הזיכרון הקצר של המשק

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הארץ

חלק נכבד ממיליארדי השקלים שהבנקים נאלצים להפריש בשנים האחרונות לחובות מסופקים (חובות שיש סכנה שלא ייגבו) - הם בגין הלוואות שניתנו לקבלנים וליזמים בתחום הנדל"ן. הבנק המוביל בהפרשות לענף הנדל"ן הוא דיסקונט, שעדיין מפריש עבור פרויקטים שלהם הלווה כספים לפני כארבע שנים.

מדי כמה חודשים עולה לכותרות עוד פרויקט שמפסיד עשרות מיליוני שקלים. לעתים הפרויקט נהפך לפיל לבן, ובנייתו מוקפאת עד למציאת פתרון - הכנסת שותף עם מזומנים, מכירה או הסדר חובות. בסיור בגוש דן, בלב אזור הביקוש, ניתן לאתר בקלות פילים לבנים בתחום המשרדים, המסחר או התעשייה.

אחד הגורמים העיקריים ליצירת חובות מסופקים בהיקפים עצומים, היא האווירה האופטימית, ששררה בישראל אחרי הסכמי אוסלו ולפני רצח רבין. אווירה זו הגדילה מאוד את ההשקעות במשק.

הבנקים והלווים כאחד נסחפו אחר האופטימיות הכללית ושחררו את פנקס הצ'קים. באותה תקופה הקבלנים כמעט ולא נדרשו להוכיח ביטחונות או הון עצמי וכמעט כל פרויקט התקבל בברכה. כיום ניתן לומר בוודאות שהביטחון בהצלחתם של כמה מהפרויקטים לא היה מבוסס כלל.

בבנקים ובמשק יכולים לטעון כי מדובר בחוסר מזל. אי אפשר היה לצפות את השינוי באקלים הפוליטי באזור, שהביא בין השאר לירידה בהשקעות זרות ולמיתון. טענתם אינה מבוססת: בחברות, בענפים השונים וגם בבנקים - יש לפעול לפי שיקולים כלכליים ורציונליים, של סיכון מול סיכוי ותוך בחינה מדוקדקת של כל פרויקט. תחושת בטן אינה מספיקה.

למרות ההפסדים הגדולים שנגרמו לבנקים, לא צריך להצטער עבורם יתר על המידה. מצבם הכלכלי היה ונותר איתן. הפרשות, גם בהיקפים אלה, לא מעמידות אותם בסכנה של ממש. מי שנפגע באמת הם הלקוחות שהבנקים אישרו את הלוואותיהם בלי חשבון.

בשנים הראשונות למיתון התגאו במשק ואמרו כי למרות הידוק החגורה - כמעט שאין פשיטות רגל בענף הנדל"ן. תמונת המצב הולכת ומשתנה בשנה האחרונה. כמה חברות, בהן חברות גדולות כמו י. מושקוביץ', נקלעו לקשיים והגיעו עד לכינוס נכסים. בענף מבינים כי לא מדובר בסוף פסוק, וכי חברות נוספות ילכו באותה הדרך אם לא יחול שינוי מהותי במשק בקרוב. לבנקים יש סיבה לקחת אחריות על כל קבלן או יזם שקיבל מינוף גבוה ופשט רגל. מאז המיתון הבנקים התחילו לפעול ביתר אחריות. כיום אי אפשר לקבל ליווי ללא הון עצמי משמעותי של הלווה. בנוסף יש נטייה לבחון כל פרויקט בדקדקנות ופרויקטים רבים נדחים על הסף.

הוראת המפקח על הבנקים, שלפיה יחויבו להגדיל את ההפרשות המיוחדות בשיעור של 0.3% נועדה בין השאר למנוע תסריט דומה בעתיד. אבל הזיכרון של המשק, הלווים וגם המלווים קצר. ברגע שיחושו במשק כי המיתון מתקרב לקצו - שוב יינתן ליווי פיננסי עם קצת פחות בדיקות ודרישות להון עצמי. ובדיוק כמו היום, מי שייפגע בצורה הקשה ביותר מהמיתון הוא זה שיעשה את העסקים בשיאה של הגיאות ובמחירי השיא.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ