בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לקראת "שנת ההתנתקות": בצה"ל חוששים מרבנים וסרבנים

תגובות

בחוף נווה דקלים בגוש קטיף התקיים אתמול אחר הצהריים טקס צבאי יוצא דופן במקצת. אלוף-משנה פינקי (פנחס) זוארץ, המח"ט שנפצע קשה לפני חודשיים בפיצוץ מטען חבלה, העביר את הפיקוד על החטיבה המרחבית בדרום הרצועה לידי מחליפו, אלוף-משנה אבי פלד. לזוארץ, שכף רגלו נקטעה בפיצוץ, היה זה ביקור ראשון ברצועה מאז נפצע.

הטקס, כמו השנה העברית החדשה שמתחילה מחר, עמד בסימן אירוע בולט אחד: יישומה של "תוכנית ההתנתקות" של ראש הממשלה. התוכנית, אם אכן תצא לפועל, תהיה משימתו העיקרית של המח"ט החדש בשנה הקרובה. צה"ל, עדיין ארגון מסודר יחסית - בוודאי בהשוואה ליתר זרועות הממשלה - כבר נמצא בעיצומו של תהליך הכנות נרחב למבצע.

פלד אינו זר למשימה או לאווירה. לפני חמש שנים בדיוק, בערב ראש השנה תש"ס (ספטמבר 1999) התפרסמה ב"הארץ" כתבה שתיעדה ביקור אצל חיילי גולני באזור הביטחון, תחת הכותרת "ראש השנה האחרון בלבנון". פלד היה אז מפקד גדוד בחטיבה. מח"ט גולני בזמן הנסיגה, שמואל זכאי, הוא היום מפקד הכוחות של צה"ל ברצועה.

כמו בחודשים שלפני הנסיגה מלבנון, גם הפעם תלוי ועומד סימן שאלה גדול סביב עצם היישום. הצבא מתכונן למשימה בתוך מרחב גדול של חוסר ודאות. כמו בלבנון, יודע הדרג המדיני לספק תאריך יעד עקרוני והכרזת מחויבות כללית למטרה, אך לא הרבה יותר מכך. ההחלטה, חרף ההצהרות, עדיין נראית הפיכה.

אבל שלא כבלבנון, מצטרף מרכיב אחר, מדאיג בהרבה, לשיקולים שצה"ל צריך לקחת בחשבון: הסרבנות. בכירי המטכ"ל נזהרים מלהעריך, אפילו בשיחות סגורות, מה יהיה היקף התופעה, אבל הדאגה גוברת.

תסריט אפשרי אחד, המעורר חשש, הוא מפני תגובת שרשרת: צה"ל מתכוון לגייס אנשי מילואים, לא למשימת הפינוי עצמו, אלא לשיבוץ בגזרות שמהן יועברו פלוגות משמר הגבול (למשל בקו התפר), שעליהן יוטל פינוי ההתנחלויות עצמן. עשרות חיילי מילואים, דתיים ואנשי ימין, כבר הודיעו שאין בכוונתם להתייצב. סירוב המוני שכזה, מגובה בהתבטאויות רבנים, יכול להשפיע גם על החיילים בשירות סדיר, ובראש ובראשונה על בוגרי המכינות הדתיות וישיבות ההסדר.

הד לחשש הזה נשמע אתמול בדבריו של גורם צבאי בכיר, בהתקפה חסרת תקדים על הסרבנות. בשיחה עם כתבים, השווה הגורם הבכיר את התופעה ל"ירי בראשה של החברה הישראלית, של הדמוקרטיה, של צה"ל". הוא האשים גורמים פוליטיים בניסיון לגרור את הצבא ללב המחלוקת הציבורית והזהיר את החיילים: "מי שלא יפעל לפי הכללים - אין לו מקום בצה"ל".

עמדות החיילים מעסיקות מאוד את הצמרת הצבאית. באחרונה השלים הפסיכולוג של אוגדת עזה מחקר מפורט על לקחי פינויים קודמים ותפקוד צה"ל במהלכם. ההכנות של מפקדו, תא"ל זכאי, כללו בין השאר שיחה עם תא"ל (מיל') עודד טירה, מפקד מבצע פינוי ימית ומנגד ביקור בתערוכת החיילים המשוחררים, "שוברים שתיקה", התוקפת את צה"ל מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. זכאי, אגב, השתתף בעצמו בפינוי מתנגדי הנסיגה מגגות ימית, כחייל בשירות סדיר ב-1981.

מפקדי הרצועה נתקלים בלא מעט שאלות מצד החיילים עצמם סביב הפינוי. התשובה הרשמית: אנחנו עדיין לא עוסקים בכך. כל הדיונים מתנהלים ברמת "האוגדה וצפונה" (הפיקוד והמטכ"ל) ומשימתכם היא להמשיך להגן על חיי האזרחים הישראלים כאן. כשזה יהיה מעשי, נודיע לכם. בבוא הפינוי, צה"ל צפוי לגלות רגישות למצוקתם של חיילים תושבי הגוש. יש לא מעט כאלה. בנו של ראש מועצת חוף עזה, אבנר שמעוני, משרת בגדוד גולני המוצב בגוש וכמוהו יש מפקדי מחלקות ומפקדי פלוגות מבני הגוש.

שיחות המפקדים עם המתנחלים קונקרטיות יותר. התושבים משדרים לקציני צה"ל את תחושתם כי המדינה נטשה אותם והצבא נותר החוט המקשר האחרון בינם לבינה. לעתים, השינוי ניכר בשטח בקשר עם צה"ל, כמו בהצטננות היחס (החם בעבר) של תושבי נצרים לחיילים המופקדים על ביטחונם. בפיקוד הדרום ובאוגדת עזה מקפידים לשמור על ערוצים פתוחים מול הנהגת המתנחלים ומאתרים בגוש קטיף גישה ממלכתית יותר בהשוואה לאיומי מלחמת האחים שהפריחו בשבוע שעבר ראשי המתנחלים בגדה. פעיל כך, איתמר בן-גביר, שהופיע בגוש בסוף החופש הגדול ואירגן "קייטנת התנגדות" לבני הנוער, נזרק משם במהירות.

ובכל זאת, אף שאין אומרים זאת במפורש, אפשר להתרשם כי רעיון משאל העם אינו רע בעיני הקצינים החשים את השטח. כל מהלך שיחזק את הלגיטימציה הציבורית להתנתקות צפוי להקטין את עוצמת הקונפליקט בבוא רגע הפינוי. בצה"ל גם יודעים שמתנחלי הרצועה אינם עשויים מקשה אחת: ההנהגה, המתנגדת בתוקף לנסיגה, מכתיבה את הטון - אבל יש רבים, גם בתוך הגוש לא רק בהתנחלויות "התוחמת הצפונית" (ניסנית, דוגית, אלי-סיני) שישמחו לקחת את הפיצויים וללכת. משאל-עם יכול לסייע בכך.

עד שזה יקרה, יש למפקדים כמו אל"מ פלד גם כמה דאגות אחרות. מספר הפיגועים ברצועה אמנם בירידה, אבל היקף הלחימה של תקרית עד שלוש ביום בכל גזרה פלוגתית וטביעות האצבע של חיזבאללה - בהדרכה, בתכנון, בביצוע - מורגשות היטב. אתמול נמסר כי משלוחי הנשק מסיני, שלהם מצפים ארגוני הטרור ברצועה, כוללים גם מרעומים, האמורים לשפר את איכות רקטות ה"קסאם". כיום, רקטות רבות לא מתפוצצות בנחיתתן, עקב איכות נמוכה של המרעומים מייצור עזתי. קיים גם מידע על ניסיון להחדיר מומחה מטענים של חיזבאללה לרצועה, בניסיון להשיג עוד יתרון בעימות מול צה"ל לקראת ההתנתקות.



נווה דקלים, אתמול. משדרים תחושה שהמדינה נטשה אותם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו