בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תירוש מודה: השב"כ בודק מנהלים ערבים

לדברי מנכ"לית משרד החינוך המנהלים זקוקים להכשר כי "הם לא עוברים תחקיר ביטחוני בצבא"

תגובות

"כל מורה חייב או-קיי ביטחוני" - כך אמרה אתמול מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש, שהודתה שהשב"כ מעורב במינוי מנהלי בתי ספר במגזר הערבי. תירוש אמרה את הדברים בתדריך לכתבי העיתונים בערבית, שנערך אתמול בלשכת שרת החינוך לימור לבנת בירושלים, לקראת פתיחת שנת הלימודים. שרת החינוך לבנת ומנכ"לית משרדה פרשו את פעילות המשרד למען מערכת החינוך במגזר הערבי - בתקציבים, זכאות לבגרות וכדומה.

תירוש התייחסה מפורשות למדיניות ידועה של המשרד, שהוחרשה שנים ארוכות אף שהיא מוכרת לדורות של אנשי חינוך ערבים - סגן הממונה על היחידה לחינוך לערבים, שאינו איש חינוך אלא מוצנח למשרד על ידי שירות הביטחון הכללי, הוא האמון על אישור מינויים של מנהלי בתי ספר ומפקחים. "לא אלך סחור סחור", אישרה תירוש את קיום התפקיד, שריד מימים עברו, והוסיפה שהכשר ביטחוני נחוץ למינויים של יהודים וערבים כאחד.

"מרבית המורים במגזר היהודי עושים צבא או שירות לאומי", הסבירה תירוש לכתבים. "בשני המקרים כולנו עוברים תחקיר ביטחוני, אני עברתי תחקיר ביטחוני. המגזר הערבי לא מתגייס לצבא ברובו, כך שאין לו שום תחקיר ביטחוני. מישהו צריך לתת את ההכשר הזה. אני לא רואה בזה פסול או רבב. איך אני אתן למישהו לנהל בית ספר כשקיים חשש, וזה לא משנה אם זה יהודי תומך המחתרת יהודית, או ערבי שלא מכיר במדינת ישראל? השב"כ רק נותן את האו-קיי, אני לא רואה בזה שום פסול".

כפי שפורסם ב"הארץ" בדצמבר 2001, לפי סגן הממונה על היחידה יישק דבר. הוא חבר של קבע בוועדות מכרזים, הממליצות למנכ"לית על מינויים לתפקידי ניהול ופיקוח. מצויד בתוצאות התחקיר הביטחוני של המועמדים המופיעים מול הוועדה, הוא בעל זכות וטו על כל מינוי, ופוסל את מי שעלולים להוות, לדעת השב"כ, גורם מסית או חתרני. שרי החינוך מטעם מרצ ניסו בשנות ה-90 להביא לביטול התפקיד. ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי לא התנגד לכוונתה של השרה לשעבר שולמית אלוני לבטל את התפקיד ולפטר את מי שכיהן בו שנים ארוכות, יצחק כהן; ח"כ ושר החינוך לשעבר יוסי שריד אמר אתמול שגם ראש השב"כ לשעבר, האלוף (בדימוס) עמי אילון לא התנגד לכך. מכל מקום, הכוונות לא מומשו, ולפני כשנתיים, לאחר שכהן פרש לגימלאות, התפקיד אויש שוב.

הנושא עלה אתמול בשולי האירוע, לאחר שלבנת עזבה את המקום. בתדריך לכתבים ערבים, הנערך ביוזמת המשרד זו הפעם הראשונה, הוצגו פירותיהם של תוכנית החומש לחינוך במגזר הערבי ושל מדיניות אפליה מתקנת למגזר בכלל. "אנחנו בדרך הנכונה, יש צמצום פערים", הכריזה לבנת, שהציגה מגוון נתונים מתקופת כהונתה, למשל על צמצום נשירה מהלימודים (מ-31% בתשס"ב ל-25% בתשס"ד); עלייה בשיעור הניגשים לבגרות (מ-58% בתשס"ב ל-67% בתשס"ד), ועלייה בזכאות לבגרות (מ-33% בתשס"ב ל-36.3% בתשס"ד). להשוואה, שיעור היהודים הזכאים לבגרות בתשס"ד היה 51.5%).

שרת החינוך לבנת התייחסה להעדפת המגזר הערבי בחלוקת תוספת שעות הלימוד לבתי ספר יסודיים ערביים. לדבריה בשנת הלימודים הקרובה תינתן תוספת של 16 אלף שעות לימוד, ו-13 אלף מהם יוקצו למגזר הערבי. נוכח טענות שהעלתה בימים האחרונים ועדת המעקב הערבית לחינוך, בדבר מחסור של 1,500 כיתות לימוד, נאמר בתדריך שאין בעיה פיסית, אלא ש"הפתרונות לא כל כך נוחים".

תירוש אמרה שהיא מתנגדת לדרישות להעניק אוטונומיה למערכת החינוך הערבית. לדבריה, המשרד שוקד על הכנת תוכנית לימוד חדשה בשפה ובספרות ערבית, שמטרתה היא "לטפח רגש השתייכות לאומה הערבית, וגם למדינת ישראל".



תירוש. גם אני עברתי תחקיר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו