לכל פאשלונר יש שם

מי היה מאמין ש-28 שנה אחרי מחדל מלחמת יום הכיפורים האמירה האומללה "כולנו אשמים" תישלף מהנפטלין

מאת יואל מרקוס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת יואל מרקוס

מזמן לא הושמעו כל כך הרבה קשקושים ודברי הבל בנוסח פני התקרה כפני המדינה, או להיפך, ועל אחריות הסמוך והפרטצ'יות למה שקרה, כפי שגאו אחרי אסון ורסאי. "קריסת התקרה מסמלת את קריסת ישראל היפה", כותב הפובליציסט. "מדינת החפיפיות והאלתורים", אומר המרואיין. גם ראש הממשלה יוצא נגד החפיפיות והרשלנות שהשתרשו בחיינו והתחייב שוועדת החקירה תבדוק גם את הכשל ההתנהגותי של הציבור. בקיצור: כולנו אשמים.

מי היה מאמין ש-28 שנה אחרי מחדל מלחמת יום הכיפורים תישלף מהנפטלין אמירה אומללה זו של הנשיא אפרים קציר. להבדיל אלף אלפי הבדלות, גם היום לא הקונצפציה, וודאי שלא הציבור, אלא הממונים הישירים והעקיפים, אשמים במה שקרה. מאחורי כל פאשלה יש פאשלונר, ולכל פאשלונר יש שם. הם הנושאים באחריות לכך, שמה שצריך לתפקד יתפקד ומה שלא צריך לקרות לא יקרה. לא כולנו אשמים שהגענו לנקודה של מחסור חמור במים צפוי וידוע מראש, או כשסללו צירי תנועה צרים בלי חזון לעתיד, או כשפיזרו התנחלויות בכל פינה בגדה. לא כולנו אשמים במחדל חטיפת שלושת החיילים בהר דב, שהיו עליה התרעות מראש, או כאשר קורסים גשר במחלף שפירים וגשר בירקון, או כאשר לא יושמו המלצות מבקרת המדינה מלפני עשור לשנות את חוק התכנון והבנייה. אל יבואו בטענות על חפיפיות ופרטצ'יות. ההכללה מטשטשת את האשמה הישירה של האחראים ומקילה עליהם להישאר בתפקידיהם, ואף לטפס במעלה הקריירה ולהעלות את מחדליהם לרמות גבוהות יותר.

מאז קום המדינה התפתחה בה תרבות של אי נטילת אחריות אישית על מחדלים. המנגנונים שנועדו להקפיד על בקרה וטוהר המידות נהפכו למפלצות ביורוקרטיות שאין בהן בקרה, ואיש הישר בעיניו יעשה. השחיתות חוגגת, והמדינה מתנהלת על ידי מאכערים. ההכללה ופיזור האשמה במקום מיקודה הם מרשם לטיוח המעלים את המחיצות בין האחראי למחדל לבין קורבנו. עד שלא ניצור תרבות נורמטיווית שמי שנושא באחריות ייתן את הדין, יקרסו כאן לא רק תקרות, יקרוס גם ייחודנו כאי של חוק וסדר באזור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ