איך גויס הנזיר המנוח למאבק לבחירת הפטריארך החדש

הפטריארך האורתודוקסי דיאודורוס הראשון מת כבר לפני שבעה חודשים, אך בחירת היורש מתמהמהת. המועמדים לתפקיד עושים כל שביכולתם כדי לרצות את הפלשתינאים, ובין היתר האשימו את ישראל באחריות למות הנזיר ציבוקצאקיס לפני כשבועיים. ישראל מצדה מעכבת את הליך הבחירות, יש הטוענים שאינטרסים כלכליים פרטיים מעורבים בכך

מאת דני רובינשטיין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת דני רובינשטיין

בפטריארכיה היוונית אורתודוקסית ("רום אורתודוקס" בערבית) של ירושלים מאשימים את ממשלת ישראל בכך שהיא מעכבת את בחירת הפטריארך החדש. במערכת הבחירות לתפקיד הפטריארך מעורבים גורמים פוליטיים וכלכליים רבי עוצמה - ישראליים ופלשתיניים. על פי פרסומים בתקשורת הפלשתינית בשבוע שעבר, אנשי הפטריארכיה אמרו שהם בודקים אפשרות לבחור פטריארך חדש בלא קבלת אישור מממשלת ישראל (כפי שדורשת חוקת הכנסייה). כדי להבין את המתרחש בימים אלה במוסד כנסייתי חשוב זה יש לבחון את אירועי החודשים האחרונים.

לפני כשבעה חודשים הלך לעולמו הפטריארך האורתודוקסי בירושלים דיאודורוס הראשון. הפטריארך האורתודוקסי נושא בתפקיד בעל הכוח הרב ביותר במערכת הנוצרית של ארץ הקודש. הפטריארכיה נוסדה לפני כ-1550 שנה, בשנת 451 לספירה, והתפקיד שיועד לה היה שומרת קבר ישו בירושלים. מלבד זאת היא (למעשה הפטריארך) שולטת בנכסים בהיקף עצום, שכוללים אלפי דונמים בשטחי מדינת ישראל, ברשות הפלשתינית ובמזרח הירדן, מאות בניינים, כנסיות, מנזרים, מוסדות חינוך, בתי מלאכה ומפעלים, בתי מגורים, רחובות שלמים של חנויות ומגרשים ונכסי דניידי רבים אחרים.

עם מות הפטריארך החלו הליכים לבחירת יורש. בשלב הראשון נבחר כממלא מקום זמני הבישוף קורנליוס. הוא גם אחד המתמודדים לכהונת הפטריארך ובתפקידו האחרון היה הממונה על בתי הדין של הפטריארכיה (מערכת משפט בענייני אישות המשרתת כ-400 אלף בני העדה האורתודוקסית הערבית בישראל, בשטחים ובירדן).

בשלב השני, שהיה לפני כמה חודשים, התכנסו 17 הכמרים היוונים חברי "הסינוד" - "מסדר הקבר הקדוש" (הגוף העליון של הפטריארכיה) - יחד עם 12 כמרים ערבים, הממונים על המחוזות השונים, כדי להרכיב רשימת מועמדים לתפקיד. בין חברי הסינוד היוונים לכמרים הערבים שוררת זה מאות שנים מתיחות שהרקע לה לאומי-אתני. הכמרים היוונים מונעים הכנסת נציג ערבי לסינוד ולא מאפשרים מינוי ערבים למשרות הבכירות בפטריארכיה. ואילו הערבים מאשימים את הכמרים היוונים בשחיתות וטוענים שאינם דואגים לצורכי צאן מרעיתם הערבים.

29 הכמרים היוונים והערבים הרכיבו רשימה של 15 מועמדים. רשימת זו צריכה לקבל את אישור הרשויות השלטוניות השולטות בשטחי הפטריארכיה. הפעם מדובר בשלוש רשויות: מדינת ישראל, הרשות הפלשתינית וממלכת ירדן. ממשלת ירדן המתינה קמעא, ולפני כחודשיים אישרה את הרשימה. הרשות הפלשתינית גם נתנה את אישורה. אולם ממשלת ישראל מתעכבת. מדוע?

הכפשות מכל הסוגים

התשובה לכך אינה ברורה. במשרדים המחודשים והמפוארים של הפטריאכיה בעיר העתיקה בירושלים אומרים שעשו כל שביכולתם כדי לזרז את מתן האישור הישראלי. השגרירים וממשלות יוון ורוסיה (מרכזי הכנסייה האורתודוקסית) פנו לממשלת ישראל וביקשו שתאשר את הרשימה. מהפטריארכיה נשלחו מכתבים בעניין זה לראש הממשלה אריאל שרון. לפני שבועיים גם הגיש גוף בשם "הוועד הפועל של הוועידה הערבית האורתודוקסית" עתירה לבג"ץ נגד שר הדתות הישראלי.

העתירה הוגשה גם נגד הפטריארכיה, והועלתה בה בין השאר השאלה מדוע אין משתפים את בני העדה הערבים בהליכי הבחירות. אין אמנם סיכוי שכומר ערבי ייבחר לתפקיד הפטריארך, אבל בני העדה הערבים רוצים לחזק את מעמדם בכנסייה ובהליך הבחירות. מה שברור הוא שאש"ף והרשות הפלשתינית עושים מאחורי הקלעים מאמצים ניכרים כדי להביא לבחירת מועמד יווני שמקובל עליהם. המועמד המועדף על הפלשתינאים הוא כנראה הבישוף אירינאוס, המשמש בשנים האחרונות כנציג הפטריארכיה הירושלמית בכנסייה האורתודוקסית ביוון (הפטריארכיה בירושלים היא מעין מדינה קטנטונת שלה שגרירים בכל העולם). הדוברים הפלשתינאים אומרים בגלוי שהם תומכים באירינאוס.

בשלב הבא של הליך הבחירות אמור להתכנס גוף של 50 כמרים, חלקם ערבים, ולבחור שלושה מתוך 15 המועמדים - אחד מהשלושה ייבחר לפטריארך על ידי הסינוד הקדוש. כלומר, אין אמנם סיכוי שהסינוד, שכולו כאמור יווני, יבחר במועמד ערבי, אבל הכמרים הערבים יכולים להשפיע על בחירתם של שלושת המועמדים היוונים שיעלו לשלב הסופי - בחירתו של הפטריארך על ידי הסינוד.

מערכת הבחירות לוותה בהכפשות מכל הסוגים. בתחילה הואשם אחד המועמדים כי הוא מקיים יחסי מין עם נערים ערבים. לאחר מכן נפוצו בפטריארכיה שמועות נושאות אופי פוליטי. היו שהאשימו את הבישוף אירינאוס שהוא מתחזה לידיד הערבים, ונטען כי הוא נפגש עם ראש הממשלה אריאל שרון. אירינאוס, שנמצא בימים אלה בארץ, ותומכיו, השיבו מלחמה שערה. בעיתון "אל-חייאת אל-ג'דידה", ביטאון הרשות הפלשתינית, התפרסמה ב-28 במאי, בעמוד הראשון, הכחשה נמרצת של אירינאוס לכך שנפגש עם שרון. "אין לי שום קשר עם ממשלת ישראל, לא ישיר ולא עקיף (...)", הכריז מעל דפי העיתון, "אני ניצב לצד העם הפלשתיני וכל שאיפתי להגן על רכוש הכנסייה". בידיעה גם נטען כי מפיץ השמועות הללו על אירינאוס הוא מועמד אחר, "בעל קשרים חשודים עם מדינת ישראל, שהיה לו גם תפקיד במכירת אדמות הכנסייה".

עסקות מאחורי הקלעים

אולם גם מועמדים אחרים, מלבד אירינאוס, עושים עתה כל שביכולתם כדי לרצות את הפלשתינאים. דוגמה טובה לכך היא פרשת הנזיר היווני גרמנוס ציבוקצאקיס. הנזיר, בן 34, יליד סלוניקי, שהגיע לישראל ב-1990, נורה למוות במכוניתו לפני כשבועיים בכביש ירושלים-מעלה אדומים, בעת שעשה דרכו למנזר מר-ג'ריאס בוואדי קלט שם הוא משרת בקודש. מאחר שנורה בשעת לילה, 22:30, ונסע במכונית בעלת לוחיות זיהוי ישראליות (צהובות), עלה במערכת הביטחון הישראלית החשד כי היה זה פיגוע של פלשתינאים שחשבו שמדובר ביהודי.

הדוברים הפלשתינאים, לעומת זאת, ובראשם ערפאת, הזדרזו להאשים את ישראל ואת המתנחלים. הם טענו כי האזור נמצא בשליטה ביטחונית ישראלית, וכי הפיגוע אירע לא הרחק ממחסום צה"ל. מה שמעניין הוא שבפטריארכיה היו מי שהזדרזו לתמוך בהאשמות הפלשתיניות. הנזיר הובא לקבורה במנזר בוואדי קלט, והבישוף תיפאנוס, חבר הסינוד, הספיד אותו ואמר בין השאר: "אנו מטילים את האחריות למה שקרה על הממשלה הישראלית, שמדיניותה השחצנית המתמשכת והכיבוש התוקפני הם בין הסיבות לאירוע כואב ונורא זה", (עיתון "אל-קודס", 15.6). הוא ודוברים אחרים של הכנסייה דרשו לתפוס את הרוצחים.

ההספד המאשים את ישראל זכה לפרסום נרחב ביוון, ודובר משרד החוץ היווני אמר בתגובה שיש לחזק את תחושת הביטחון באתרי הקודש ובפטריארכיה, השומרת על הקבר הקדוש. חלפו שבועיים, ובשבוע שעבר הודיעו שירותי הביטחון הישראליים כי לכדו את רוצחי הנזיר, פעילי תנזים מרמאללה, שהודו כי ירו בו משום שחשבוהו ליהודי. עד כה הפטריארכיה לא הגיבה לגילוי הזה.

במשך תקופה ארוכה נחשב הבישוף טימותיאוס כמועמד המועדף על מדינת ישראל. הוא צעיר המתמודדים, משמש כמזכיר הפטריארכיה והאיש החזק בה. אלא שהדברים אינם כה פשוטים. נראה שבממשלת ישראל יש גם מי שתומכים במועמדים הפרו-פלשתינאים, ובראשם הבישוף אירינאוס, שבזמן כהונתו ביוון קשר קשרים עסקיים עם קבלן ישראלי גדול המקורב לשלטון. העובדה שהפטריארך האורתודוקסי חולש על נכסים רבים מושכת התערבות של אנשי עסקים ישראלים ופלשתינאים, שעיניהם נשואות לנדל"ן הכנסייתי. "הפטריארך שמת, דיאודורוס, שילם הון תועפות לחברי הסינוד כדי שיבחרו בו", אמר בסוף השבוע שעבר אחד מאנשי הפטריארכיה. לדעתו, גם עכשיו מתבשלות מאחרי הקלעים עסקות ענק שטרם הושלמו, ולכן ממשלת ישראל מעכבת את הליך הבחירות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ