בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי הפיל (או השליך) את מטמון ים המלח

מאות אלפי מטבעות ברונזה מימי אלכסנדר ינאי, אוצר נדיר בגודלו, התגלו בשנים האחרונות על קרקעית ים המלח סמוך לעין פשחה. השאלה איך התגלגלו לשם אולי לא תיפתר לעולם

תגובות

זה שנים אחדות שבקהילת חובבי העתיקות בישראל מסתובבים דיווחים על אודות מטמון ענק של מטבעות שהתגלה לחוף ים המלח. דונלד צבי אריאל, ראש ענף המטבעות ברשות העתיקות, אומר שכבר לפני כ-15 שנה בא אליו מכר מאוניברסיטת חיפה עם מעטפה ובה 190 מטבעות עתיקים. המכר סיפר שביקר בחוף ים המלח, במקום כלשהו מדרום לעין פשחה, הכניס את היד למים הרדודים ושלף מקרקעית הים חופן מלא מטבעות. אריאל אומר כי מאחר שהשטח שבו נמצאו המטבעות היה בגדה המערבית, הוא נמנע מלבדוק אותם בקפדנות ושלח את המעטפה לקצין המטה לענייני ארכיאולוגיה של הממשל הצבאי.

האחראים על הארכיאולוגיה בממשל הצבאי בדקו את העניין, והסיפור נפוץ גם בין שודדי עתיקות, מחפשי מטמונים למיניהם, ובין סוחרי העתיקות של מזרח ירושלים. דבר מציאת מטמון מטבעות גדול במיוחד הופיע גם בכמה מאמרים אקדמיים, אבל לא היה עדיין פרסום מקיף על הפרשה. מאמר של דונלד אריאל על המטמון יתפרסם בחודשים הקרובים בכתב העת של החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.

מציאת מטמונים של מטבעות עתיקים היא עניין מוכר לאספנים ולארכיאולוגים. קשה למצוא את המטמונים מפני שמי שהחביא אותם בימי קדם הקפיד לקבור אותם ולהסוותם היטב. אחד ממטמוני המטבעות הידועים שנמצאו בישראל הוא זה שהתגלה בחומת ממשית (כורנוב) ממזרח לדימונה. היו שם קרוב ל-9,000 מטבעות כסף שערכם רב מאוד. מטמון גדול של שקלי כסף (המכונים שקלים צוריים) התגלה לפני כשלושים שנה בעוספיה שבכרמל ורובו הגיע לידי אספנים פרטיים. על עוד שורה ארוכה של מטמוני מטבעות ידוע מסיפורים של סוחרי עתיקות ואספנים בארץ ובעולם.

נשמרו במצב טוב

המטמון בחוף ים המלח לא עורר התרגשות גדולה מכיוון שמטבעות הברונזה היו פשוטים מאוד; כמותם יש רבים בארץ וערכם נמוך. לשם השוואה, ערכם בשוק של מטבעות כסף עתיקים מתקופת בית שני יכול להגיע למאות ואלפי דולרים למטבע. מטבעות כסף זעירים מסוג "יהד" נמכרים בשוק העתיקות באלפי דולרים (הכתובת "יהד" מופיעה בשקל של ימינו, שאותיותיו הועתקו מהמטבע העתיק). שקלים עשויים כסף מתקופת המרד הגדול ומטבעות ממרד בר-כוכבא נמכרים גם הם במאות ואלפי דולרים. יש מטבעות נדירים שמחירם במכירות פומביות הגיע לעשרות אלפי דולרים, ומטבעות אחדים נמכרו אף במאה ובמאתיים אלף דולר.

הארכיאולוג וסוחר העתיקות לני וולף מירושלים אומר שעד לפני שנים אחדות היה ערכם של מטבעות מהסוג שנמצא בים המלח בין 10 ל-20 דולר, תלוי באיכות הטביעה ובמצב ההשתמרות של המטבע (ערכם של המטבעות ירד בשנים האחרונות לאחר שמטבעות רבים הגיעו לשוק והגיע עד כ-5 דולר למטבע; בתקופה האחרונה הוא עלה שוב). לפני שנים אחדות שמע גם וולף על המטמון הגדול שנמצא בים המלח. סוחר ערבי אמר לו שקנה מטבעות רבים מאותו מטמון ואחרי משא ומתן ממושך רכש ממנו וולף עשרות אלפי מטבעות.

המיוחד במטמון מים המלח הוא המספר העצום של המטבעות. וולף מעריך, וכמה מהחוקרים מסכימים אתו, שמדובר בכ-300 אלף מטבעות. זה מספר חסר תקדים בהשוואה למטמוני מטבעות בארץ ואולי אף בעולם. נתון מעניין נוסף על המטמון הוא שכל המטבעות, פרט לאחדים, הם מסדרה אחת: מטבעות של פרוטה של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, שמלך משנת 104 לפנה"ס עד שנת 76.

המשקל הממוצע של כל מטבע במטמון הוא פחות מגרם. יש מטבעות גדולים יותר, שמשקלם יותר משלושה גרם, ויש קטנטנים השוקלים עשירית גרם. רובם נשמרו במצב טוב יחסית מכיוון שנחו במשך יותר מאלפיים שנה על קרקעית ים המלח, שבמימיו יש מעט חמצן.

על המטבעות טבוע מצד אחד עוגן של ספינה ומסביבו הכתובת היוונית "המלך אלכסנדר". עוגן הוא סמל מלכותי של השליטים הסלווקים (מיורשי אלכסנדר מוקדון) ודונלד אריאל סבור שינאי אימץ אותו כדי להקנות למטבע ערך תקני. חוקר המטבעות יעקב משורר כותב בספרו "אוצר מטבעות היהודים", שבנוסף לכך ייתכן שאלכסנדר ינאי ביקש להבליט באמצעות סמל העוגן את העובדה שהוא כבש את ערי החוף בארץ ישראל, מעכו שבצפון ועד עזה ורפיח בדרום. בצדו השני של המטבע טבוע כוכב בעל שמונה קרניים, מוקף נזר מלכות; בתאים שבין הקרניים חקוקה הכתובת "יהונתן המלך" (שמו העברי של אלכסנדר ינאי) באותיות עבריות קדומות.

מתנתה של אלמנה

נוכח המספר העצום של המטבעות וערכם הנמוך, נשאלה השאלה איך המטמון הגיע למקומו? מי השליך, או החביא, כמות כזאת של מטבעות, שמשקלם הכולל עשוי להתקרב ל-200 קילו? ומדוע עשה זאת?

מיקום המטמון עשוי לעזור לגבש השערות. המטבעות נמצאו במרחק כמה עשרות מטרים מהחוף. גילוים עכשיו התאפשר מפני שמי הים נסוגו מאוד בשנים האחרונות ומי שרחץ במים הרדודים יכול היה להיתקל בהם. בחוף הסמוך ישנה מצודה ישראלית עתיקה שנחפרה על ידי הארכיאולוג פסח בר-אדון לפני כשלושים שנה ושבה ונחקרה בשנים האחרונות על ידי הארכיאולוג יזהר הירשפלד. בחוף זה היה מזח שאליו נקשרו ספינות, וייתכן מאוד ששקים עם המטבעות הללו נפלו בשעת סערה מאחת הספינות. למה היו מיועדים שקי הכסף? אולי לתשלום משכורות לחיילי אלכסנדר ינאי ששירתו בסביבה, ואולי לחיילים שהוצבו במצודת מכוור שבעברו המזרחי של ים המלח.

השערה מעניינת אחרת מעלים הארכיאולוגים חנן אשל ובועז זיסו. אשל הוא חוקר מנוסה הבקי באתרי קומראן וים המלח, ויחד עם זיסו הוא פירסם מאמר על הביטוי "יוליכם לים המלח" המופיע בספרות חז"ל. מתברר שישנן כמה הלכות בתלמוד בדבר פרוטות שניתנו למקדש אך מסיבות שונות אי אפשר היה להביאן לשם, ואת אלה יש "להוליך לים המלח", כדי שיאבדו שם. אשל וזיסו כותבים: "אנו מציעים לקשור בין הנתונים הספרותיים-הלכתיים ובין אלפי המטבעות שהתגלו בשנים האחרונות לאורך החוף בין עין פשחה לחירבת מזין (מצד מידין)". החוף שבו נמצאו המטבעות נמצא סמוך לשפך נחל קדרון שלאורכו היו שבילים היורדים מירושלים, והשערתם של החוקרים היא שפרוטות הברונזה הובאו לשם על ידי אנשים שהתנגדו לזרם המרכזי של היהדות ולפיכך נמנעו מלהעלות תרומות למקדש. את המטבעות שהיו אמורים להינתן כתרומה הם בחרו להשליך לים המלח.

היכן נמצאות עכשיו מאות אלפי פרוטות הברונזה של אלכנסדר ינאי מחוף ים המלח? רובן הגיעו ככל הנראה לידי סוחרי עתיקות אמריקאים. לני וולף אומר שבארצות הברית גילו שאפשר לקשור את המטבעות הללו לסיפור מהברית החדשה על "מתנתה של אלמנה ענייה" (מרקוס י"ב, לוקס כ"א). מסופר בו שישו "התבונן וראה את העשירים שמים נדבותיהם בתיבת האוצר. כראותו אלמנה ענייה שמה בו שתי פרוטות, אמר: אמת אומר אני לכם, האלמנה הענייה הזאת נתנה יותר מכולם. כי כל אלה נתנו את נדבותיהם מן העודף שלהם, אך היא ממחסורה נתנה את כל אשר היה לה למחיה".

כ-200 אלף פרוטות ממטמון זה נמכרו לנוצרים אדוקים בארה"ב, בעיקר באזור המכונה "חגורת התנ"ך". "מכרו היטב את הסיפור על הנדבה של האלמנה הענייה", אומר וולף, שראה את המטבעות הללו מונחים בקופסאות נאות ומשובצות כמדליונים בתכשיטים. עשרות אלפי מטבעות התפזרו בין סוחרים, אספנים ותכשיטנים בארץ, ולא מן הנמנע שמטבעות רבים עוד מונחים במימיו הרדודים של ים המלח מדרום לעין פשחה.



הארכיאולוג וסוחר העתיקות לני וולף עם חלק מהמטבעות שברשותו. כמעט כל המטבעות הם מסדרה אחת שטבע המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו