האגדה על הרוע שבדת

רבים אינם מבינים מדוע בני אדם מאמינים יותר באלוהים מאשר במדע, אף שאלוהים סולק מארמונות השלטון; אנשים אלה אומרים כי במשך ההיסטוריה הוכח שהדת לא רק שיחררה את הרוע שבבני האדם אלא עודדה אף את מי שבוחלים באכזריות לשרוף נשים שהוקעו כמכשפות ולבצע השמדת עם, כפי שעשו נוצרים באמריקה הדרומית. הם אומרים כי הדת היתה מאז ומעולם אחד הכוחות של פירוד חברתי.

הדת כשלעצמה אינה מכוונת להרג ולפירוד. כמו כן, רצח עם נעשה הן באמריקה הדרומית והן בידי הנאצים במלחמת העולם השנייה, ומעשיהם של הנאצים אינם נחשבים מערכה דתית, שכן התנועה הלאומית הנאצית - בשונה מפרנקו בספרד - לא דבקה בדת וביקשה לאחד תחת דגלה פרוטסטנטים גרמנים וקתולים גרמנים.

מוסוליני נמנע מלצרף לתנועתו יסוד דתי, כדי להיבדל מהאפיפיור ברומא ולשמור על כוחו העצמאי. לעומתו, בהכחדת האינדיאנים בדרום אמריקה סברו מלכי ספרד ופורטוגל כי הקתוליות רק מחזקת את שלטונם, בהיותם מרוחקים יחסית מרומא. זו הסיבה שרצח העם נעשה בשם הקתוליות, אף שהיה אינטרס שלטוני חילוני.

גם התואר "מלחמות דת", שאפשר לייחס לכמה מן המלחמות באירופה, אינו אלא כסות. כמה מהן היו בצדו האחד של המתרס - פרוטסטנטים וקתולים גם יחד - כמו במקרה של רישליה, ההגמון הקתולי שכיהן כשר בממשלתו של מלך צרפת וחבר לפרוטסטנטים. גם המאורעות בשווייץ, שם חברו ערים פרוטסטנטיות לערים קתוליות כדי למנוע כיבושה של עיר זו או אחרת בידי מלך קתולי או פרוטסטנטי - מוכיחים כי העניין הדתי היה כלי שרת בידי הכוחות הפוליטיים.

לאפיפיור היו אמנם אינטרסים שלטוניים במשך דורות רבים, אך הוא לא ניהל מלחמות כיבוש או השמד, למעט מסעי הצלב שבהם התערבו אינטרסים שונים ורבים שהאפיפיור היה חלק מהם. ולמעט הפרעות ביהודים, מסעי הצלב לא היו מסעי השמד במהותם.

בהקשר של האינתיפאדה והמתאבדים המוסלמים בימינו אפשר לקבוע כי למתאבד הטיפוסי אין בהכרח פרופיל של אדם דתי. הדת מחזקת אותו במעשה ההתאבדות וההרג, אבל האינתיפאדה אינה מאבק מוסלמי - משתתפים בה גם נוצרים. גם התופעה של אוסאמה בן לאדן והמלחמה באפגניסטן שזורות ביסודות לא-דתיים.

בארצות האיסלאם, בסעודיה ובמצרים, ואף באלג'יריה ובאינדונזיה, בפיליפינים ובפקיסטן, השכבה השלטת הצרה מורכבת מאנשים המוטים לתרבות המערב; אין הם נבחרי עם המייצגים את התרבות העממית. במדינות אלה שולטים אינטרסים כלכליים מערביים. המשטרים בהן נוחים לשליטים האמיתיים של ארצות הברית - השולטים בנשיא בוש ומדרבנים אותו לעמוד איתן מול שוחרי הסביבה הנלחמים באפקט החממה. אלה הם אנשי ההון הגדול, הקובעים למעשה מי ינהיג את ארה"ב והעולם.

אם נוסיף לכך את הסכסוך הישראלי-הפלשתיני ואת תמיכת ארה"ב בישראל, יתברר כי אין מדובר באמת במלחמה בין העולם הנוצרי לעולם המוסלמי. אין מדובר במלחמת דת כלל. הדת רק משמשת כלי עזר בידיהם של בן לאדן ומחנהו.

גם מלחמת איראן-עיראק, שלכאורה נוהלה בין השיעים האיראנים לסונים שבמרכז עיראק, לא היתה מלחמת דת. היתה זו בעיקר התכתשות בין איראנים לעיראקים סביב אינטרסים של נפט. גם מלחמת המפרץ שהחלה בפלישת עיראק לכוויית לא היתה מלחמת דת, אלא מעין הקדמה למלחמת אפגניסטן של היום.

יהודה כהן, ירושלים