הרטרו של הווירוסים

ייתכן כי סכיזופרניה היא מחלה וירלית - כך על פי מחקר חדש, המנסה לאמוד את המינון בין הגנטיקה להשפעות ההתפתחותיות בגרימת מחלת הנפש הקשה הזאת

מאת נטע זך
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת נטע זך

מה גורם לסכיזופרניה? מחקרים רבים מעידים שישנו בסיס גנטי חזק למחלה זו ועמו השפעות התפתחותיות. מחקר חדש מציג השערה המשלבת הנחות אלה. על פיו, ייתכן שנוכחות של רטרווירוס מסוים בגנים של סכיזופרנים - העובר בתורשה - היא הגורם לחלק ממקרי המחלה. רטרווירוסים הם וירוסים שהגנים שלהם מקודדים על ידי ר-נ-א, חומר שמשתתף בתהליך יצירת חלבונים.

סכיזופרניה נחשבת לאחת ממחלות הנפש הקשות ביותר. לוקים בה אחוז אחד מהאוכלוסייה, אולם החולים בה הם יותר מ-50% מהמאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים. רק 25% מהחולים זוכים בהחלמה קלינית וחברתית מלאה, כלומר, מרביתם ממשיכים לסבול מהמחלה במשך כל חייהם, ושיקומם בקהילה מחייב טיפול תרופתי.

הסימפטומים של סכיזופרניה (שתכופות, שלא בצדק, מבלבלים בינה לבין פיצול אישיות) כוללים הזיות, מחשבות שווא (פראנויה, שיגעון גדלות) והפרעות חשיבה אחרות. הכינוי סכיזופרניה כולל בתוכו סוגי מחלה רבים ושונים.

מחקרים בתאומים מראים כי למחלה יש בסיס גנטי נרחב - "לעומת אחוז אחד באוכלוסייה כולה, מי שאחד מהוריו או אחיו חולה בסכיזופרניה נתון בסיכון של 12% לחלות", מסביר פרופ' אבי ויצמן, מנהל יחידת המחקר בבית החולים גהה ומכון פלשנשטיין באוניברסיטת תל אביב. "כששני ההורים חולים, הסיכון עולה ל-40% - ומגיע ל-48% אצל תאומים זהים. לפיכך, המחקרים מראים כי 70% ממקרי הסכיזופרניה מוסברים על ידי הגנטיקה, וזה גורם חזק מאוד. בהשוואה בין תאומים זהים שהופרדו בילדותם נמצאה אותה שכיחות כמו בתאומים שלא הופרדו - האפקט של הסביבה לא התבטא. מה שלא מוסבר בגנטיקה, מוסבר בסיבות התפתחותיות, מה גם שישנם מקרים של סכיזופרניה ספורדית, בלי מקרים במשפחה".

הגורמים ההתפתחותיים כוללים נזק עוברי ולחץ נפשי. נהוג להניח כי גורמים אלה מובילים את בעלי הנטייה הגנטית ההתחלתית ללקות במחלה.

מחקר שפורסם החודש בעיתון Proceedings of the National" "Academy of Science USA מציג הוכחות לדרך נוספת שבה המחלה עלולה להתפרץ. המחקר מראה כי רטרווירוסים מסוימים, שייתכן כי הם קיימים במשך דורות בחומר הגנטי האנושי, התבטאו אצל חלק מהסכיזופרנים שנבדקו, אולם לא נמצאו באיש מן הבריאים או מהנבדקים הסובלים ממחלות נוירולוגיות אחרות.

רטרווירוסים, ככל הווירוסים, חודרים לתא וחיים כטפילים על מזונו. הם גורמים לו לבטא את הגנים שלהם וכך ליצור וירוסים נוספים. כדי להשתכפל עם התא, הרטווירוסים מועתקים לפני כן בצורת ד-נ-א. תכופות תהליך שכפול הגנים הווירליים מוביל למותו של התא, אולם וירוסים מסוימים יכולים להשתלב בגנים של התא ולהתרבות אתו בלי להורגו.

אם וירוס מעין זה יחדור לתא מין, או לתא בשלב עוברי ראשוני, הוא יתבטא בכל תאי הגוף וגם בתאי המין, וכך יעבור במשך דורות. בפענוח הגנום האנושי נמצא כי רטרווירוסים מעין אלה, אנדוגניים, מעורבים בין הגנים. כדי שלנוכחות רטרווירוס תהיה השפעה, הוא צריך גם להתבטא מחדש בצורת ר-נ-א, אשר תוביל ליצירת החלבונים שלו, שבאמצעותם ישפיע. יותר מכך, ביטוי גנים של רטרווירוס עשוי להוביל לשוני בביטוי הגנים הרגיל.

במחקר, שנעשה בראשותו של רוברט יולקן מבית הספר לרפואה ג'ונס הופקינס, נבדקו דגימות מנוזל עמוד השדרה, המכיל חומרים שמופרשים במוח, של חולים סכיזופרנים בעת התפרצות המחלה, של חולים כרוניים, של חולים במחלות נוירולוגיות לא דלקתיות ושל בריאים. אצל 29% מהסכיזופרנים בראשית מחלתם התבטא רטרווירוס אנדוגני, לעומת 5% מהחולים הכרוניים, ואף לא אחד מהחולים הנוירולוגים או הבריאים. אצל 20% מהחולים החדשים התבטא אותו רטרווירוס אנדוגני, W-HERV. רטרווירוס זה גם נמצא בבדיקה לאחר המוות של הקורטקס הפרונטלי, אזור במוח הידוע כקשור לסכיזופרניה, ב-64.6% מהדגימות בסכיזופרנים לעומת 6.7% בבריאים.

המחקר הוצג ב-BBC ועורר התנגדות מסוימת. דובר האגודה הלאומית לסכיזופרניה בארה"ב מסר כי אין לפרש את הממצאים כהסבר מוחלט לסכיזופרניה. "סכיזופרניה עודנה מובנת מעט מאוד", אמר הדובר, "אבל כמעט ודאי שמדובר במושג המכסה טווח של מצבים בעלי כמה סימפטומים משותפים". גם החוקרים עצמם מזהירים כי מדובר בממצא ראשוני שיש למצוא את משמעותו המלאה בעתיד. פרופ' ויצמן מסביר את הבעייתיות: "קשה לי להאמין שמדובר במשהו המסביר יותר מאשר אחוזים ספורים מהתחלואה. סכיזופרניה היא מחלה מגוונת מאוד. היא גם שכיחה במידה שווה ברחבי העולם, מה שאינו תואם את התפישה של חדירת רטרווירוס, האמורה להשפיע על קבוצה גנטית יחידה בלבד".

המחקר משער כי ביטוי של רטרווירוסים, אם הוא מתרחש במשך הדורות, יכול להיות מעורב ביצירת הבסיס הגנטי של סכיזופרניה. החוקרים נוטים להאמין כי גורם התפתחותי הוא שמוביל להתבטאות הנטייה הגנטית הקיימת מראש בחולים.

הטענה כי מחלת הסכיזופרניה פורצת בגלל וירוס אינה טענה חדשה וזכתה לתמיכה מחקרית בשנים האחרונות. נהוג להניח כי עם הסיבות ההתפתחותיות נמנה נזק לעובר, משום שסכיזופרניה שכיחה יותר בקרב ילידי סוף החורף ותחילת האביב, בעיקר אם האם ההרה לקתה בדלקות (בעיקר שפעת). סיבה אחרת היא מצוקה עוברית, הנפוצה בקרב סכיזופרנים.

מחקר שעשתה לאחרונה תלמידת הדוקטורט לי צוקרמן, במעבדתם של פרופ' אינה וינר וד"ר שמגר בן אליהו מהמחלקה לפסיכוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בחן את טענת הנזק הווירלי במודל לסכיזופרניה בחולדות. נבדקה בו ההשערה, שדלקת במשך ההריון מפעילה את המערכת החיסונית של האם ותאי המערכת החיסונית פוגעים במוח העובר (המערכת החיסונית מופעלת גם במצבי לחץ או מחלות לא דלקתיות, לכן ייתכן שהיא מעורבת גם במקרים של נזק כתוצאה ממצוקה עוברית).

כדי לבדוק אפשרות זו נבדקה ההשפעה של הזרקת חומר לא מזיק, הדומה לווירוס ומפעיל את המערכת החיסונית, לחולדות בהריון; אחר כך נבדקו הביצועים של הוולדות שהתבגרו במודל התנהגותי לסכיזופרניה. נמצא כי חולדות שהמערכת החיסונית של אמן הופעלה במשך ההריון כשלו בביצוע המטלה שנדרשה מהן, וטיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות שיפר את ביצוען.

מחקר זה מאשש את הטענה שבסכיזופרניה מעורב נזק התפתחותי בסיסי. לדברי פרופ' אינה וינר, "הנזק הוא כנראה בקישורים לא נכונים במוח, מכיוון שסכיזופרניה מתבטאת בתפקוד, לא מורפולוגית במצב התאים". ופרופ' אבי ויצמן מסכם: "ישנה פתולוגיה מוחית התחלתית, מלידה. בילדות היא מתבטאת בהתבודדות, חוסר מוטיווציה, הישגים נמוכים וכו', אבל מסתדרים בעזרת ההורים ובגלל הדרישות הפשוטות יחסית. בגיל ההתבגרות הלחץ גובר, יש שינוי הורמונלי, הדרישות עולות ואולי גם ישנו נזק מצטבר, ואז פורצת המחלה".

גורם נוסף לסכיזופרניה התברר במחקר שתוצאותיו פורסמו באמצע אפריל ("מחקר: לידת סכיזופרנים קשורה לגיל האב", מאת תמרה טראובמן, "הארץ", 13.4). חוקרים דיווחו כי הסיכון ללדת ילד חולה בסכיזופרניה עולה ככל שגיל האב מבוגר יותר. מחקר בדק אם יש קשר בין גיל האב לסכיזופרניה בקרב 87,907 ישראלים, שנולדו בין השנים 1976-1964. הם גילו שככל שגיל האב עולה, עולים גם הסיכויים שייוולד לו צאצא חולה בסכיזופרניה. לאבות בני 49-45 היה סיכוי גדול פי שניים לצאצא חולה סכיזופרניה מאשר לאבות בני פחות מ-25. עם זאת, למרות הסיכון המוגבר הסיכון הכולל ללדת ילד חולה במחלה נשאר קטן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ