מסר-ירון: "לא ניתן לסמוך על כוחות השוק"

מו"פ / משרד המדע מעוניין לפקח על התקציב הממשלתי

מאת דבי קאופמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת דבי קאופמן

בשבועות האחרונים עלתה לכותרות בעיית תיאום תקציבי המחקר והפיתוח הממשלתי, המסתכמים ב-4.3 מיליארד שקל. סך כל תקציבי המחקר והפיתוח בישראל - מהמגזר הפרטי, הציבורי והממשלתי - נאמד ב-20.5 מיליארד שקל, ולטענת משרד המדע, כמעט ולא קיים תיאום בהפניית תקציבים למחקר ופיתוח, ולא קיים מנגנון המפקח על חלוקת הכספים.

"הכוונת תקציבי המו"פ שבמימון ציבורי מתבצעת כיום רק במגזר הממשלתי, המהווה פחות מ-20% מההשקעה במחקר ובפיתוח בישראל. מצב זה בעייתי, ולכן נדרשת הסדרתו במשרד המדע ובמשרדי הממשלה השונים", טוענת המדענית הראשית במשרד המדע, פרופ' חגית מסר-ירון.

"בעוד שההכרה בחשיבות המדע וההשכלה הגבוהה מבטיחים את קיומו ועוצמתו של המחקר האקדמי, וכוחות השוק והאינטרסים של בעלי עניין מבטיחים את התמיכה במו"פ התעשייתי, סובל המו"פ הממשלתי מהיעדר לובי ומחוסר מודעות ציבורית", אומרת מסר-ירון ומסבירה כי המו"פ הממשלתי נדרש לראייה רחוקת טווח, שהיא בעייתית במערכת פוליטית קצרת טווח. "המו"פ הממשלתי חייב להיות מכוון על ידי הממשלה, ולא ניתן לסמוך על כוחות השוק לביצועו".

מנתוני משרד המדע עולה כי כמחצית מתקציבי המחקר והפיתוח הממשלתיים (שהם 4.3 מיליארד שקל סך הכל) מופנים, דרך הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), לאוניברסיטאות המעבירות אותם למחקרים שונים, על פי שיקול דעתן (ראו גרף). כ-40% מהתקציב מופנים לחברות בתעשיות שונות, ורק כ-10% מהכסף מחולקים באופן מפוקח.

התקציב שנמצא תחת פיקוח מופנה בעיקר לחקלאות, קרקע, מים, איכות סביבה ומחקר תשתיתי, באמצעות משרד המדע. לדברי מסר-ירון, להשקעה במו"פ יש יתרון כלכלי בגידול התוצר הלאומי הגולמי ובקצב הצמיחה.

הבעיה העיקרית שעליה מצביעה מסר-ירון היא אופן חלוקת התקציבים במו"פ ומתמקדת בתקציבים ממשלתיים הממומנים מכספי הציבור. "לא ברור אם חלוקת הכספים נכונה ואם היא מבטיחה יציבות במגמת הגידול", אומרת מסר-ירון. נתוני הלמ"ס מלמדים כי תקציבי המו"פ במגזר העסקי גדלים, ובמקביל קטנה ההשקעה במו"פ במגזרים אחרים.

לטענת מסר-ירון, מגמה זו מסוכנת בראייה לטווח רחוק, מכיוון שבאחרונה מסתמנת ירידה בהשקעות המו"פ הממשלתי. "יש תחומים שבהם קיימים פערים בין המחקר באוניברסיטאות למימוש הפוטנציאל התעשייתי שלו. בתחומים אלה יש מקום להתערבות ממשלתית שתגשר בין המחקר לתעשייה".

מסר-ירון מצביעה על תוכנית התשתיות של משרד המדע, שהחלה ב-95', כדוגמה לקביעת סדרי עדיפויות. אז נקבעו התחומים ביוטכנולוגיה, אלקטרואופטיקה, מיקרואלקטרוניקה, מידע ותקשוב וחומרים מתקדמים. לדברי מסר-ירון, תחומים אלה רשמו הישגים ניכרים לתעשייה הישראלית והתערבות משרד המדע בהחלט עזרה.

מסר-ירון מצביעה על תחום האלקטרואופטיקה שהתפתח הרבה בזכות תוכנית התשתיות של משרד המדע. בתחומים אחרים, דוגמת ביוטכנולוגיה, עדיין קיים צורך בגישור באמצעות הכוונה ממשלתית למימוש הפוטנציאל התעשייתי.

מסר-ירון אומרת כי גם הקהילה האירופית הכירה בחשיבות ההכוונה לפיתוח תעשייתי. לתוכנית המסגרת הששית של האיחוד האירופי מומלצים תחומי העדיפות הבאים: גנומיקה וביוטכנולוגיה (למטרות רפואיות), טכנולוגיית חברות המידע, ננו-טכנולוגיה, חומרים מתקדמים, טכנולוגיות ייצור, אווירונאוטיקה וחלל, טכנולוגיית מזון, בטיחות וסיכונים, התפתחות בת-קיימא, שינוי גלובלי ואזרחים וממשל בחברה עתירת ידע.

מסר-ירון: "הכוונת מו"פ בתחומים דומים בישראל תבטיח, בנוסף לתועלת המיידית, גם מינוף להשתלבות באירופה".

debbyk@haaretz.co.il

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ