מאת ציפי שוחט

משרד התרבות פירסם אתמול מסמך המציע קריטריונים חדשים לחלוקת תקציב התמיכה בתיאטרונים ובתזמורות. זהו ניסיון רביעי מאז 1997 לחבר מסמך שיקבע את אופן חלוקת התקציב. המסמכים נוסחו לאחר עתירה לבג"ץ, שהגיש התיאטרון הארצי לנוער של סמי לוי בטענה לאפליה, ובעקבותיה הורה בית המשפט למשרד התרבות ב-1997 לקבוע קריטריונים חדשים לחלוקת הכספים. בינתיים פועל משרד התרבות על פי תקנה 32, שמעניקה משקל יתר לוותק של המוסד, ולכן מפלה מוסדות חדשים.

המסמך החדש, שנוסח על ידי אנשי האוצר ואנשי ציבור בתחום התרבות, משקף את מדיניות הממשלה בכלל ואת מדיניות משרד התרבות בפרט בנוגע לאופן חלוקת המשאבים (כמו עידוד מוסדות התרבות בפריפריה או עידוד הרב-תרבותיות). חשיבותו העיקרית היא בניסיון לבנות מודל ברור וגלוי לציבור, שעל פיו יחולקו הכספים. עם זאת, רק בעתיד יתברר אם המודל הזה אינו מורכב מדי, ואם הליך חלוקת התמיכה לא ילווה בסיבוך ביורוקרטי נוסף על הקיים.

הבעיה העיקרית במסמך היא שאינו נותן תשובה נאותה ללהקות חדשות. גורלן יישאר איפוא כבעבר: מועדות לסחבת ביורוקרטית, נתונות להחלטות של ועדות.

החידוש המרכזי הוא קריטריון האיכות, שישפיע על תקצוב תיאטרון או תזמורת. קביעת האיכות תהיה נתונה לשיקול דעתה של ועדת מומחים, שתפעל ליד המשרד ותדרג את איכות הפעילות בסולם מ-1 עד 10. לא ברור איך תפעל אותה ועדת מומחים, בעיקר משום שקריטריון האיכות אינו מדיד: האם הוועדה תיאלץ לבחון כל הצגה ויצירה, והאם תפעל בדומה לוועדות הרפרטואר הבעייתיות של אמנות לעם ותסרבל את התהליך?

חידוש נוסף הוא הקשר בין אופן ניהול התיאטרון או התזמורת ובין תקצובם. גירעון יגרור ענישה שתתבטא בהפחתת התמיכה. אם הגירעון המצטבר יגיע ל-34%-25% מתקציב התיאטרון או התזמורת, תופחת התמיכה ב-5%; גירעון של 49%-35% מהתקציב יגרור הפחתה של 10% בתמיכה; ובגירעון של 50% תושעה התמיכה כליל.

גם שכר הבכירים בתיאטרונים נמצא בבדיקה. משרד האוצר מציע כי אם יחרוג שכרם בעמותה המתוקצבת מאמות המידה שהגדיר, תיקנס העמותה בהורדת התקציב כגובה החריגה.

בניגוד לדו"ח שלח מיולי 1993, שבדק את מצב התיאטרונים וקבע מהו התקציב הראוי לכל תיאטרון, מסמך זה עוסק בתקציב המצוי, והוא "פשרה בין העמדות השונות שהובעו", כלשון המסמך, "והכל בכפוף למסגרת תקציבית שהיא בבחינת קומץ שאינו משביע את הארי".

אין זה מסמך סופי, אלא מסמך המסכם את עבודת הצוות. המסמך יובא לדיון ציבורי לשם קבלת תגובות, ורק לאחר מכן יסכם השר את ההמלצות כדי לקבוע את מודל הקריטריונים לתמיכה שתינתן החל ב-2003.

תיאטרונים

מרכיב האיכות הוא אחד מחמישה קריטריונים שיקבעו את שיעור התמיכה בתיאטרונים, ולכל אחד מהם משקל יחסי בתחשיב. המסמך מציע שתי אפשרויות לתחשיב, שרק אחת מהן תתקבל: קריטריון היקף הפעילות, שהוא המשמעותי ביותר, יקבל משקל של 60% לפי הגרסה הראשונה, או 50% לפי הגרסה השנייה; קריטריון האיכות - 15% או 20%; קריטריון הוותק - 5% או 10%; מיקום גיאוגרפי - 15% או 10%; ייחוד לשוני (תמיכה לפרויקטים בשפות שאינן עברית) - 5% או 10%.

לצורך בניית מודל התקצוב מוינו כל התיאטרונים המוכרים לארבע קבוצות, על פי גודלם, היקף פעילותם ומהותם: תיאטרון גדול, בינוני וקטן, וכן פרויקטים הפקתיים. לכל קבוצה יינתן מקדם שיובא בחשבון בתחשיב התמיכה. למשל, המקדם לתיאטרון גדול הוא 1, לתיאטרון בינוני - 0.8, ולתיאטרון קטן - 0.4.

תיאטרון גדול, למשל, הוא תיאטרון שיש לו לפחות שבע הפקות חדשות בשנה והוא מריץ 500 הצגות תיאטרון בשנה, הוא בעל ותק של 15 שנה לפחות, יש לו גרעין של להקה קבועה (הדרישה היא שלפחות 15% מהשחקנים מועסקים בחוזים תקופתיים, לפחות לעונה), מחזור ההכנסות השנתי שלו הוא 40 מיליון שקל, והרפרטואר כולל מחזאות מודרנית, ישראלית וקלאסית. תיאטרון בינוני וקטן אינו מחויב לגרעין של להקה קבועה.

המסמך קובע לא רק היקף מינימלי לפעילות, אלא גם היקף מרבי שיוכר לצורך תמיכה בתיאטרון. למשל, בתיאטרון גדול - עד 11 הפקות חדשות בשנה ו-900 הרצות בשנה לכל היותר.

סעיף הפרויקטים ההפקתיים אמור לתת מענה לקבוצות חדשות, אבל תהליך ההכרה בהן עדיין ארוך למדי - הוא יימשך עד ארבע שנים ויכלול שתי מערכות בחינה של המדור, אחת לשנתיים. גם שיעור התמיכה בפרויקטים אלה - 2% מתקציב התיאטרון - אינו מבשר שינוי לטובה.

בצוות שניסח את הקריטריונים בתחום התיאטרון ישבו צחי בקר, סמנכ"ל מוזיאון ארץ ישראל, לשעבר מנכ"ל תיאטרון בית לסין; הלל דודאי, לשעבר הממונה על השכר במשרד האוצר; גורי זילכה, יועץ כלכלי וארגוני, לשעבר מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה; המחזאי והבמאי הלל מיטלפונקט; ירון סדן, מנכ"ל עם עובד ולשעבר מנכ"ל תיאטרון החאן; אורי עופר, לשעבר מנכ"ל תיאטרון הקאמרי והאופרה הישראלית החדשה; עודד קוטלר, במאי ושחקן, לשעבר מנהל תיאטרון חיפה; וכן אנשי משרד התרבות מיכה ינון (ראש מינהל התרבות), שרה ליסובסקי (מנהלת תחום אמנויות הבמה) ועוד.

תזמורות

המודל לתקצוב התזמורות דומה לזה של התיאטרונים, אך מביא בחשבון - מלבד קריטריונים של איכות, פעילות, מיקום גיאוגרפי וותק - את ההרכב האמנותי של התזמורת, עידוד יצירה ישראלית ופעילות חינוכית.

הקריטריון בעל המשקל הגבוה ביותר הוא הרכב הנגנים והצוות האמנותי, שהם לב לבה של פעילות התזמורת והמרכיבים המשמעותיים בתקציבה. התזמורות יקבלו תמריץ תקציבי על ביצוע של יצירה ישראלית שאורכה עולה על שמונה דקות והיא אינה מופע של מוסיקה בידורית, וגם על הפעילות החינוכית שהן מקיימות.

משקלם היחסי של הקריטריונים בתחשיב הבסיסי מוצע בשתי גרסאות, שטרם הוחלט איזו מהן תתקבל: סעיף הפעילות - 30% בשתי הגרסאות; הרכב אמנותי קבוע - 35% בגרסה הראשונה או 30% בשנייה; מרכיב האיכות - 15% או 20%; מיקום וניידות - 10%; ותק - 4%; חינוך מוסיקלי - 2%; עידוד היצירה המקורית - 2%; ייחוד לשוני - 2%.

הקריטריונים לתזמורות נוסחו על ידי בן עמי עינב (יו"ר), מנהל אגף התרבות בעיריית חיפה ובעבר מנכ"ל להקת בת שבע והתזמורת הסימפונית חיפה; הד"ר אבישי יער, מנהל אגף תרבות בעיריית רעננה; גדעון פז, מנהל קרן התרבות אמריקה-ישראל ולשעבר מנכ"ל הסימפונית ירושלים; הפרופ' מרק קופיטמן מהאקדמיה למוסיקה בירושלים; הפרופ' עמנואל קרסובסקי מהאקדמיה בתל אביב; דניאלה רבינוביץ', עד לאחרונה מנהלת הקונסרבטוריון בתל אביב; מיכאל בבלי, חבר המדור למוסיקה; רעיה זמרן, מנהלת המחלקה למוסיקה במשרד התרבות; ומיכה ינון.

כתבות מומלצות

עוברת אורח ליד מתקן למסכות נגד קורונה ב הרצליה

A woman walks past a stack of used and discarded surgical masks hanging allong a fence in Israel's Mediterranean coastal city of Herzliya on January 3, 2022. (Photo by JACK GUEZ / AFP)

מסכה מסכות
קורונה
הקורונה
וירוס
נגיף
מגיפה
מגיפת
מגפה
מגפת
מחלה
בריאות 
עולמית
corona
coronavirus disease 2019
coronavirus disease 2020

קוביד
COVID 19
COVID-19

מיליון כניסות בשבוע: ההצלחה המפתיעה של אתר נתוני הקורונה של משרד הבריאות

נעה אילן, "דואט", 2020

צפיתי, האזנתי, התקרבתי, צילמתי, עליתי וירדתי 4 קומות. לא הבנתי

מנהיג מפלגת חוק וצדק ירוסלב קצ'ינסקי בוורשה, בפברואר

האיש החזק בפולין לעג לטרנסים: "אני לא ולדיסלב, מעכשיו אני זושה"

מפגינה בעד הזכות להפלות מחוץ לבית המשפט העליון בוושינגטון

לא להאמין, אבל בחשיכה הזאת אפשר בכל זאת למצוא נקודת אור

מתוך "אלביס". בלי גילויים סנסציוניים

כמי שהיה עד לתופעת אלביס בשנות ה-50, אני ממליץ על צפייה בסרט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ