לעבודה חקלאית לא יבואו

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הארץ

כנראה בלי לתקוף והכפיש את כל אותה קבוצה של מנהיגים שרק בזכותם הוקמה המדינה אי אפשר. במאמר הביקורת של יובל אליצור ("הארץ, ספרים" 4.4), על ספרו של נחום קרלינסקי "פריחת ההדר - יזמות פרטית ביישוב 1939-1890", הוא מציין לשבח את ענף ההדרים שהביא בתקופות מסוימות רווחים נאים, "שלא כמו החקלאות הציבורית, הממוסדת והמסובסדת, שלעתים קרובות גרמה הפסדים לקופת הלאום".

שוב יש כאן הד למאמרו של טומי לפיד מ-1985 "העלוקה" ולמאמרו של נחמיה שטרסלר ב"הארץ" מ-16.4.01, "שודדי הקרקע והמים".

החקלאות הציבורית שעסקה בגידול הדרים היתה רווחית כמו זו הפרטית. אבל, הפרטית לא פנתה להתיישבות באזורים מרוחקים ולא עסקה בגידולים אחרים שגם אותם היה צריך לגדל כדי שגם לחקלאים הפרטיים יהיה מה לאכול.

ובהמשך עולה כמובן הוויכוח על העבודה העברית. לפי חישובים שנעשו, העסקת יהודים היתה מקטינה את הרווח אבל לא גורמת הפסדים. וכאן שואל יובל אליצור, האין לגזור גזירה שווה מאז להיום, דהיינו, אילו שילמו החקלאים היום לעובדים יהודים שכר כפול היו מוצאים כמה עשרות אלפי מובטלים להעסקה. לכך יש שתי תשובות. האחת: העלאת שכר העבודה תיגרום עלייה גדולה במחיר התוצרת החקלאית שתגרור עליית מדד שתגרור תשלום פיצוי לכל העובדים במשק, דבר שיגרור עלייה באינפלציה. אפשרות שנייה תהיה, שכתוצאה מעלייה במחיר התוצרת החקלאית יהיה יבוא מחו"ל וחקלאים ישראלים יפסיקו לגדל גידולים חקלאיים.

ואולם, גם אם יוכפל השכר פי ארבעה ויותר, לא יעבדו בעבודה חקלאית. העובדים אולי יבואו לעבודה אבל לא יתמידו בה, או שהמעסיק יסלק אתם כי תמורה לא תהיה לו מעבודתם. רק מי שלא עבד בעבודת האדמה יכול לכתוב גרסה שכזאת. אבל השתלחות בציבור חיובי, יצרני ותורם הינה מעשה פטריוטי ומתבקש.

ובסוף יש צידוק - אליצור מעלה סדרה שלפיה הציונות (הממומסדת והמסובסדת כמובן) שהפלתה את הערבים לרעה גרמה בכך למימוש "החרם הערבי" נגד ישראל. ובא לציון הגואל.

אבנר לוין

מושב נטעים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ