21 מרצים שחתמו על עצומה פוליטית - לדין משמעתי

מאת ראלי סער
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת ראלי סער

נציבות שירות המדינה תעמיד לדין משמעתי 21 מרצים מהמכללות לחינוך על שקראו לראש הממשלה הקודם, אהוד ברק, מיד עם מינויו לתפקיד, שלא למנות כשר חינוך נציג מפלגה דתית, עקב דאגה לחינוך הממלכתי החילוני.

מחר יועמדו לדין, בבית הדין של נציבות שירות המדינה בחיפה, שניים מבין 21 מרצי המכללות לחינוך: ד"ר דורית הופ, הדיקאנית האקדמית של מכללת סמינר הקיבוצים, המלמדת פסיכולוגיה וספרות גם באוניברסיטת תל-אביב, וראול וייס, מרצה למחשבת החינוך במכללות להוראה סמינר הקיבוצים ואורנים.

מרצי החינוך במכללות יועמדו לדין משמעתי לפי הסעיף לחוק שירות המדינה (משמעת), שעל פיו אנשי חינוך שחתמו על מודעת מחאה התנהגו "התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה ועובד הוראה", וכן "התנהגותם עלולה לפגוע בתדמיתו ובשמו הטוב של שירות המדינה".

תחילת הפרשה בסוף מאי 99', עת התפרסמה מודעה חתומה בידי 100 פרופסורים ומרצים מהאוניברסיטאות ומהמכללות לחינוך. במודעה נאמר, בין היתר: "אנשי החינוך (החתומים מטה) רואים בדאגה רבה את האפשרות שנציג מפלגה דתית יכהן שוב (לאחר שיצחק לוי מהמפד"ל סיים כהונתו) כשר חינוך בממשלה שתקום. המפלגות הדתיות פיתחו מערכות חינוך אוטונומיות רבות משאבים, בעוד שבחינוך הממלכתי, שבו לומד הרוב המכריע של התלמידים בישראל, חלה נסיגה מדאיגה". במודעה נכתב עוד, כי "משרד החינוך צריך לבטא את ערכיו ושאיפותיו של הציבור הרחב, ומי שיוצב בראשו (בראש משרד החינוך) חייב לייצג אותו".

רוב החתומים על מודעת המחאה הם פרופסורים מבתי הספר לחינוך של האוניברסיטאות (בהם הפרופסורים יצחק קשתי, אורית איכילוב, רינה שפירא, דניאל בר-טל, דוד חן ונירה חטיבה מאוניברסיטת תל-אביב, ופרופ' אדיר כהן מאוניברסיטת חיפה). אך מי שעומדים לדין הם רק המרצים מהמכללות, בהיותם עובדי מדינה, המקבלים את שכרם ממשרד החינוך.

נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, ציין בהמשך לפניית מזכ"ל הסתדרות המורים, אברהם בן-שבת, כי לא הוא יזם את ההעמדה לדין, אלא היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין.

ד"ר נמרוד אלוני, מרצה למחשבת החינוך בסמינר הקיבוצים, שאף הוא עומד לדין, אמר אתמול: "זו הפעם הראשונה שבישראל מעמידים לדין משמעתי אנשי אקדמיה על הבעת דעה שהיא בגדר עניין ציבורי ואקדמי". לדברי אלוני, "העובדה שאנו מקבלים פורמלית את שכרנו ממשרד החינוך, אין בכוחה כדי למנוע מאיתנו את החופש האקדמי, שנתון לכל אנשי האקדמיה האחרים, שאינם מועמדים לדין". אלוני ציין עוד: "זה אבסורד שמאות מורים מש"ס ובהתנחלויות השביתו בתי ספר והוציאו ילדים להפגנות, אך לא נשפטו על כך". עוד הוסיף אלוני כי "ציפיתי שהפרופסורים מהאוניברסיטאות יביעו תמיכה במרצי המכללות העומדים לדין על הבעת דעתם, והופתעתי שהדבר לא אירע".

ד"ר דורית הופ אמרה אתמול: "מתמיהה אותי העובדה שבתקופה כל כך סוערת, כשמתקיימות עוולות כה גדולות במדינה, מישהו מתפנה לעשות איתנו, המרצים, שיפוט נוקדני, על מעשה שאינו עוול או חטא. מי ששוקד על המלחמה למען החופש הדמוקרטי, כמו היועץ המשפטי לממשלה, מעמיד לדין אנשים על שהביעו את דעתם. חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה, ועל כן מן הראוי שמי שמעמיד אותנו לדין ייטול קורה מבין עיניו".

ראול וייס אמר אתמול כי "העמדתנו לדין היא מעשה חמור, שעלול לפגוע בעבודה החינוכית של כל מורה בישראל. תפקיד המרצים במכללות, וכלל המורים במערכת החינוך, לחנך את תלמידיהם להיות אזרחים מעורבים בחברה ובני אדם איכפתיים. המחאה שלנו באה לבטא את היותנו מעורבים, ולא היה בה שום איפיון פוליטי או מפלגתי".

עו"ד מוטי ארד, בא כוחם של המרצים העומדים לדין, מטעם האגודה לזכויות האזרח, ציין: "אין בתקנון שירות המדינה שום סעיף האוסר על עובדי מדינה לפרסם מודעה בעיתון או להתראיין. ההעמדה לדין לפי סעיף המשמעת, שממנו עולה כי המרצים מהמכללות פגעו כביכול בשמו הטוב של שירות המדינה היא פירוש גורף של סעיף זה". לדברי ארד, "ההעמדה לדין היא בושה וחרפה במשטר דמוקרטי. בשירות המדינה מועסקים מאות אלפי עובדים. נראה לי תמוה שאסור לכולם למתוח ביקורת על השלטון".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ