תקציב שהתיישן

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הארץ

באיחור של שלושה חודשים אישרה הכנסת בשבוע שעבר את חוק תקציב המדינה לשנה השוטפת, בסכום של 245.8 מיליארד שקל, במתכונת שהוגש בידי שר האוצר של הממשלה הקודמת לפני חודשים רבים. שר האוצר סילבן שלום הביע סיפוק מהצלחתו בהעברת התקציב, אבל למעשה יש לזקוף את ההצלחה לזכות חוק יסוד: הממשלה, הקובע שהכנסת תפוזר ויתקיימו בחירות חדשות אם חוק תקציב לא יאושר עד 31 במארס של שנת התקציב. הוראת חוק זו היתה כחרב מתהפכת מעל ראשי הממשלה וחברי הכנסת והיא שאילצה אותם להתפשר בעניינים שנויים במחלוקת. לעומת כל ההוראות הבעייתיות של חוק יסוד: הממשלה, זו התבררה כהוראה מועילה ואפילו חיונית ולכן טוב שהשתמרה גם בגרסה החדשה של חוק היסוד.

התקציב בסכום ובמתכונת שאושר רחוק מלהיות רלוונטי למציאות הכלכלית של אפריל 2001. למעשה הוא אושר בידיעה ברורה שבקרוב יהיה צורך לתקנו כדי שישקף את המציאות ואת הצרכים הריאליים. התקציב הוכן בעת שהמשק היה בגיאות והמו"מ המדיני-הביטחוני התנהל באפיק בעל סיכויים. שני הנתונים השתנו מן היסוד: המשק בהאטה ותחזית הצמיחה נמוכה בהרבה מזאת שהונחה ביסוד התקציב; וההתנגשויות האלימות בשטחים והטרור מחייבים היערכות שיש לה מחיר כלכלי כבד.

בעוד שקיים ספק רב אם אומדן ההכנסות בתקציב יתממש בתנאי ההאטה במשק, אין ספק שיהיה צורך להגדיל בסכום ניכר את תקציב הביטחון (שר הביטחון תובע כשני מיליארדי שקלים). בעיה נוספת עלולה להיווצר כי לא ברור אם התקציב הקיים יספיק למילוי הדרישות של עובדי השירות הציבורי, מורים ואחרים, גם אחרי שימותנו לממדים סבירים. נוסף על כך נוצרו התחייבויות חדשות שלא באו לידי ביטוי בתקציב, ובעיקר חוקים שהתקבלו על סמך הצעות חוק פרטיות, בלי להביא בחשבון את עלותן ולציין מקור למימונן.

החקיקה הפרטית הלא-מרוסנת היתה לאחת הרעות החולות של המשטר הדמוקרטי בישראל ולאיום על יכולת הממשלה - כל ממשלה - לנהל את המשק לפי סדר עדיפויות שקול. בחודשים האחרונים התקבלו חוקים "פרטיים", רובם בעלי אופי סקטורלי, בעלות שנאמדה בשלושה מיליארדי שקלים. גם אם האוצר ניפח את האומדן לצרכים טקטיים, העלות משמעותית יחסית לתקציב כולו והיה הכרח לבטל את החוקים או לפחות להשעותם.

הממשלה, הקודמת והנוכחית, אכן החליטה לבטל חוקים אלו, אבל ההחלטה נשחקה במשך המיקוחים הפוליטיים והתקציביים, ולבסוף נשארו בתוקפם, בתמיכת ראש הממשלה ושר האוצר, חוקים שעלותם הבלתי-מתוקצבת השנה כ-1.1 מיליארד שקלים (בביצוע שנתי מלא העלות כ-1.5 מיליארד שקל). בהתחשב בכל הנתונים, קשה לראות כיצד ראש הממשלה יממש את הודעתו בכנס המרכז הישראלי לניהול ביום חמישי, שהממשלה תשמור על גירעון תקציבי של 1.75 אחוזי תוצר ב-2001.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ