מרחיבה ומעכבת

תרופות לטיפול ביתר לחץ דם מפחיתות את הסיכון למחלת כליות קשה בחולי סוכרת

מאת ברוריה אתר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת ברוריה אתר

משפחת תרופות המיועדות להורדת לחץ דם, התגלתה כמשפרת את התפקוד הכלייתי של חולי סוכרת. אחת הבעיות שמהן סובלים חולי סוכרת (מסוג 2, סוכרת מבוגרים) היא זרימת דם מוגברת לתוך הכליות, והפרעה ליציאת הדם מתוך הכליות. כך נוצר לחץ בעורקי הכליות, ותפקודן מתדרדר עד שהן מפסיקות בסופו של דבר לפעול. משפחת התרופות החוסמות את הקולטן אנגיוטנסין2 מצמצמת את ההתדרדרות. אנגיוטנסין2 הוא קולטן המצוי בכלי הדם, גורם להתכווצות שלהם ומעלה את לחץ הדם. הקולטן גורם להצרת העורקים שיוצאים מתוך הכליה, ובשל כך עולה הלחץ בתוכה. לכן יש חשיבות רבה לחסימת פעילותו.

מחלה סופנית של הכליה פוגעת קשות באיכות החיים ומחייבת שימוש בדיאליזה או השתלת כליה. 75% מהמשתמשים בדיאליזה הם חולי סוכרת (סוכרת מסוג 2 פוגעת בכ-5% מאוכלוסיית ישראל).

התרופות החוסמות את הקולטן אנגיוטנסין2 הן קוסאאר ואירבאן. במחקר שתוצאותיו פורסמו החודש התברר כי השימוש בקוסאאר מפחית את סכנת ההתדרדרות בתפקוד הכליות של חולי סוכרת: במחקר השתתפו 1,513 חולי סוכרת מ-29 מדינות, לרבות ישראל, שבגופם התגלו סימנים ראשונים לפגיעה בתפקוד הכליות. חלקם טופלו בקוסאאר וחלקם קיבלו תרופה ללא חומר פעיל (פלצבו). תקופת הטיפול הממוצעת היתה 3.4 שנים. תוצאות המחקר הוצגו בכנס השנתי של האגודה האמריקאית ליתר לחץ דם, שהתקיים בסן פרנסיסקו.

פרופ' אהוד גרוסמן, מנהל מחלקה פנימית בבית החולים ע"ש שיבא בתל השומר, שהשתתף במחקר, מציין שבקרב החולים שנטלו קוסאאר נרשמה ירידה של 28% בסיכון ללקות במחלה סופנית של הכליה. השימוש בתרופה הקטין ב-35% את נוכחות החלבון בשתן - מדד מקובל לבחינת הרס הכליה. תרופות אלה מרחיבות חלק מכלי הדם בכליה, מאפשרות שמירה על לחץ דם נמוך יחסית בכליה ולכן הן יעילות בעיכוב ההתדרדרות.

במחקר שבדק את השפעת האירבאן על תפקוד הכליות של חולי סוכרת השתתפו 1,715 חולים מ-210 מרכזים רפואיים בעולם. הקבוצה הגדולה ביותר היתה בישראל, 78 חולים, ואת המחקר ניהל פרופ' איתמר רז, מנהל יחידת הסוכרת בבית החולים הדסה, ונשיא האגודה הישראלית לסוכרת.

לדבריו, אפשר להגיד על קבוצת התרופות הזו שהיא היעילה ביותר בהגנה על הכליה גם בשלבים הראשונים של המחלה, וגם בשלביה המאוחרים. כשהפגיעה הכלייתית תחילתית, ויש רק קצת חלבון בשתן, נמצא שהתרופה הורידה בשבעים אחוז את כמות הפרשת החלבון (שהיא מדד לפגיעה הכלייתית). גם בשלבים המאוחרים יותר, שבהם החולה כבר קרוב לשימוש בדיאליזה (כשהכליות מתפקדות רק בכ-20% מכושרן), השימוש באירבאן הועיל בשיפור תפקוד הכליות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ