יותר ויותר חולים במצב אנוש מחוברים למכשירים

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הארץ

פסיקת בית המשפט המחוזי, שנעתרה לבקשת אשה הסובלת ממחלת ניוון שרירים לנתקה ממכשירי ההחייאה, אינה הראשונה בסוגה. אך משפטנים ורופאים אמרו אתמול כי היא ממחישה, שוב, את הצורך הגובר בחקיקה בעניין.

מצד אחד, פסיקת בתי המשפט בתיקים בענייני המתות חסד אינה אחידה. מצד אחר, האמצעים להארכת חיים משתכללים, עד שניתן היום להאריך גם את חייהם של חולים במצב אנוש, ושאלת המתת החסד נעשית רלוונטית ליותר ויותר חולים.

"היום אפשר להנשים, להאכיל, לחבר למכשיר דיאליזה ולהפעיל את הלב של חולה", אמר אבינעם רכס, פרופסור לנוירולוגיה בית החולים הדסה עין כרם. "מכשיר הנשמה נחשב פעם לטיפול הרואי יוצא דופן. היום מכניסים לאדם הנשמה באותה קלות שבה מכניסים לו אינפוזיה", הוא מוסיף. לדבריו, השאלה היום אינה אם אפשר להאריך חיים, אלא אם ראוי להאריכם. "אני חושב שזכותו של אדם לקבוע לא רק כיצד יחיה, אלא גם לבחור במוות חסר יסורים".

זו גם המגמה של בתי המשפט, אומר עורך הדין אלי זהר, המשמש יועץ משפטי לעמותת "לילך", שיזמה הצעת חוק המתירה המתות חסד. את ההצעת החוק מקדמים חברי הכנסת ענת מאור ואבי יחזקאל, ולפני כמה חודשים אישרה אותה ועדת החוקה בקריאה טרומית. המתת חסד מוגדרת בהצעה כאי חיבור למכונות מצילות חיים או ניתוק החולה מהן.

המתת החסד הראשונה שאושרה בבית משפט נעשתה ב-1998. כפי שפירסם רן רזניק ("הארץ", 12.1998), נענה השופט המחוזי משה טלגם לבקשת איתי ארד, שהיה בשלבים הסופניים של מחלת שרירים ניוונית חשוכת מרפא, לנתקו ממכשיר ההנשמה. ארד ומשפחתו פנו לפרופ' רכס שיסייע לארד בביצוע בקשתו. בסוף 98', בתום דיונים משפטיים ממושכים, שבהם אישר טלגם בפעם השנייה את מיתת החסד, ודיונים בוועדות אתיקה רפואיות, הזריק רכס לארד מינון גבוה של תרופות הרדמה וניתק את ארד ממכונת החמצן. אך היו גם מקרים אחרים. ב-97' דחה בית המשפט המחוזי בת"א בקשה של חולה סופנית שלא להאריך את חייה.

"המגמה היום היא להכיר באוטונומיה של הרצון החופשי של החולה ולאפשר לו להימנע מטיפול או להפסיק טיפול", אמר זהר. ואולם היום תחום ההמנעות מפעולות מאריכות חיים בחולים סופניים פרוץ. למשרד הבריאות אין מדיניות מפורטת. חולים נאלצים להגיע שוב ושוב לבתי המשפט, שדן בכל מקרה בנפרד, ללא מדיניות אחידה. התוצאה היא שהחלטות כאלה מתקבלות תכופות לפי שיקולי הרופאים ובתי החולים.

כתבות מומלצות

עוברת אורח ליד מתקן למסכות נגד קורונה ב הרצליה

A woman walks past a stack of used and discarded surgical masks hanging allong a fence in Israel's Mediterranean coastal city of Herzliya on January 3, 2022. (Photo by JACK GUEZ / AFP)

מסכה מסכות
קורונה
הקורונה
וירוס
נגיף
מגיפה
מגיפת
מגפה
מגפת
מחלה
בריאות 
עולמית
corona
coronavirus disease 2019
coronavirus disease 2020

קוביד
COVID 19
COVID-19

מיליון צפיות בשבוע בשיאי המגפה: ההצלחה המפתיעה של הדשבורד

נעה אילן, "דואט", 2020

צפיתי, האזנתי, התקרבתי, צילמתי, עליתי וירדתי 4 קומות. לא הבנתי

מנהיג מפלגת חוק וצדק ירוסלב קצ'ינסקי בוורשה, בפברואר

האיש החזק בפולין לעג לטרנסים: "אני לא ולדיסלב, מעכשיו אני זושה"

מפגינה בעד הזכות להפלות מחוץ לבית המשפט העליון בוושינגטון

לא להאמין, אבל בחשיכה הזאת אפשר בכל זאת למצוא נקודת אור

מתוך "אלביס". בלי גילויים סנסציוניים

כמי שהיה עד לתופעת אלביס בשנות ה-50, אני ממליץ על צפייה בסרט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ