רכישת חבילת המניות בבזק: 640 מיליון דולר - בהמחאה של בנק ישראלי

מאת הדר חורש
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת הדר חורש

גד זאבי החל להתעניין ברכישת השליטה בבזק, בעת שחברת כייבל אנד וויירלס הבריטית חיפשה קונה לחבילת המניות הגדולה שרכשה במסגרת ניסיון ההשתלטות שלה על בזק. כייבל אנד וויירלס קיוותה ב-99-'97' להימנע מהשתתפות במכרז מסודר לרכישת בזק, ולהשתלט על החברה באמצעות הבורסה.

הממשלה החליטה להצר את צעדיה של החברה הבריטית באמצעות שינוי תקנון בזק, וב-99' פנתה לכמה חברות בישראל, ובהן קבוצת פועלים השקעות, החברה לישראל וקבוצת אריסון, בהצעה לרכוש 20% ממניות בזק שמחזיקה כייבל אנד וויירלס. זאבי הציע את המחיר הגבוה ביותר, וכייבל אנד וויירלס נפרדה מחבילת המניות תמורת כ-640 מיליון דולר.

העסקה בוצעה לפי שווי גבוה ממחיר הבורסה, ואולם גם כיום, בעיצומו של מה שנראה כשפל בבורסה ובמחירי מניות חברות התקשורת, עדיין נסחרות המניות במחיר הגבוה ב-20 מיליון דולר מהמחיר ששילם זאבי.

הסכום שולם בהמחאה של אחד הבנקים הישראליים שהשתתפו בקונסורטיום הבנקים שהלווה לזאבי את הכסף. בתמורה, שועבדו כל מניות בזק שנרכשו על ידי זאבי, והופקדו בחברת הנאמנות של בנק הפועלים, המיומן בעסקות מסוג זה.

הבנק מימן, ואף היה נאמן של העסקה לרכישת 25% ממניות "מעריב" על ידי קונצרן מוסט שבשליטת ולדימיר גוסינסקי, וכן מימן את עסקת ההשתלטות הגדולה של יצחק תשובה על חברת דלק, בתמורה ל-450 מיליון דולר. זאבי מעולם לא הסתיר את כוונתו לרכוש בעתיד את השליטה בבזק, ופעל להבטיח לעצמו מעמד ניהולי בחברה עוד לפני שהשיג שליטה מלאה. הוא דרש כי שר התקשורת דאז, בנימין בן אליעזר, יאשר לו למנות חבר מטעמו למועצת המנהלים של החברה, כפי שעשתה כייבל.

הדירקטור המועמד לתפקיד מטעם זאבי היה שלמה וקס. וקס, בעבר מנכ"ל בזק ומנכ"ל משרד התקשורת, עמד בראש הוועדה שקבעה את הכללים לפיהם יש לפתוח את שוק התקשורת לתחרות. בן אליעזר לא נענה לבקשה, וזאבי גמל לו על כך: ב-2000 הצליח לעכב מינוי דירקטורים חיצוניים ומטעם הממשלה למועצת המנהלים של בזק.

זאבי ניצל סעיף בתקנון בזק, ולפיו כדי למנות דירקטורים, זקוקה הממשלה לרוב של 75% מבעלי המניות הנוכחים באסיפה הכללית; מאחר שבבעלות הממשלה 57% בלבד ממניות בזק, והשאר מוחזקות בידי הציבור ובידי זאבי - אין באפשרותה להעביר באסיפה החלטות ברוב מיוחד ללא תמיכת זאבי.

העימות בין זאבי לממשלה הגיע לשיאו לפני יותר משבועיים, כשהממשלה ביקשה להעביר באסיפת בעלי מניות החלטה מיוחדת להגדלת הון המניות. הגדלת ההון נדרשה לצורך גיוס הון של 1.3 מיליארד שקל למימון תוכנית הפרישה של העובדים.

ההחלטה על גיוס הסכום היתה חלק מהסכם מיוחד שנחתם עם העובדים, שבתמורה, אמורים לאפשר את הפרטת בזק. זאבי, אגב, נתן את הסכמתו וברכתו להסכם עם העובדים, שכן הדבר מקדם את הפרטת החברה ואת סיכויו להשלים את ההשתלטות על בזק.

עם זאת, באסיפת בעלי המניות הפתיעו נציגיו של זאבי והודיעו כי הם מתנגדים להגדלת ההון. לטענתם, מחיר מניית בזק נמוך מדי, ואין לבצע את הגדלת הון המניות בתנאי השפל הנוכחיים. כמו כן, דרש זאבי לדחות את הגדלת ההון עד לאחר פרסום המודעה למכירת השליטה בבזק.

מאחורי הקלעים פעל זאבי לקבל הבטחה שההנפקה תיעשה בתנאים שיאפשרו לו לשמור על שיעור אחזקותיו הנוכחי בחברה, ולפי חלק מהגרסאות, אף ביקש לאפשר לו להגדיל את שיעור אחזקותיו ב-5% נוספים.

בעקבות דיונים עם רשות החברות הממשלתיות הסכים זאבי לוותר על מרבית דרישותיו, ולהפקיד בבזק התחייבות בלתי חוזרת להצביע באסיפת בעלי המניות הקרובה בעד הצבעת הממשלה. התחייבות זו עדיין לא הופקדה, לדברי הצדדים - בשל עיכובים טכניים.

לא רק עניין מינוי הדירקטור מטעם זאבי שימש לו עילה להתנגחות בממשלה: בפברואר השלימה הממשלה צעד שנועד בעיקרו, לפגוע באפשרות של רוכש השליטה בבזק לממן נתח גדול מהעסקה באמצעות משיכת דיווידנד גדול. אסיפת בעלי המניות של החברה החליטה לחלק מניות הטבה, ובכך לצמצם בחצי מיליארד שקל את ההון הפנוי לחלוקה לבעלי המניות.לפי חלק מההערכות, היה צעד זה הסיבה האמיתית לטרפוד אסיפת בעלי המניות על ידי זאבי.

מרבית מאבקי הכוח בין זאבי לממשלה, מעריכים רבים, נגרמו בעיקר עקב כוונתו של זאבי להוכיח כי נוכחותו בבזק היא משמעותית, וכי כל מי שינסה להתחרות בו על השליטה בחברה צריך להביא זאת בחשבון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ