בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין מטחי הקסאם, יש בשדרות גם תעשייה מצליחה

ספקטרוניקס, יצרנית המערכות לגילוי שריפות ולכיבוי אש, יוצאת לרוד שואו בשוק ההון, ויש לה גם סיפור טוב: הגידול בתקציבי הביטחון והעלייה במחירי האנרגיה תורמים להגדלת ההזמנות באופן דרמטי. בחברה מצפים לכמה שנים עסקיות טובות

תגובות

קשה למצוא חייל קרבי, בסדיר או במילואים, שאינו זוכר את המכלים האדומים המותקנים בתאי הצוות בטנקים ובנגמ"שים המכונים "ספקטרוניקס". מי שמייצרת את מערכות כיבוי האש הללו ומוכרת אותן לצה"ל ולצבאות רבים אחרים היא חברה בורסאית קטנה הממוקמת בשדרות בשם ספקטרוניקס, שהוקמה לפני 30 שנה על ידי משפחת ספקטור מסביון.

אבל לא רק ותיקי צה"ל שמעו את השם ספקטרוניקס. גם שועלי הבורסה זוכרים שנים טובות של רווחים ודיווידנדים בספקטרוניקס ו"סיבובים" במנייתה, שנסחרת בבורסה מאז 82'. בשנים האחרונות נדחקה ספקטרוניקס לשולי הבורסה, והמסחר במנייתה נהפך לדליל עד זניח. כיום שולט בחברה יחיאל ספקטור (41%) המשמש יו"ר הדירקטוריון.

"זה לא שאין סחורה, פשוט מי שמחזיק במניות לא מעוניין למכור במחיר הנוכחי", אומר ספקטור. גם כיום, לאחר שהמניה עלתה ב-170% ב-12 חודשים, מסרב ספקטור לממש מניות רק כדי לשמוע בעצת כמה יועצים ולהפוך את המניה לסחירה יותר. דווקא בעל המניות השני בגודלו בחברה, יואל קרסו ממשפחת קרסו, עשוי להיענות לבקשתם של חלק מהמשקיעים ו"לשחרר סחורה" לשוק.

קרסו, שרכש 25% ממניות ספקטרוניקס לפני שנתיים, כאשר החברה נסחרה בשווי הנמוך פי שלושה מזה הנוכחי, השקיע ברכישה פחות מ-6 מיליון שקל. כיום הוא מחזיק במניות ספקטרוניקס בשווי של כ-16 מיליון שקל. ייתכן שכדי לממש חלק מרווח ההון שרשם "על הנייר", יהיה מוכן קרסו למכור מניות. ואם זה יקרה, יש סיכוי שמניית ספקטרוניקס תתחבב שוב על משקיעים בבורסה.

בשבועות האחרונים מנהלת ספקטרוניקס מעין רוד שואו קטן בשוק ההון. מנהליה נפגשים עם משקיעים, מנהלי תיקים וקרנות, ומציגים בפניהם את החברה ואת יכולותיה. הם לא באו לשווק להם אג"ח או מניות. כל מה שרוצים בספקטרוניקס הוא הכרה בכך שהשווי שהשוק מעניק לחברה נמוך מדי.

אבל כדי להגיע לשוק ההון דרוש סיפור טוב. נראה שלספקטרוניקס יש אחד כזה.

בעבר ידעה ספקטרוניקס פריחה בעסקים, על רקע הגידול בתקציבי הביטחון בשנות ה-80. ואולם אווירת הפיוס שהעולם שקע בה עם נפילת הגוש הקומוניסטי והשקט שנוצר במזרח התיכון בראשית שנות ה-90 על רקע תהליך השלום וחתימת הסכמי אוסלו, קיצצו באופן דרמטי את ההזמנות בתחום הביטחוני, והחברה נכנסה לתקופה של מכירות נמוכות והפסדים.

"נפלנו ממחזור של 12 מיליון דולר בשנה ל-4-3 מיליון דולר, והיה נראה כאילו אנחנו הולכים להישאר ברמת מכירות כזו", אמר סמנכ"ל הכספים של החברה, אבי מרקוביץ. "אבל גם הבנו שכדי לשרוד, אנחנו חייבים להיכנס לשווקים אזרחיים", הוסיף.

פיתוח גלאי אש מתוחכם, שמסוגל לגלות אש וגז בטווחים ארוכים, ולא רק במרחק של מטרים ספורים, ושהוא בעל חסינות מפני הפעלות סרק, הציל את החברה. חברת בריטיש פטרוליום נהפכה ללקוח גדול של ספקטרוניקס, כאשר החליטה להחליף את גלאי האש באוניות שלה לגלאים של ספקטרוניקס. מחזור המכירות של החברה עלה מרמה של 5 מיליון דולר בתחילת שנות ה-90 ל-14 מיליון דולר ב-98'.

ספקטרוניקס גם פיתחה גלאי שמזהה דליפות גז ממרחק של 150 מטר, ואף פתרה בעיות של מזג אוויר קשה, כמו חום של 45 מעלות צלזיוס, אבק וסופות חול בקידוחי נפט וגז במקומות כמו דובאי וקטאר, ובמקומות שבהם הטמפרטורה היא מינוס 20 מעלות, עם ערפל וגשם, דוגמת אלסקה. דבר זה יצר ביקוש גדול למוצריה באסדות קידוח ימיות.

היתרון הגדול של המכירות לחברות נפט וגז טמון בחשיבות הרבה שיש עבורן להימנעות מפני הפעלות סרק של גלאי אש, כך שמחירו הגבוה של הגלאי, יותר מ-1,000 דולר, אינו משמעותי עבורן. כל הפעלת סרק (כלומר אזעקה מוטעית) של הגלאי עוצרת את תהליך הפקת הנפט או הגז, ומדובר בעלות של חצי מיליון דולר ובמסלול ארוך של חקירה, כך שהאמינות של הגלאי חשובה לחברות הנפט והגז הרבה יותר ממחירו. הטכנולוגיה של ספקטרוניקס נחשבת למובילה בעולם בתחומה, ולכן החברה מצליחה לשכנע לקוחות גדולים לרכוש את הגלאים. "אחרי שחולף זמן, פתאום חברות גדולות מחקות אותנו, עד שאנחנו מכניסים עוד שיפור טכנולוגי", אומר ספקטור.

ואולם נפילת מחירי הדלק בסוף 98' פגעה בספקטרוניקס. החברות הגדולות הקפיאו את הקידוחים הימיים, עקב חוסר כדאיות כלכלית, ועצרו במידה מסוימת את ההשקעות בקידוחים היבשתיים.

אנשי ספקטרוניקס החלו לחפש שוב שווקים. הפעם הדבר היה קל יותר, מכיוון שיעילותו של הגלאי כבר הוכחה. האתגר היה למכור אותו לחברות בתחומים נוספים, כמו חוות מכלים, תחנות לשאיבת דלק והאנגרים של מטוסים. ואז החלה האינתיפאדה השנייה, ואחריה אירועי הטרור בארה"ב. תקציבי הביטחון בעולם שוב החלו לגדול, ובשנה האחרונה זינקו גם מחירי האנרגיה.

ספקטרוניקס, מסביר ספקטור, נהנית משני העולמות. היא מוכרת את המוצרים שלה במדינות רבות - הודו, ספרד, קנדה, אוסטריה, בלגיה, יפאן ומדינות נוספות שלישראלים אסור לציין את שמן - ומדווחת על תוצאות עסקיות טובות. והעיקר, צבר ההזמנות של החברה מבשר על כמה שנים טובות נוספות שצפויות לחברה.

בספקטרוניקס מעריכים את השוק העולמי למערכות וגלאים לגילוי גז בכ-200 מיליון דולר בשנה. עם לקוחותיה נמנות חברות ענק דוגמת בריטיש פטרוליום, של ואקסון. באחרונה קיבלה ספקטרוניקס הזמנה לשלב ראשון של פרויקט רב שנתי גדול להגנה על מתקני הפקה בצפון אלסקה.

ב-2003 רשמה ספקטרוניקס רווח של 5.6 מיליון שקל ומכירות של 51 מיליון שקל. ברבעון הראשון של 2004 החברה כבר הגיעה לרווח הנקי שרשמה ב-2003 כולה. לאחר כמה שנים של יובש, חילקה ספקטרוניקס ב-2003 דיווידנד של 3.4 מיליון שקל. בחברה צופים כי היא תגיע לרמת מכירות של 70 מיליון שקל ב-2004, וב-2005 הם מצפים לעבור גם את הרף הזה.

"אנחנו קפיטליסטים סוציאליסטים"

יחיאל ספקטור (60) הקים את ספקטרוניקס יחד עם אביו, דב ספקטור, לפני 30 שנה.

כיצד הגעתם לענף הזה?

ספקטור: "אבי היה סוכן ועסק באוטומציה ובאספקת ציוד לחברות אחרות, וב-70' עשינו הסבה לגילוי וכיבוי אש".

למה דווקא גילוי אש?

"ראינו שמדובר בתחום שבו יש מחסור בתחכום ובחדשנות, ופוטנציאל אדיר של טכנולוגיה".

ההתחלה היתה בתחום הצבאי?

"כן. שם יש הרבה על מה להגן - כלי מלחמה יקרים וחייהם של אנשי הצוות, ויש לא מעט חומרי בעירה כמו דלק ותחמושת, ולכן זה היה מתבקש שנתחיל משם".

ואז הנפקתם

"כן. במשך כמה שנים מכרנו ב-400 אלף דולר בלבד, וההוצאות בהיקף של 700 אלף דולר הביאו אותנו בכל שנה לדווח על הפסד. עד שפעם אחת חתמנו על עסקה עם לקוח זר שרכש מאות מערכות. התחייבנו להקים בעבורו קו ייצור, ועלינו מ-35 עובדים ל-150 בבת אחת. ב-81' עברנו להכנסות של 6 מיליון דולר ולרווח נקי של 2.25 מיליון דולר".

הבורסה אהבה אתכם?

"בנינו על התחום הצבאי, והיה לנו עשור מצוין. הרווחנו בכל שנה 4-2 מיליון דולר וחילקנו דיווידנדים".

במשך שנים רבות דיווחה ספקטרוניקס על תוצאות גרועות. מה השתבש?

"כשהחל תהליך השלום בתחילת שנות ה-90 הבנו שצריך לעשות הסבה לתחום האזרחי, אבל לקח זמן עד שעשינו את זה".

המשקיעים בבורסה מתלוננים שאין מספיק סחורה צפה בספקטרוניקס. למה שלא תמכור קצת מניות?

"אני לא מוכר. אני תמיד רק בצד של הקונים. בעת ההנפקה היו לי רק 16% מהמניות (החברה לישראל החזיקה אז ב-50% מהחברה) והגדלתי את האחזקות במשך הזמן. אולי אחרים, שהרוויחו הרבה כסף מהמניות בשנתיים האחרונות, ימכרו".

אתה מתכוון ליואל קרסו?

"יכול להיות. יואל הוא חבר שלי, והוא גם אדם רציני מאוד. הוא קנה בשפל גדול. אני, בניגוד אליו, תמיד קונה ביוקר".

מה זאת אומרת?

"האנשים בדור שלי קונים רק כשיש להם כסף. מתי יש לנו כסף? כאשר המניות בשיא. אם תבדוק, תראה שיש עוד הרבה טמבלים כמוני".

אין לך שום עניין למכור?

"לא. אני אוהב את מה שאני עושה, ואני גם לא בדיוק רעב. בכל זאת, כאשר המניה עולה, יש כאלה שמוכרים. אני גם יודע שהעובדים שמחזיקים באופציות לא מוכנים למכור במחיר הנוכחי".

מי מהעובדים מחזיק באופציות ומניות?

"אצלנו אין עובד שלא מקבל אופציות. אנחנו קפיטליסטים סוציאליסטים".

אז אולי תנפיקו מניות או אג"ח, וכך תיצרו עניין בשוק ההון.

"החברה שווה הרבה יותר מהשווי הנוכחי, ולכן בשווי הזה אני לא מוכן להנפיק מניות או אג"ח להמרה. להנפיק אג"ח סטרייט זה יקר, ובנוסף לכך הבנקים מוכנים לתת לי כמה כסף שאני רוצה. כשתעמוד על הפרק רכישה, ברור שנדבר על הנפקה".

אחת הסיבות לכך שהמפעל הוקם לפני 30 שנה בשדרות היתה היכולת לפוצץ שם טנקים לצורך ניסויים בגלאי האש בלי שזה יפריע למישהו. כיום מתפוצצים אצלכם טילי קסאם.

"כן. אבל באנו לכאן לפני 30 שנה ולא היו אז טילים, ונישאר כאן עוד 30 שנה".

ובכל זאת, התושבים סובלים.

"זה נכון וזה עצוב. לי אין בעיה, אני בא בשבע בבוקר והולך בארבע אחרי הצהריים, אבל התושבים כאן נשארים עם הקשיים. מה שמעודד אותי זה שבעבר היה כאן רעב ועוני, וכיום מדובר בתושבים ברמה הרבה יותר גבוהה. מעולם לא הצטערתי על כך שבאנו לשדרות".

אתה באמת חושב שהחברה שווה הרבה יותר, או שאתה אדם אופטימי מטבעך?

"אני אופטימי כרוני. אבל באחרונה אלוהים מחייך אלינו יותר".

SPECTREXINC

תחום עיסוק: ייצור מערכות מתוחכמות לגילוי אש וגז ולכיבוי אש

מיקום: שדרות

שנת הקמה: 70'

בעל שליטה: יחיאל ספקטור (41%)

בעלי מניות נוספים: יואל קרסו (25%), פסגות (9%)

שנת הנפקה: 82'

מספר עובדים: 125



יחיאל ספקטור



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו