לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

יחיא ולוזה ג'רדי עזבו את תימן בשנת 1994 כדי לנסות את מזלם באמריקה. כיהודים אדוקים ממדינה מוסלמית, השתוקקו למלא את מצוות דתם בחופשיות. כבני-עשרה עניים ומעוטי השכלה חשו אסירי תודה על שחברי קהילת סאטמר החרדית, שפרשו עליהם את חסותם, הבטיחו להם סביבה תומכת. אבל החלום שטיפחו בתימן היה לטרגדיה בארצות הברית.

ביום דצמבר קר בשנת 1998, בדירת מרתף לא מחוממת בניו יורק, סבלה בתם הדיה, בת שנה, מחבלה בראשה ונכנסה לתרדמת. בני הזוג ג'רדי טענו בתוקף כי הדיה נפגעה בתאונה, אבל בשנה שעברה קבע שופט שהדיה עברה התעללות. בעקבות הפסיקה איבדו בני הזוג את המשמורת עליה ועל ילדיהם האחרים.

לפני כשבועיים מתה הדיה בבית חולים בפטרסון, ניו ג'רזי. היא היתה בת ארבע. על פי משרד התובע של מחוז פסאיק, תוצאות הנתיחה הראשונית מצביעות על הריגה שנגרמה מטלטול. פרקליט המחוז של מחוז רוקלנד, מייקל בונג'ורנו, אמר שהוא חוקר את המוות כדי לבחון אם יש לנקוט הליכים פליליים. חברים של משפחת ג'רדי מסרו בשבוע שעבר כי לוזה ג'רדי, שבורה ממות בתה, עזבה את ניו יורק ומצאה מחסה במקום שלא חשפו. "איני יכולה לאכול, איני יכולה לישון", אמרה ג'רדי בראיון יום לפני שנעלמה. "העניין קשה לי מאוד".

בין שבני הזוג ג'רדי התעללו בילדתם ובין שהם קורבנות המקרה, סיפורם מאפשר הצצה נדירה אל מצבם הקשה של כ-100 יהודים תימנים שהובאו למובלעות יהודיות בניו יורק בעשור האחרון. הבדלי שפה ותרבות הקשו על רבים מהם להסתגל לסביבתם החדשה. "הם מצויים מרחק אלפי שנות אור ממה שהכירו", אמרה עובדת סוציאלית במחוז רוקלנד, שסייעה למשפחות תימניות. "רובם נתונים בהלם ומתקשים להסתגל. הם חיים בתנאים קשים מאוד, במתח פסיכולוגי רב. איני יודעת אם אפשר להאשים מישהו בטרגדיה הזאת", הוסיפה.

בשנות השישים סגרה תימן את גבולותיה וניתקה את היהודים שנותרו בה מהעולם הרחב. כעבור שני עשורים, בעקבות פעילות של חסידי סאטמר האנטי-ציונים ומאמצים דיפלומטיים שהוביל הפרופ' חיים טוויל מישיבה יוניברסיטי, היגרו מהמדינה כ-1,000 יהודים, רובם התיישבו בישראל או באמריקה. כיום נשארו בתימן רק כ-300 יהודים.

כ-100 יהודים תימנים השתכנו בניו יורק בחסותם של חסידי סאטמר, אמר אפרים יצחק, נשיא הפדרציה של יהודי תימן בארצות הברית. מקצתם מבטאים הכרת טובה עצומה לחסידי סאטמר, אבל אחרים מבקרים את מנהיגי החסידות על דרכם הנוקשה, לרבות התעקשות על בלעדיות ליידיש והענשת אלה שאינם הולכים בתלם.

לפני כמה שנים בברוקלין הסתכסכו חסידי סאטמר עם משפחה תימנית שביקשה כי בנה ישוב הביתה לאחר ששלחה אותו לאמריקה ללמוד תורה. הסאטמרים התנגדו ו"סיפקו מידע מטעה", אמר החוקר אלן פרסר ממשרד הפרקליט המחוזי בברוקלין. "אני חושב שהם רצו לעשות אותו דתי יותר". לבסוף התערבו פקידי אכיפת החוק והילד אוחד בשמחה עם אביו, אמר החוקר.

יחיא ג'רדי, כיום בן 27, אמר שנסע בראשונה מתימן לקרית יואל שבמחוז אורנג' בהחזיקו ויזת סטודנט ב-1993, לאחר שמגייסי סאטמר בתימן אמרו לו שישלמו תמורת לימודי הדת שלו באמריקה, ועבור מגוריו ומזונו. כעבור זמן קצר חזר לתימן כדי להביא עמו לניו יורק את אשתו, כיום בת 24, ואת שתי בנותיהם.

הפעם, אמר ג'רדי, נאמר לו שאין בית למשפחתו. במקום זאת נאלץ לגור עם משפחה סאטמרית בקרית יואל. לדבריו, לא היה לו די זמן ללמוד, מכיוון שנאלץ להשקיע שעות רבות באיסוף תרומות לסאטמר. ג'רדי סיפר שהתירו לו לשמור רק על חלק קטן מהכסף למחייתו. "כשהסאטמרים אומרים שיש לאסוף כסף, עליך לאסוף כסף", אמר ג'רדי. "זה לא פשוט, אך מה אפשר לעשות? אתה חייב לשמוע להם".

ג'רדי הבין עד מהרה כי יהודי תימן בולטים בשונותם בעולמם המבודד של הסאטמרים, הן בגון עורם, הן במלבושיהם והן במזון שהם מעדיפים. בעבר דרשו הסאטמרים שלוזה תגלח את שערות ראשה כמנהגן של נשות סאטמר, סיפר ג'רדי. היא עשתה זאת, אך נשבעה כי לעולם לא תנהג כך שוב. בחסידות גם עמדו על כך שילדיהם של בני הזוג יחונכו על פי הנוהג הסאטמרי. "רק יידיש, רק תורה", אמר ג'רדי. "לא אנגלית".

לדבריו, מחשש שזהותה האתנית תימחק החלה המשפחה לנהוג בעצמאות רבה יותר. ג'רדי החל לעבוד כנהג מונית, בניגוד לרצונם של מוריו הרבנים ואשתו טיפלה בילדים. על בני הזוג היה להתמודד עם חסידי סאטמר שהציעו לקנות את ילדיהם תמורת 20 אלף דולרים האחד. המשפחה, אמר ג'רדי, תמיד סבלה מבעיות כספיות.

ב-1998, לאחר שנפרצה דירתם ונגנבו ממנה תכשיטים וחפצי דת, עברה המשפחה, ובה כבר חמישה ילדים, למונסי, מובלעת יהודית גדולה בניו יורק שמתגוררים בה חסידי סאטמר מעטים. בדירה ששכרו תמורת 700 דולרים לחודש לא היו מים זורמים, חימום וטלפון.

ב-22 בדצמבר 1998, סיפרה לוזה ג'רדי, היא שטפה את ידיה בכיור המטבח ופתאום שמעה קול חבטה. כשהסתובבה מצאה את הדיה שוכבת על גבה, חסרת תזוזה. "לא ראיתי מה קרה", אמרה ג'רדי בראיון, דרך מתורגמן. "היא נראתה כאדם מת. כלום. שום תזוזה".

בעלה היה בעבודה. מבועתת, סיפרה ג'רדי, היא ביקשה משכנתה עזרה. השכנה ניערה את התינוקת בניסיון להחיותה, אך דבר לא קרה. הן התקשרו ל-911 אך היה מאוחר מדי. הכרתה של הדיה מעולם לא שבה אליה.

בני הזוג ג'רדי טוענים בתוקף שמותה של הדיה נבע מנפילתה מכיסא או שולחן. אם יש להאשים מישהו, הם אומרים, הרי זו השכנה; הם ציינו את שמה, אך לא היה אפשר להשיגה כדי לקבל תגובה. עם זאת, ג'רדי הודה כי בתקופה שהדיה נכנסה לתרדמת היתה אשתו במצב נפשי לא קל. לאחר שאושפזה הדיה לקחו פקידי הסעד במחוז רוקלנד זמנית את שתי אחיותיה ואת שלושת אחיה מהוריהם ואף המליצו לבטל לתמיד את המשמורת שלהם.

מומחים רפואיים העידו שהדיה טולטלה באלימות והצביעו על חבלות בכל חלקי גופה. ברברה מ' וילמיט, עוזרת התובע במחוז רוקלנד, אמרה שעל גופם של מקצת הילדים האחרים נמצאו חבלות דומות ופגיעות אחרות, דבר המצביע על התעללות ממושכת.

בסוף השנה שעברה קבע שופט בבית המשפט לענייני משפחה במחוז רוקלנד שבני הזוג ג'רדי לא יוכלו לקבל משמורת על ילדיהם. הילדים הועברו לכמה משפחות סאטמר במדינת ניו יורק.

בזמן משפטם של בני הזוג ג'רדי האשימו יהודים תימנים בניו יורק מנהיגי סאטמר מקומיים בהתעמרות בתימנים. חסידי סאטמר מצדם אומרים כי עשו כמיטב יכולתם כדי לעזור ליהודי תימן. "אנו פתוחים מאוד", אמר פרד מ' זמל, עורך דין המייצג שני מנהיגים של קהילות סאטמר, שטיפלו בשניים מילדי הזוג. "אנו מכירים בהם כבני אדם וכאחים יהודים. כל ילד יהודי, כל אדם יהודי, מתקבל בברכה". הוא לא רצה לדון בשאלה אם לדעתו יש מי שאשם במותה של הדיה.

בינתיים אומרים בני הזוג ג'רדי שאין הם יכולים לעשות דבר חוץ מלחכות לתוצאות נתיחת גופתה של בתם ולתוצאות חקירתו של פרקליט המחוזי. כמה מחבריהם של בני הזוג אמרו שלוזה ג'רדי עזבה את מדינת ניו יורק, לא כדי לחמוק מאישום שאולי יוגש נגדה, כי אם להבטיח שלא יהיה עליה לוותר על ילדה השביעי, העתיד להיוולד בסתיו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ