מי ירוויח מהפיכת בתי החולים לתאגידים?

בשבוע שעבר התכנסה הנהלת משרד הבריאות במלון רייך בירושלים למפגש מיוחד. את המפגש יזם שר הבריאות, ניסים דהאן, והוא יוחד לסוגיית תאגוד בתי החולים והפעלת שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) בבתי החולים הממשלתיים. מדובר בשניים מהנושאים המהותיים ביותר לעתידה של מערכת הבריאות הציבורית בארץ.

משרד הבריאות מפעיל היום 11 בתי חולים ממשלתיים כלליים, המאכלסים כמחצית מכלל המיטות בבתי החולים הכלליים במדינה. בנוסף, משרד הבריאות מפעיל בתי חולים ממשלתיים, גריאטריים ופסיכיאטריים. אלא שמשרד הבריאות הוא גם מי שאמור לקבוע את מדיניות הבריאות בארץ - אותה אמורים ליישם בתי החולים וקופות החולים - ולפקח על ביצועה.

בכנס קיסריה מטעמו של המכון הישראלי לדמוקרטיה שיתקיים בימים רביעי וחמישי השבוע, יוקדש מושב מיוחד גם לרפורמה במערכת הבריאות ולעתיד בתי החולים. לגבי משרד הבריאות, נכתב כי "הניהול הישיר של בתי החולים ומתן שירותי בריאות לפרט - בד בבד עם קביעת מדיניות לאומית, המחייבת את כלל מערכת הבריאות - יוצר מצב של ניגוד עניינים (...) המצב אינו מתאים לכללי מינהל תקין", נכתב בחוברת הכנס.

למשתתפי המפגש במלון רייך חולקה טיוטת התקנות שנועדו להפוך את בתי החולים לתאגידי בריאות בשעות אחר הצהריים - בתום שעות הפעילות הרגילות. משמעות תאגיד הבריאות היא למעשה מתן עצמאות כלכלית לבתי החולים. כתאגידים, יוכלו בתי החולים לנצל בצורה יעילה יותר את המתקנים, לשפר את התשתיות ולהגדיל את משכורות העובדים. התאגיד, על פי טיוטת התקנות, יוכל להתקשר במיזמים "לצורך פעילות בית החולים", ופעילותו "תהווה השלמה לניצול מלוא פוטנציאל התפוקות של תשומות בית החולים".

שר הבריאות דהאן תומך עקרונית בהפיכת בתי החולים הממשלתיים לתאגידים, אבל מבהיר שהדבר יהיה חייב להיעשות "בהסכמה כללית של כל הנוגעים בדבר, ובמיוחד של עובדי המינהל והמשק". אלא שבכירים במערכת הבריאות מתריעים כי תאגוד בתי החולים עלול להביא למצב ששיקולים כלכליים יכתיבו החלטות רפואיות.

"תומכי התאגוד אומרים שהוא יגדיל את תפוקות בתי החולים ויביא לניצול טוב יותר של התשתיות הקיימות", אומר אחד ממנהלי בתי החולים, "אבל מי רוצה להגדיל את תפוקות בתי החולים? הרי כבר היום קיים מצב של ביצוע פעולות מיותרות והמטרה היא לרסן את תפוקות בתי החולים". גם כך, הוא אומר, מרבית הציבור מחזיק ברשותו ביטוח משלים של קופות החולים, או לחילופין ביטוח פרטי, המאפשרים בחירת רופא בבתי החולים הפרטיים, וחלק מהתפוקות זורמות עקב כך למערכת הפרטית.

אחת הסוגיות השנויות במחלוקת בטיוטת התקנות להפעלת תאגידי הבריאות נוגעת לאפשרות להתיר בחירת רופא תמורת תשלום, שהיא למעשה שר"פ במסגרת התאגיד. נכון להיום, הפעלת שר"פ בבתי החולים הממשלתיים בלתי חוקית, עובדה שלא מונעת מבתי החולים תל השומר, איכילוב, רמב"ם ואסף הרופא להפעיל שר"פ מזה כשש שנים.

לדברי מנהל בית חולים, התאגוד לא נועד אלא לאפשר לבתי החולים להפעיל שר"פ; ולרופאים, להגדיל את שכרם. "כאזרח במדינה אני חייב לומר שהדבר יביא להרס הרפואה הציבורית ולחוסר שוויון קיצוני במערכת הבריאות", הוא אומר. השר"פ, אומרים מתנגדי הפעלתו בבתי החולים הממשלתיים, יפלה בין מטופל המשלם לרופא, לבין חולה המטופל במסגרת הערוץ הציבורי הרגיל, עד כדי הקדמת תורים למשלמים בשר"פ.

בתגובה אומר שר הבריאות כי "לא חייב להיות קשר בין תאגוד בתי החולים לשר"פ. אם אחליט בסופו של דבר שאין מקום לשר"פ בבתי החולים הממשלתיים, אפשרות בחירת רופא במסגרת תאגיד הבריאות לא תתממש". בטקס כניסתו לתפקיד שר הבריאות, לפני שלושה חודשים, דיבר דהאן על האחריות לדאוג לשכבות החלשות ולאזרחים הזקוקים לשירותי בריאות "ללא פערים ובשוויון מלא".

היום הוא כבר נשמע מסויג יותר: "אם נתיר שר"פ, יחולו עליו הגבלות כל כך קשות ומחמירות, שרק מתי מעט יוכלו ליהנות ממנו". עם זאת, דהאן אמר כי על פי חוות דעת של הלשכה המשפטית במשרד הבריאות, השר"פ המופעל באיכילוב, תל השומר, רמב"ם ואסף הרופא אינו חוקי, ופעילותו תופסק.

התאגוד והעלאת שכר הרופאים

אחת ממטרות התאגוד היא לאפשר גידול בהשתכרות הרופאים. על פי טיוטת תקנות תאגידי הבריאות, שכר העובדים בתאגיד לא יעלה על 100% משכרם הכולל במסגרת עבודתם בבית החולים הממשלתי, ואולם הנהלת בית החולים רשאית לאשר לעד 2% מעובדי בית החולים להשתכר במסגרת התאגיד שכר השווה ל-500% משכרם. עובד בית החולים אשר יבקש לעבוד גם במסגרת התאגיד יקבל את אישור מנהל בית החולים, ולא יעסוק בעבודה פרטית, למעט מתן הרצאות, הוראה וכתיבת מאמרים.