קליין: "אלך רק אם איאלץ לבצע מדיניות המנוגדת ליעד הממשלה"

בנק ישראל / הנגיד מודה בחילוקי דעות עם רה"מ על הפחתת הריבית

מאת מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת מוטי בסוק

שבוע טוב עבר על נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין - טיול עבודה בחו"ל וסיום העיצומים בבנק. בלשכתו, בקומה השביעית בבניין בנק ישראל, נערך הנגיד לשתי הפחתות ריבית בתוך 10 ימים, ביום שני הקרוב וביום שני שאחריו; אחריהן, מן הסתם, יפחת הלחץ הציבורי עליו במידה רבה, לפחות לכמה ימים.

קליין חוזר לרגע לעניין העיצומים: "הנקודה המרכזית בסכסוך היתה כמה עובדים יקודמו בדרגה מדי שנה. ביקשתי להחזיר לנגיד את היכולת להשתמש בדרגות ככלי ארגוני בניווט הבנק. הסברתי זאת גם לוועד".

"עד כה 45% מהעובדים קודמו בדרגה מדי שנה. שיעור עצום בכל קנה מידה", אומר הנגיד. "מדובר במסורת ארוכת שנים, 15 לפחות, שנוצרה בתקופה אחרת, תקופה של אינפלציה גבוהה מאוד, כשהסקטור הציבורי עשה כל מאמץ למנוע שחיקה בשכרו. היום האינפלציה היא קרובה ל-0%, כשניתן ואף חשוב לחזור למטרות הייעודיות של הקידום בדרגות. לדעתי, העובדים הבינו את הנקודה. לראיה - הם הסכימו לרדת מ-45% ל-36% השנה ו-34% בשנה הבאה. לדעתי, הפתרון עונה לצרכים שלנו ולצורכי העובדים. במהלך העיצומים העובדים העלו בעיות נוספות, ולכן הם נמשכו עוד חודשיים".

הנגיד דוחה את הטענה כי היעדר מנכ"ל בבנק ישראל מזה כחצי שנה האריך את העיצומים: "גם מי שנקרא מנכ"ל היה אחראי על המחלקות המינהליות בבנק ולא על המחלקות המקצועיות. גם היום יש מי שאחראי למחלקות המינהליות, אפרים גרוס; הוא משמש כתובת. באחרונה מיניתי אותו לאחראי על מחלקת טכנולוגיית המידע, בנוסף לתפקידו הקודם - אחראי על מחלקת משאבי אנוש. הוא האחראי על הצד המינהלי בבנק, כך שהכתובת קיימת. נכון, לא קוראים לה מנכ"ל. כך זה יהיה גם בעתיד".

קליין סבור, כמובן, כי מדיניות הריבית של בנק ישראל היא המדיניות הנכונה ביותר. בעניין זה לא יעזרו איומים, לחצים, וגם לא מסעות הסברה של ראש הממשלה ו/או שר האוצר. "אומרים", אומר הנגיד, "כי ההחלטה שלי לפרסם החודש שתי הודעות ריבית היא בבחינת התקפלות".

"במידה מסוימת של הומור אומר כי מאז שאני בתפקיד, אני תמיד קצת מתקפל", המשיך. "ב-2000, כשהריבית ירדה ב-3%, התקפלתי קצת יותר. השנה, כשהריבית ירדה ב-1.2%, התקפלתי שוב. אני כל הזמן מתקפל, ואמשיך להתקפל ולהוריד ריבית כל עוד האינפלציה במשק תהיה נמוכה מהיעד שקבעה הממשלה".

בהתייחסו לעובדה כי באחרונה שוב גדל פער הריביות בין ישראל לארה"ב, בעקבות סדרת הורדות ריבית על ידי יו"ר הפד, אלן גרינספאן, מזכיר קליין כי הפער היום - 3.0% - הוא שליש מהפער בראשית 99'. לדבריו, בניגוד לטענות הנשמעות במשק, כולל מצד מנכ"ל האוצר, פערי הריבית אינם משפיעים על תנועות ההון לישראל, ולכן גם לא על שערי החליפין בין השקל למטבעות החוץ.

נקודה זו חשובה לנגיד במיוחד, במסגרת המערכה שהוא מנהל זה שנים לביטול משטר רצועת האלכסון. "מייחסים לפער בין הריבית בישראל ובארה"ב חשיבות רבה בכל הקשור לתנועות ההון, בבחינת אם הריבית בישראל גבוהה מהריבית בחו"ל יותר כסף יבוא לישראל ופחות כסף ייצא להשקעות בחו"ל", הוא אומר. "אלא שמי שעושה את השיקול הזה, מביא בחשבון עוד נתון - סיכון שער החליפין. הרי פיחות קטן מאוד יכול לשנות את התמונה כולה, ולהפוך רווח להפסד. לאף אחד אין ביטוח נגד תנודות בשער החליפין".

"מנתונים שבידי בנק ישראל, ניתן לומר בוודאות כי אין תנודות הון שנובעות מפערי הריבית, לא מצד תושבי ישראל ולא מצד זרים. לפיכך, לטענה שפער הריבית לוחץ על שער החליפין, אין בסיס עובדתי", אומר הנגיד. "מה שכן משפיע על שער החליפין הן תנועות הון לישראל, שאינן מושפעות מפערים בריביות. תנועות הון אלה קשורות בהיי-טק. בשנה שעברה היתה זרימה גדולה של מט"ח לישראל בשל ההיי-טק. היא נמשכת גם השנה, בממדים קטנים יותר".

קליין הודף את הדיווחים כי ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר האוצר, סילבן שלום, הפעילו עליו מכבש לחצים כשנפגשו, כדי שיוריד בצורה נמרצת יותר את הריבית. לדבריו, המושג לחץ אינו משקף את אופי השיחה: "מדובר בחילופי דעות. גם רה"מ וגם שר האוצר אומרים ברבים כי הם רוצים לראות ריבית נמוכה יותר. אך שניהם גם אומרים כי הם רוצים להמשיך לשמור על יציבות המחירים במשק. הם רוצים שהריבית תרד יותר, אבל במידה שלא תסכן את יציבות המחירים. מבחינה זו אין בינינו חילוקי דעות. ייתכן שיש חילוקי דעות בינינו בשאלה מה יעשה קצב מסוים של הפחתת ריבית ליציבות. לדעתי, ההבדלים המעשיים ביננו קטנים".

בהתייחסו לתגובת רה"מ להצעת נשיא איגוד לשכות המסחר, דני גילרמן, שקרא להדיחו ("החלפת הנגיד קלה כמו החלפת נשיא איגוד לשכות המסחר"), אומר קליין כי אינו רואה בהתבטאות כל פגיעה. לדבריו, יש לו ניסיון עשיר של 15 שנה בדיונים על המדיניות המוניטרית. הוא גם היה שותף לבניית המערכת המוניטרית בבנק. העניין המוניטרי עמד כל השנים על סדר היום הציבורי.

לדבריו, מבין כל האנשים שהשתתפו בדיונים במשך השנים, גילרמן היחיד שלא התחלף: "והוא נשאר עם אותה דעה. אני לא זוכר פעם אחת, במשך כל השנים, שגילרמן אמר שצריך להעלות את הריבית, אף שהיו לנו במהלך הזמן שיעורי ריבית שונים ומשונים. לכן איני מופתע לשמוע את דבריו. היו אישים, כמו שרי אוצר, והיו ארגונים, כמו לשכת התיאום והתאחדות התעשייניים, ששינו את עמדתם. גם סגנון ההתבטאויות השתנה. גילרמן שומר על הגחלת".

הנגיד מגלה אופטימיות זהירה ביחס לעתיד הצמיחה במשק. עם זאת, הוא מקפיד להזהיר כי חשוב מאוד גם מה יהיה אופיה של הצמיחה העתידית. לדבריו, כשהשלטון כשהתחלף ב-96', הצעד הכלכלי הראשון של הליכוד היה צמצום הגירעון במאזן התשלומים. כלומר, לא הצמיחה ולא האינפלציה היו בראש סדר העדיפויות של הממשלה, אלא מאזן התשלומים.

את פירות המהלך הזה קטף המשק החל ברבעון השני של 99' ועד סוף הרבעון השלישי של 2000, כשצמח בשיעורים נאים ביותר. הקטר שהוביל את הצמיחה היה ההיי-טק. ב-2000, הצמיחה בענפי הטכנולוגיה העילית התחילה להזיז גם ענפים מסורתיים, כמו הבנייה. לדעת הנגיד: "2001 פחות או יותר סגורה מבחינה מקרו-כלכלית. נהיה מרוצים אם הצמיחה השנה תהיה 2%. עם זאת, צריך לשים לב כי הצמיחה ברבעון הראשון של השנה, בלי חברות ההזנק, היתה 4%. זה נתון מעניין, שמשמעותו - אם המשק האמריקאי יתאושש השנה, ואיתו חברות ההזנק, יתחזקו המגמות שאיפיינו את הרבעון הראשון בישראל, בתחום הלא טכנולוגי. ב-2002, בעקבות ההתאוששות בארה"ב והטיפול הביטחוני של הממשלה, הצמיחה תהיה גבוהה יותר, 4%-3%".

בהתייחס להדלפות כי הציע לרה"מ ולשר האוצר עסקת חבילה, אומר הנגיד כי לצמד המילים "עסקת חבילה" קונוטציה מאוד מסוימת: "משמעותה של עסקת חבילה - אתה עושה כך וכך ובתמורה אני עושה כך וכך. אין זו הדרך הנכונה לניהול המשק, ולכן לא הצעתי הצעה כזו. כן צריך לחשוב, מה צריכה להיות המדיניות הכלכלית הכוללת, ומה צריך להיות חלקו של כל גורם במכלול. כל אחד צריך לבצע את חלקו. זו לא חבילה במובן של תן לי ואתן לך".

עובדי בנק ישראל אמרו במהלך העיצומים כי הנגיד "איים" בהתפטרות. קליין מגיב: "בתחילת השביתה תלו העובדים במסדרונות הבנק בדי ענק שעליהם סיסמאות שונות נגדי. על אחד מהם היה כתוב: 'קליין, לך הביתה'. התבדחתי ואמרתי: 'זה לא רעיון כל כך רע'. על כל פנים, אין לי כוונה להתפטר. אלך רק אם איאלץ לבצע מדיניות העומדת בניגוד ליעד שקבעה הממשלה. לדוגמה, אם אצטרך להשלים עם מדיניות אינפלציה שמעבר ליעד, תהיה לי סיבה לבדוק אם כדאי להמשיך בתפקיד, אלא שאני לא רואה שזה קורה. איני חושב שזו שאלה אקטואלית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ