בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: רוב התקיפות של חיזבאללה - בוצעו בתגובה להתגרות מצד ישראל

תגובות

חלק ניכר מהדיווחים והפרשנויות בתקשורת הישראלית על המתרחש בגבול הצפון מאז נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000 מציגים תיאור בעל אופי כמעט אחיד: חיזבאללה מנסה לגרור את ישראל להסלמה בחזית הצפונית, ישראל נוקטת איפוק - וכאשר ישראל חורגת מכך ומפגינה נחישות, חיזבאללה נרתע ובוחן מחדש את מדיניותו. כך היה גם בפרשת ירי פגזי הנ"מ בצפון, שמאחד מהם, באוגוסט 2003, נהרג הנער חביב דדון משלומי. בעקבות זאת שינתה ישראל את מדיניות ההבלגה והשמידה שתי עמדות נ"מ של חיזבאללה. מאז נפסק כמעט לגמרי ירי הנ"מ בצפון. המסקנה, לכאורה, ברורה: חיזבאללה מבין ומכבד כוח והפגנה מספקת של נחישות מבהילה אותו.

אבל במאמר המתפרסם בגיליון החדש של "עדכן אסטרטגי", שמפיץ מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב, מציג דניאל סובלמן (לשעבר כתב "הארץ" לעניינים ערביים) תזה מעט שונה. לדעת סובלמן, רוב פעולותיו של חיזבאללה בגבול הצפון בשנה האחרונה היו תגובה למה שחיזבאללה תפש - או הציג - כהתגרות מצד ישראל והפרת ריבונותה של לבנון. שני הצדדים, הוא סבור, נצמדים ל"כללי המשחק" שהתגבשו בזירה הצפונית, מפעילים לרוב מדיניות מפוכחת ונמנעים מהסלמה לאורך הגבול.

חיזבאללה החל בירי הנ"מ בשמי הצפון מאמצע 2002. הארגון הגיב בכך על טיסות תכופות של חיל האוויר בשמי לבנון. בכירי אמ"ן תיארו את מתווה הפעילות החדש, לזמנו, כ"שימור האופי הג'יהאדי" של הארגון. אבל השוואה בין ירי הנ"מ לטיסות הישראליות העלתה מתאם ברור בין הפרות הריבונות לירי. היה זה עניין ארצי לחלוטין, לא אידיאולוגי - וחיזבאללה זכה בפעילותו לגיבוי הממשלה והציבור בלבנון, להבדיל מהתקפותיו בהר דב.

באביב ובקיץ 2003 הקצין חיזבאללה את פעילותו והחל לירות פגזים בכינון ישיר, שמטרתם המובהקת פגיעה ביישובים ישראליים לאורך הגבול. היתה זו, לטענת סובלמן, תגובה להגברת טיסות ח"א בשמי לבנון. לאחר מות הנער בשלומי עברה ישראל להתקפה ויצאה כשידה על העליונה, משום שחיזבאללה הסיג את עמדות הנ"מ לאחור ומיעט בירי.

אבל גם ישראל עשתה שינוי בגישתה: ח"א הפסיק לטוס בקביעות בלבנון. את מקומן של הטיסות היום-יומיות תפסו "פעימות" - ימים ספציפיים, נדירים יחסית, שבהם רוכזו כל הטיסות ההכרחיות לצילום ואיסוף מודיעין.

מאז ספטמבר 2003 נורו פגזי נ"מ בלבנון רק במקרים ספורים. בחלקם נעשה הירי מסוללות של צבא לבנון, ותוך הקפדה שהרסיסים לא ינחתו בישראל. לירי היה הקשר ספציפי: ב-5 במאי השנה, לאחר הפסקה בת תשעה חודשים, נורו פגזי נ"מ בתגובה ליום שבו נרשמו 27 הפרות ישראליות של הריבונות האווירית הלבנונית ובכללן "בומים" על-קוליים.

במקום הנ"מ אימץ חיזבאללה טקטיקה חלופית: מנובמבר 2003 הונחו זירות מטענים בצמוד לגדר הגבול, מצדה הצפוני. אבל גם לאחר שתקרית כזו הובילה למות חייל - מפעיל דחפור שחצה את הגבול במטרים בודדים במטרה לפרק זירת מטענים - נמנעו הצדדים מהסלמה ודבקו בעיקרון של "מידה כנגד מידה" - כלומר תגובות מוגבלות לאירועים נקודתיים. חיזבאללה הקפיד בהצהרותיו לייחס לפעולותיו בצפון אופי מוגבל ותגובתי ביסודו.

אבל עיקר המערכה בין ישראל לחיזבאללה מתנהל כעת בזירה אחרת לחלוטין: השטחים, שם שולט הארגון הלבנוני בחלק ניכר מפעילות חוליות הטרור הפלשתיניות, באמצעות העברה תכופה של כסף והנחיות לפיגועים. התמריץ העיקרי להידרדרות בצפון יכול לבוא דווקא מהשטחים - בגלל החלטה ישראלית להשיב לחיזבאללה כגמולו. עד היום נעשה הדבר בהיקף מוגבל בשתי התנקשויות, שיוחסו למוסד, בחיי שני פעילי טרור לבנונים שתיווכו בין איראן לשטחים.

אף שהמאמר של סובלמן מזכיר את ההשפעה הממתנת שהיתה למתקפה האמריקאית על ארגוני הטרור ולמלחמה בעיראק על מדיניות חיזבאללה כלפי ישראל, הוא אינו מתייחס לנקודה משמעותית אחת. ההתפתחויות בעיראק יכולות להשפיע גם בכיוון ההפוך: התקפלות של ארה"ב משם, בלחץ הטרור העיראקי והאיסלאמי (שבחלקו מורגשות כנראה טביעות אצבעותיו של חיזבאללה), יכולה לדרבן את הארגון השיעי למהלך מחודש גם בזירה מול ישראל.



צימר באבן מנחם שנפגע מפגז נ"מ שירה חיזבאללה, אוגוסט 2003



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו