אכול וגלוש, כי מחר נמות

"לילה" הוא אי של נורמליות בתוך הכאוס האזורי

רון ניולד ronn@haaretz.co.il /
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רון ניולד ronn@haaretz.co.il /

אומרים שהמצב מעולם לא היה רע כל כך. שמעון פרס טען אפילו שהקושי שהמדינה ניצבת בפניו משתווה רק לקושי בפניו היא ניצבה ב-1948. המטוסים יורים, המחבלים מתפוצצים, מספר ההרוגים הישראלים והפלשתינאים לא מפסיק לעלות, ומנהיגי המדינות שליד, כמו גם מנהיגי ישראל, לא מפסיקים לדבר על אפשרות של מלחמה אזורית כוללת. בקיצור, מה שקורה עכשיו הוא כל מה שדרוש כדי לעורר פניקה ציבורית ולגרום לחלקים גדולים מה"עם" להתחבר למקלטי הרדיו והטלוויזיה בציפייה לשמוע את ההתפתחויות האחרונות.

העולם אליו מחובר אתר "לילה", וממנו הוא יוצא, הוא עולם שאין לו דבר עם אותה מציאות מלחיצה של מלחמה פוטנציאלית ופיגועי התאבדות. קהל היעד של האתר מורכב ממה שנקרא בליינים או קלאברים, או סתם אנשים שאוהבים לרקוד לצלילי מוסיקה בין קירות של מועדון או בתוך שדה פתוח. החדשות שמעניינות את הקהל הזה לא עוסקות בשיחת הטלפון הבהולה שניהל קולין פאואל עם אריאל שרון, אלא במסיבת הדאב הקרובה שתיערך בהאנגר 11.

פעם היו קוראים לזה דקדנס. אנשים שהעדיפו לבלות ולרקוד "עד אובדן חושים", במקום לתת יד למאמץ הלאומי ולהשתתף בחרדה הכללית, זכו לביקורת ציבורית נוקבת שגרמה למבלים פוטנציאלים רבים להישאר בבית ולשמוע חדשות במקום לצאת למועדון ולרקוד.

אתר "לילה" היה יכול להיחשב בקלות למייצג של הדקדנטיות הזו. אבל באתר אי אפשר למצוא אפילו עקבות קלושים של התנצלות על חוסר ההשתתפות בלחץ הלאומי. בניגוד לבעלי המלונות הישראליים, שיצאו בקמפיין תחת הסיסמה "דווקא עכשיו חופשה בישראל", אנשי האתר לא מתעניינים ב"עכשיו" הזה, ה"עכשיו" של מהדורות החדשות ושל העיתונים היומיים. ה"עכשיו" של האתר הוא אחר, הגיבורים שלו הם די.ג'יי צ'ופי בפאצ'ה והאירוע המרכזי שלו הוא האפטר-פארטי באומן 17.

מבחינת המבנה החיצוני, "לילה" בנוי כמו אתר אקטואליה ישראלי מן השורה. יש בו מדור של חדשות שאפשר למצוא בו מידע על כל האירועים המרכזיים בסצינה שהאתר סוקר, יש בו פורומים בהם יכולים הגולשים לדון בעניינים החשובים שעל סדר היום, או הלילה, וגם מדור רכילות ("סלבריטאי בסיבוב") אליו מתנקזות כל הידיעות בעלות הערך החדשותי הזניח.

כל הדברים האלה מאפשרים לאתר לייצג ולבנות מציאות שבמובנים רבים היא מנותקת לגמרי מהמציאות שנהוג לראות אותה כ"יומיומית". הוא עושה זאת על ידי יצירת עולם פנימי, עם שפה ייחודית, עולם שהחוקיות שלו דומה לחוקיות של העולם "החיצוני", אבל התכנים בהם הוא עוסק אינם קשורים למציאויות אחרות, שמחות פחות ומלחיצות יותר.

כתבות מומלצות

הזמרת תמר אייזנמן
תל אביב 
תא
תא
מוסיקה
מוזיקה

"אני לא בת 21 שבאה לכבוש את התפוח הגדול. באתי לתת בו ביס"

סינר פמיניסטי

RBG מתהפכת בקברה, אבל לא יכולה לעשות הרבה כקישוט לחדר

מרק יוגורט, זוקיני, שום ושקדים

זריקת מרץ מרעננת בקיץ חם ולח: מתכונים למרק קר

שרת התחבורה מרב מיכאלי

הטקסט הזה עשוי לדכדך את מי שהצביע למפלגת העבודה

"התחלתי תהליכים חינוכיים רבים במקביל. את רובם לא הייתי יכולה לעשות היום, כי אני אמא" (למצולמים אין קשר לכתבה)

במיליארדים שמבזבזים על "העשרה" אפשר לתת לכל המורים שכר הוגן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ