דפלציה מאיימת על התאוששות ביפאן

מאת סטפני סטורם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת סטפני סטורם

ניו יורק טיימס

טוקיו. אחת הסיבות העיקריות לקשיים הכלכליים של יפאן היא דפלציה - ירידה מתמדת במחירים של מוצרי צריכה ושירותים, המתחזקת ככל שהמחירים ממשיכים לרדת. הדפלציה שוחקת את ערך הנכסים המקומיים, מגדילה את סיכוני האשראי, מכרסמת בשכר ובולמת צמיחה כלכלית.

המניות של חברות יאפניות נסחרות כעת במחירים זהים לאלה של לפני 15 שנה, וערך הנדל"ן בערים הגדולות, ששימשו בטוחות בהלוואות רבות שהעניקו בנקים יפאניים, ירדו ב-65% מהשיא ב-1991.

למעט מזון טרי, ירד מדד המחירים לצרכן ביפאן ב-1.1% ב-2000 - הירידה השנתית החדה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. בטוקיו, ירד המדד בניכוי מזון ב-0.4% בפברואר לבדו. היתה זו הירידה החודשית ה-18 ברציפות.

"משבר דפלציה מאיים על יפאן", קבע בשבוע שעבר "יומיורי שימבון", השמרן מבין העיתונים היומיים ביפאן, במאמר מערכת בעמוד הראשון.

חרף הדיווח אתמול על צמיחה של 0.8% בתוצר המקומי הגולמי ברבעון הרביעי של 2000, לעומת הרבעון השלישי (וב-3.2% בחישוב שנתי), יפאן מתמודדות עם סדרה של התפתחויות כלכליות שליליות. "התחזית הכלכלית הידרדרה במהירות רבה מהצפוי", אמר קאזואו יואדה, חבר במועצה המוניטרית של הבנק המרכזי של יפאן, בראיון בשבוע שעבר. ונוכח ההאטה בפעילות הכלכלית בארה"ב ובמדינות אחרות, חוששים מומחים רבים שכלכלת יפאן, השנייה בגודלה בעולם, תשוב ותשקע במיתון - מיתון שיאיים על הפעילות הכלכלית במדינות אחרות באסיה.

בשבוע שעבר, דיווחה הממשלה על ירידה חדה בצריכה הפרטית בינואר, לעומת התקופה המקבילה ב-2000. בה בעת, דווח כי הזמנות ציוד למפעלים, אומדן אמין להשקעות של המגזר היצרני, ירדו בינואר ב-12%, לעומת דצמבר. ושר האוצר, קיאיצ'י מיאזווה, עורר תדהמה בטוקיו ביום חמישי שעבר, כשאמר לפרלמנט כי "המצב של המערכת הפיסקלית קרוב להתמוטטות".

המחיר האנושי של הדפלציה ניכר לעין. כשהחל היטושי מצושטה להרהר בפרישה לגמלאות לפני שבע שנים, הדאגה העיקרית שלו היתה קורת גג. "התגוררתי בדירה של החברה", אמר, "וחשבתי שרכישת דירה יהיה מעשה חכם לעתיד".

ב-1994, מחירי הדיור כבר החלו לרדת, בעקבות התפוצצות בועת המניות ב-1991, ומחיר של 76 מיליון ין (כ-636 אלף דולר לפי שער החליפין הנוכחי) עבור דירה, הצטייר כעסקה טובה.

אך מחירי הנדל"ן המשיכו לרדת, וערך הדירה של מצושטה ירד לכ-40 מיליון ין. הוא עדיין חייב לבנק 30 מיליון ין. "אני יכול לעבוד רק עד גיל 70, ואז, אני מניח שהחיים שלי יתרסקו", אמר מצושטה, בן 66. "אני על סף ייאוש", הוסיף.

באופן פרדוקסלי, בעבר קודמה הדפלציה בברכה במדינה בה המחירים גבוהים מברוב המדינות האחרות בעולם. בה בעת, היא נתפשה כסימן לכך שיפאן פותחת את שווקיה לתחרות בינלאומית. רבים עדיין רואים בה כוח מניע למודרניזציה כלכלית, ולכן מחריף הוויכוח בשאלה אם הדפלציה טובה או רעה ליפאן.

דוגמאות למחירים יורדים ולתחרות גוברת קיימות בשפע. צרכנים נוהרים לסניפים של רשת בתי הקפה האמריקאית סטארבקס שנפתחו בטוקיו. בסטארבקס נמכר קפה לאטה ב-320 ין, סכום פעוט לעומת חנויות הקפה המסורתיות של יפאן, בהן נמכר קפה בכוס זעירה במחיר כפול. בה בעת מצליחות חנויות זולות, המציעות מוצרים במחיר אחיד של 100 ין, למשוך צרכנים רבים

בהתחשב באוכלוסייתה המזדקנת, מחירים יציבים או יורדים מצטיירים לרבים כהתפתחות מבורכת, שכן הם שומרים על ערך החסכונות של הגמלאים. פקדונות החיסכון בבנק הדואר נושאים ריבית זעומה של 0.11% בשנה, אך הדפלציה שיפרה את התשואה הריאלית בכ-2% בשנתיים החולפות.

"ככל שהאוכלוסייה מזדקנת, כך גוברת המגמה הדפלציונית", אמר וינסנט טרוליה, מנהל חטיבת סיכון האשראי הממשלתי בחברת דירוג האשראי מודיס.

הבנק המרכזי של יפאן, מצדו, מקדם בברכה מה שהוא מכנה "דפלציה טובה" - מצב בו חברות מציעות יותר מוצרים ושירותים בפחות כסף. אך מחוץ לבנק המרכזי, מזהירים כלכלנים רבים וכמה מומחים ממשלתיים, כי יפאן מסתכנת בסחרור דפלציוני. "עברנו את הנקודה בה ניתן עדיין לומר כי ירידת המחירים היא תוצאה של גלובליזציה ותחרות", אמר טקטושי איטו, סגן שר בכיר לענייינים בינלאומיים במשרד האוצר של יפאן.

המבקרים של הבנק המרכזי טוענים כי לצרכנים ביפאן אין כל סיבה לצרוך, למרות הירידה במחירים. לא זו בלבד שהערך של הדירות והבתים שלהם צנח, אלא שהאבטלה טיפסה ל-4.9% - הרמה הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, והיא כנראה תמשיך לעלות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ