יש לפתח מסגרות לשילוב החרדים בשוק העבודה

מאת ערן ישיב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת ערן ישיב

השתלבות החרדים בשוק העבודה עומדת במרכז השיח הציבורי בישראל. היא לא בגדר פנטזיה, והשלכותיה אינן רק כלכליות.

שיעור ההשתתפות של החרדים בכוח העבודה, (מספר האנשים המעוניינים לעבוד מסך האוכלוסייה הבוגרת) נמוך. בקרב הגברים הוא מגיע ל-29% בלבד, לעומת 61% בכלל האוכלוסייה. שיעור ההשתתפות הנמוך של הגברים מורכב ברובו מתלמידי ישיבות בני 54-25 - גילאים המהווים את עיקר תקופת העבודה. כ-60% מהגברים החרדים לומדים בישיבה.

בין השנים 96-'80' עלה שיעור הלומדים בישיבה בגילאים אלו מ-41% ל-60%. מדובר בתופעה שהיא כמעט שיא עולמי. גם אצל הנשים שיעור ההשתתפות בכוח העבודה אינו גבוה, 42% בהשוואה ל-47% בכלל האוכלוסייה. מבין הנשים העובדות, רק 35% מועסקות במשרה מלאה, בהשוואה ל-52% בכלל האוכלוסיה.

מהו הרקע למצב עניינים זה ומהן השלכותיו הכלכליות? אי ההשתתפות קשורה באופן הדוק להעדפת לימודי הישיבה ולקבלת פטור משירות צבאי. כיום, כ-10% משנתון הגיוס לצה"ל הם דחויי שירות חרדים; מספר תלמידי הישיבות בהסדר הפטור עמד היה ב-99' על כ-28 אלף, בעוד שמספר המועסקים בקרב הגברים החרדים היה באותה עת כ-25 אלף בלבד.

ממחקרים שנערכו על ידי פרופ' אלי ברמן מאוניברסיטת בוסטון וד"ר מומי דהן ממכון ירושלים לחקר ישראל, עולה כי כתוצאה מאי השתתפותם בשוק העבודה, האוכלוסייה החרדית חיה בעוני רב. קרוב למחצית המשפחות החרדיות בגיל העבודה הן עניות, לעומת כ-16% באוכלוסייה הלא חרדית. חומרת העוני וההיקף הקטן של הכנסות מעבודה מניבים העברות חד צדדיות מהממשלה בהיקף ניכר שעלה במשך השנים. העברות אלו מהוות עד כ-80% מהכנסותיו של משק בית חרדי ממוצע.

נראה כי מצב זה אינו יכול להתמיד בטווח הארוך. הנטל על תקציב המדינה עולה, והעוני של אוכלוסייה זו, הגדלה בקצב מהיר במיוחד, של כ-4.4% בשנה, מתרחב. למשפחה חרדית יש בממוצע יותר מ-7 ילדים, לעומת כ-2 ילדים בכלל האוכלוסיה היהודית.

הסדר הפטור משרות צבאי הוביל לצמיחתם של כוחות פוליטיים אנטי-חרדיים שדורשים, בין היתר, את גיוסם של החרדים. זו היתה הסוגייה המרכזית בקמפיין הבחירות לראשות הממשלה של אהוד ברק ב-99'.

הצורך בשינוי המצב הנוכחי הוא זה ההופך את השתלבותם של החרדים בשוק העבודה לאופציה ריאלית. הצעד הראשון נעשה ע"י ועדת טל, שהגישה את המלצותיה לרה"מ לשעבר, אהוד ברק, באפריל 2000. הנקודה העיקרית בהמלצות היא קביעת "שנת הכרעה", כשאחריה, בגיל 24, תינתן אפשרות לגבר החרדי לצאת לשוק העבודה, לאחר שירות צבאי מקוצר או שירות אזרחי.

הצעד הבא יהיה, מן הסתם, "מפגש אינטרסים": מצד אחד החברה החילונית תעדיף גברים חרדים עובדים על לא משתתפים, הן משום שנטל ההעברות החד צדדיות צפוי לקטון והן משום שעבודה מניבה הכנסות מס לממשלה. מצד שני, לחברה החרדית יכולת מוגבלת להתמודד עם מצב של רמת הכנסה נמוכה באוכלוסייה הגדלה במהירות. לפיכך, על אף האי ודאות, סביר שהמלצות ועדת טל ייושמו בצורה זו או אחרת.

וכשיקרה הדבר, מה יהיו ההשלכות? סימולציה שערכתי מראה מה יהיו ההשפעות על התוצר בעקבות עלייה בשיעור ההשתתפות של גברים חרדים. סימולציה זו נערכה בתנאי אי ודאות. לא ברור מה יהיה קצב ההשתלבות של החרדים וקצב יצירת מקומות העבודה. בנוסף, קשה להעריך האם החרדים יחליפו חלק מהעובדים הקיימים או יתווספו אליהם.

עקב הקשיים במתן תחזית מדויקת, בוחנת הסימולציה ארבעה תסריטים חלופיים: אין שינוי בשיעור ההשתתפות של חרדים בכוח העבודה, שינוי איטי, שינוי מתון ושינוי מהיר.

אומדן תרומתם של הגברים החרדים לתוצר כיום הוא כ-5 מיליארד שקל או כ-1.2% תוצר. מדובר בסכום המקסימלי לאומדן התרומה וככל הנראה התרומה בפועל קטנה יותר. גם ללא שינוי בשיעור ההשתתפות, תעלה תרומתם של הגברים החרדים עקב העלייה הגבוהה במספרם ותגיע ל-8.4 מיליארד שקל או 1.5% תוצר עוד 10 שנים. אם יתממש התסריט לפיו תחול עלייה איטית בשיעור ההשתתפות, תגיע התרומה השנתית של הגברים החרדים ל-9.3 מיליארד שקל, או 1.6% תוצר עוד 10 שנים. אם יתממש התסריט "המהיר", כלומר עלייה מהירה בשיעור ההשתתפות, תגיע התרומה השנתית לכ-3% תוצר, 17 מיליארד שקל בשנה (שיעור הגברים החרדים בתוצר בתרשים המצורף).

מעבר לתרומה לתוצר ולרמת החיים בכלל המשק, השתתפות חרדים בשוק העבודה תביא לשינויים חשובים נוספים: ירידה בהיקף ההעברות מהממשלה למשקי הבית החרדים יחד עם עלייה במסים הנגבים מהם, וברמת החיים בחברה החרדית, עד כדי הוצאתה ממעגל העוני.

האם יש למעצבי המדיניות תפקיד בתהליכים אלו? נראה לי כי התפקיד המרכזי והמשמעותי הוא פיתוח מסגרות להכשרה מקצועית המתאימות לחברה החרדית. כיום ההון האנושי של החרדים כולל שנות השכלה רבות אך לא כל כך ישימות בשוק העבודה. אם תינתן להם הכשרה מקצועית מתאימה, ניתן לצפות כי החרדים ישתלבו בענפים עתירי מיומנות, כמו ענפי ההיי-טק. להכשרה כזו מספר תועלות: היא תניב הן שכר גבוה יותר שיגדיל את תמריץ ההשתתפות, והן תוצר גבוה יותר למשק בהשוואה לתוצר הנובע מהתעסוקה המאפיינת את החרדים כיום.

ההשלכות של השתתפות בשוק העבודה הן מעבר לתחומי המשק והכלכלה. לדעתי השתתפות בשוק העבודה היא חלק מתהליך שישנה את החברה החרדית בטווח הארוך. המגע עם אוכלוסיות אחרות, ובפרט חשיפה לעולם דרך הפן העסקי, עשוי להביא לתמורה רבה בתפיסת עולמם. יחד עם זאת, יש להניח שמנהיגי החברה ורועיה הרוחניים ערים לאפשרות זו וחרדים מפניה. התהליך שתואר כאן עשוי להיות, אפוא, מורכב ורב-תהפוכות.

הכותב הוא מרצה לכלכלה באוניברסיטת חיפה. המאמר מבוסס על עבודה שהוצגה בכנס קיסריה ב-20 ביוני 2001

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ