בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם הרפורמים מאמצים את שיטות האורתודוקסים?

במחנה הנוער של התנועה ליהדות מתקדמת, 40% מהמשתתפים אינם באים ממשפחות רפורמיות, אלא מבתים חילוניים - מצטרפים פוטנציאליים לתנועה

תגובות

חבורת הילדים המצחקקת על הדשא בכפר הנוער סילבר ליד אשקלון מרצינה באחת, כשהמדריך, רועי אלמן, מודיע על פתיחת "המעמד", תפילת הבוקר במחנה הקיץ "חוויה" של נוער התנועה ליהדות מתקדמת (תל"ם). זוהי יצירה חדשה של תנועת הנוער הצעירה הזאת, הקיימת שש שנים: מעין שילוב של תפילה מסורתית ושירה בציבור. וכך, בבוקר חמישי לפני שבוע, אחרי זימרת "מודה אני" ו"מה טובו אוהליך יעקב" (מהסידור), עוברים ל"ארץ טרופית יפה" (מהשירון), שיר חולי בעליל. אחד הנערים מלווה את המעמד בגיטרה, והילדים - במחיאות כפיים קצביות; נראה שהם נהנים מכל רגע.

מחנה חוויה הוא שיאה של הפעילות השנתית של נוער תל"ם. הוא מנוהל בתנאי פנימייה ומשתתפים בו ילדים מכיתות ג' ועד י"ב שרובם פעילים בתנועת הנוער. התיכוניסטים מכיתות י', י"א וי"ב יהיו בו במשך חודש, הצעירים יותר שוהים שם לפרקי זמן קצרים יותר במחזורים מתחלפים. המחנה, לא מהז'אנר המוכר של קשירות ואוהלים, יתרכז במה שבתנועה מכנים "חיי קהילה", בהיכרות עם הסידור וחוויית התפילה וכן במעורבות חברתית. בצד התכנים הערכיים והחינוכיים מוצעים במחנה חוגים כמו רכיבת אופניים אתגרית, דרמה, יצירה בעץ, צילום ועוד. לא יפסחו שם על רחצה בבריכה.

יש משהו מלא חן בשירה המתוזמרת היטב של "המעמד" של קבוצת מסיימי כיתות ו'. משהו כמעט "לא ישראלי" באופן שהקבוצה הזאת מתנהלת. מה שנשקף מכרי הדשא של כפר הנוער אינו מזכיר את התמונה הרגילה של קבוצות ילדים בפעילות: אין קריאות ביניים, השתוללויות, כאפות והשתקות של מבוגרים עצבניים. ההשוואה להימנונים הפרועים והאוויליים של קייטנות רגילות, אף היא מתבקשת. העובדה שמקצת הילדים מפטפטים באנגלית בינם ובין עצמם תורמת לרושם שזהו מחנה אחר.

ואולם, שרון אבולעפיה, מרכזת המחנה ונוער תל"ם כולו, אומרת שאף כי שבמחנה יש ייצוג מסוים של ילדי עולים מארצות הברית, וכן מקרב מצטרפים טריים לקהילה הישראלית של עולים מארגנטינה, מדובר במיעוט. רוב רובם של 550 משתתפיו נולדו בישראל. אבולעפיה, שהשקט והביטחון שהיא מקרינה מרשימים, מספרת שהיא עצמה מצטרפת טרייה יחסית לתנועה. היא בת 24, סטודנטית לתואר ראשון במקרא ויהדות באוניברסיטה העברית. לאחר שהדריכה במחנות הקיץ של התנועה הקונסרווטיווית בארה"ב, גבר עניינה ביהדות. בתהליך החיפוש שלה הגיעה ליהדות המתקדמת ונשבתה בקסמה. זהו המחנה הרביעי שהיא מרכזת.

זה לא מפתיע את אבולעפיה ש-40% ממשתתפי המחנה כלל אינם באים ממשפחות של חברי הקהילה הרפורמית. אלה הם מצטרפים פוטנציאליים לתנועה: חברים של ילדי התנועה שהחליטו להצטרף למחנה בגלל חבריהם או מפני ש"התכנים היהודיים דיברו אליהם", כדבריה.

הפרופיל האנושי במחנה משקף איפוא את השינוי שעוברת התנועה ליהדות מתקדמת בשנים האחרונות - מתנועה שהגרעין החזק שלה הוא עולים ממדינות אנגלו-סקסיות לתנועה שפניה אל הציבור הישראלי הרחב. כך למשל במעגל התפילה של כיתות ו' משתתפת המד"צית (מדריכה צעירה) דפי אזרחי, בתה בת ה-15 של הרבה נעמה קלמן מירושלים, שעלתה מארה"ב.

השבוע חזרה הרבה קלמן מביקור במחנה כשהיא מתמוגגת. כאם צעירה היתה חלוצה כשהבינה את החשיבות של דור ההמשך ושל חינוך לזהות רפורמית. וכך היתה למייסדת הגנים של התנועה ליהדות מתקדמת בבית שמואל בירושלים ולשילוב בבית ספר תל"ישבירושלים. כשבתה הבכורה, ליאורה, הגיעה לכיתה ד', התעקשה קלמן שתנועת הנוער תתחיל כבר מכיתה ד' (ולא מכיתה ז' כפי שהיה קודם לכן). וכך היה. כיום הבת הבכורה היא בוגרת של קורס מדריכים, והצעירה - של קורס מד"צים.

דפי אזרחי צמחה איפוא מילדות בתנועה ליהדות מתקדמת. כל יום שלישי אחר הצהריים בילתה בקהילת "קול הנשמה" בירושלים. עתה נערה צעירה זו שרה בעיניים עצומות בכוונה רבה, לראשה מטפחת, כצו האופנה של הבנות במחנה, לכבוד התפילה והשמש הקופחת.

לעומתה, משתתף אחר שלא צמח בתנועה כלל הוא גיא פלג מרעננה, העולה לכיתה ח'. לפני שנתיים, בעקבות מפגשי הבר-מצוה שלו בתנועה ליהדות מתקדמת, החל להגיע בקביעות למפגשי תנועת הנוער בכל יום ראשון, ונתפס לרעיונותיה.

קלמן אומרת שחשיבותה של תנועת נוער היא בעיצוב הזהות של המתבגרים. נוער תל"ם שוקדת על עיצוב זהות ישראלית רפורמית. והמחנה הוא מעין סימולציה של חיי קהילה יהודיים שיתופיים והתנסות במסגרת דתית פתוחה בגרסה הרפורמית. וכך, ה"מעמדים" מתקיימים פעמיים ביום, ובאוכל מקנחים בברכת המזון. הבנות והבנים חובשים כיסוי ראש בפעילויות אלה, אך רק לפי בחירתם.

בשביל הורים הנמנים עם התנועה ליהדות מתקדמת, אין ספק שקיומם של תנועת הנוער והמחנה נוסך ביטחון בסיכוי להמשכיות של הדור הבא. אחרי הכל, מרבית הילדים לא הולכים לבתי ספר שהחינוך בהם הוא רפורמי, וברוב בתי הספר אף מתנכרים לזהות הדתית הזאת. מה באמת עוצר מבעדם להשתלב בישראליות ולנטוש את זהותם הדתית? ילדים במחנה סיפרו על חוויות קשות במפגש שלהם בתוך בתי הספר, על הצורך להתגונן שוב ושוב, דבר המשקף את העובדה שהחברה הישראלית עדיין מתייחסת לרפורמים בבורות ומתנכרת להם. במחנה הם יכולים איפוא להרגיש חופשיים באמונתם.

פלג סיפר שכשחגג את הבר-מצוה בתנועה הרפורמית, חבריו הטובים לעגו לו ואמרו שהוא הולך לכנסייה. הוא נפגע מכך. ההצטרפות לתנועת הנוער היתה לדבריו מבחן לחברות שלו עם חברים ותיקים. "אמרתי להם שזה מה שאני. אני לא אשתנה. אם היו מאלצים אותי לבחור הייתי בוחר בתנועה". אבל היו גם חברים טובים אחרים שתמכו והבינו.

לארה מבית הספר א"ד גורדון בתל אביב, בקרוב מד"צית, אמרה שחברותיה לא הבינו מדוע היא עולה לתורה. בהמשך השיחה העירה בלהט, ש"כאשר רודפים אותנו אנחנו מתחזקים והאמונה שלנו בצדקתנו רק מתחזקת".

ובכל זאת מתעוררת שאלה בנוגע לילדים שאינם מבתים רפורמיים השוהים במחנה, או כאלה שמצטרפים לתנועה באופן עצמאי. צפייה בבית המדרש המאולתר על הדשא, קבוצת לימוד על תפילה, שהשתתפו בה ילדים מו' ועד ט', העלתה את התחושה שהמחנה הזה הוא אמנם אמצעי להעברת האידיאולוגיה הדתית של התנועה הרפורמית. מכיוון שילדים אפשר לשכנע כמעט בכל דבר, ואין להם יכולת להתנגד אם אין להם רקע בתחומי דת ויהדות, זה עשוי להיות בעייתי.

כל הילדים שהשתתפו במפגש, אינטליגנטיים, מתנסחים היטב, הכירו את הזרמים השונים ביהדות וידעו להסביר מדוע שונה הסידור המסורתי והיכן. מדוע אין עזרת נשים בבתי הכנסת (זה לא שוויוני) ומה חושבים על כך האורתודוקסים. היו שמצאו את החיבור לעצמם. "אני אוהבת שאפשר להשתמש בטקסט ולפרש אותו", אמרה לארה. "כשהגעתי לכאן הבנתי שגם אם אתה לא אחד מחז"ל ולא היית במשנה - אתה יכול לומר על כך מה שאתה רוצה". אחרים חזרו על התכנים בצורה הרבה יותר דוגמטית. כמה ילדים בקבוצת הלימוד טענו שככל שיש יותר אנשים שמתפללים, התפילה יותר נשמעת ומשמעותית. זו נשמעת כפרשנות של תנועה המעוניינת להרחיב את הקהילות שלה. הצעה חלופית, הדגשת התפילה למשל כפתרון רגשי, אנושי ואישי, היתה עשויה להתאים יותר לילדים שבאים מבתים חילוניים.

"בכל תנועת נוער מחנכים", אומר בתגובה אירי טסל, מנכ"ל התנועה. "אנחנו בתנועה הקיבוצית לא חינכנו את כולם שצריך להקים קיבוצים?" טסל הוא חבר קיבוץ חצרים שהחל להתעניין בעניינים יהודיים ומקורב לתנועה הרפורמית, אך אינו חבר בה. "זה מי שאנחנו", אומרת הרבה קלמן. "אנחנו אנשים דתיים ואלו הדברים שאנחנו מאמינים בהם. אנחנו מציעים לציבור החופשי לעבור חוויה של יהדות מתקדמת. אבל אנחנו לא מנסים לעשות אינדוקטרינציה או שטיפת מוח. ואף פעם לא היו מתחים בינינו ובין המשפחות שאינן חברות בתנועה".

תמי פלג, אמו של גיא פלג, אומרת שאין לה התנגדות לכך שבנה החל להתעניין ביהדות ובמסורת. "אנחנו בית חילוני לכל דבר, אבל ערכים זה עניין חשוב במשפחה שלנו. גם החגים. כשהגיע עניין הבר-מצוה פנינו לתנועה הרפורמית. ההצעה להתייחס לכל העניין כאל תהליך משמעותי וטקס מעבר הרבה יותר דיברה ללבי מאשר המחשבה על טקס עם רבי שימלמל משהו לא מובן. מה לזה ולעולם שלנו?"

ואמנם הטקס היה משמעותי. כשגיא החל ללכת לנוער תל"ם היא קיבלה זאת בברכה. "ראיתי שזה מקום שמדברים בו על ערכים של דמוקרטיה, כבוד הדדי, מקום של מסורת ושאין סכנה שיכפה עלינו אוכל כשר. וגם אם יבקש זאת, אנחנו נדון במשמעות של דבר כזה בשבילו. יכול להיות שהגישה שלי נובעת ממקום של ביטחון, אבל אני כן מביאה בחשבון שזו תנועה שמעבירה את האידיאולוגיה שלה במרץ ושגיא אולי יבחר בה בהמשך דרכו. כל עוד זה לא מפריע לסביבה, והוא ייסע בשבת, זה בסדר.

"אנחנו בחרנו בחילוניות, אבל אם אני מסתכלת על העניין הערכי, זו בעיה", מסבירה תמי פלג. "ניסינו לחנך לאהבת הארץ, לציונות. כשהילדים היו קטנים לקחנו אותם לטיולים. אבל הפסקנו. אין כבר חשק. הערכים הללו כבר לא רלוונטיים. מה יחליף אותם, אני שואלת. המחשב? הטלוויזיה? נראה לי שהפעילויות של התנועה לפחות פותחות לדיאלוג, ובכל שלב נוכל לדון בבית במה זה כרוך. ובכל מקרה בגיל ההתבגרות חשוב ללכת עם הילדים ולא נגדם".

אלף ילדים ב-12 סניפים

נוער תל"ם נוסדה בשנות השבעים בירושלים באחת הקהילות הוותיקות, הראל, כחלק מתנועת הצופים. הפעילות במסגרת שבט "צופי תל"ם" נמשכה על אש קטנה במשך יותר מעשור ולבסוף, בעקבות משבר עם תנועת הצופים על המשך הדרך, היא דעכה כליל. ב-99' הוקמה התנועה מחדש בקהילת קול הנשמה הדומיננטית בירושלים. התנועה מנוהלת על ידי מועצת נוער. לדברי אירי קסל, מנכ"ל התנועה, נוער תל"ם משלבת בין תנועה חינוכית בעלת צביון יהודי פלורליסטי לבין תנועת נוער ישראלית רגילה המחנכת לערכי אחריות למדינה, אכפתיות ומעורבות חברתית.

מחנה חוויה מגשים את מטרתה המוצהרת של התנועה: להרחיב את השורות. השנה הוא גדל ב-200 משתתפים לעומת השנה שעברה. בשנים אחרונות תנועת הנוער בעלייה וכיום היא מונה כאלף ילדים ב-12 סניפים. מחציתם נפתחו בשנה שעברה. רק השנה הוקמו סניפים חדשים ובהם בתל אביב, במודיעין ובקיבוצים יהל ולוטן. ברעננה וביישוב הר חלוץ שבגליל נפתחו סניפים ייחודיים לעולי דרום אמריקה.



בקייטנה הרפורמית בכפר סילבר. שרים "מודה אני" ו"ארץ טרופית יפה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו