אמנות בפרספקטיווה

בפירנצה חוגגים 600 שנה להולדת מזצ'ו, המיטיב לייצג את תקופת הרנסנס, בשימוש שעשה במדע לצורכי האמנות ובהתעניינותו הרבה באדם

מאת חולדה ליברנומה, פירנצה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת חולדה ליברנומה, פירנצה

"אחרי ג'וטו, הידרדרה רמת האמנות; כל צייר העתיק את קודמיו, עד שבא גדול האמנים, מזצ'ו", כך כתב לאונרדו דה וינצ'י. עולם האמנות מציין השנה 600 שנה להולדת טומאזו, המכונה מזצ'ו, בעיירה סאן ג'ובאני וולדארנו שממזרח לפירנצה, שאליה בא כשהיה בן 16.

גם לאונרדו, כמרבית האמנים מהמאה ה-15 ועד למאה ה-20, התייחס לעקרונות היסוד שהניח האמן שידע לשלב ציור עם מתמטיקה, אמנות עם מדע. בשיתוף עם גדול אדריכלי הרנסנס ואבי תורת הפרספקטיווה, פיליפו ברונלסקי (שבנה בין היתר את כיפת הקתדרלה בפירנצה, ראשונה מסוגה מאז התפוררה האימפריה הרומית), יישם מזצ'ו את התורה החדשה בציור ופתח פרק חדש בדברי ימי האמנות, את הרנסנס האיטלקי שהשפיע עמוקות על האמנות האירופית כולה.

ציור הפרסקו הראשון המבטא את תורת הפרספקטיווה הוא "השילוש הקדוש" בכנסיית סנטה מריה נובלה (פירנצה 1425), ששוחזר לאחרונה. "השילוש הקדוש" הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין ברונלסקי, שעקב אחרי חישובי הפרספקטיווה, למזצ'ו הצעיר, שידע לצייר את הדמויות ואת עומק המבנה ולשוות לפרסקו תלת ממדיות מרשימה. מסיבה זו נחשבת יצירה זו לקו מפריד בין הציור שקדם לה ושהושפע מהסגנון הביזנטיני לציור הרנסנס.

מזצ'ו עצמו פיתח את שיטתו בעבודות אחרות כ"גירוש אדם וחוה מגן עדן" משנת 1427 בקפלה ברנקצ'י בפירנצה. פרסקו זה נשמר היטב ונחשב לעבודת מופת. מזצ'ו מת כשהיה בן 28, ככל הנראה בגלל הרעלה.

שנים לפני שמזצ'ו תירגם את תורת הפרספקטיווה לציור נהגו ללמד חשבון ויסודות של אלגברה וגיאומטריה בבתי הספר של הגילדות בפירנצה. הקרקע היתה כשירה למפנה החשוב שחוללו ברונלסקי ומזצ'ו ולשיתוף פעולה בין ציירים ומתמטיקאים שהמשיכו אחריהם, אמנים גדולים כמו פרה פיליפו ליפי, דומניקו גירלנדיו, לורנצו גיברטי, אנדריאה מנטנייה ואלברכט דירר.

היו גם גאונים כמו לאונרדו ופיירו דלה פרנצסקה, שהיו אמנים וגם מתמטיקאים. הם לא נזקקו לעזרת אחרים כשפיתחו את עקרונותיו של המתמטיקאי היווני אאוקלידס. עקרונות הפרספקטיווה התפשטו במהירות לשטחים אחרים כגון מיפוי, תיאטרון ולימים גם אסטרונומיה בעזרת המשקפת המיוחדת שבנה גלילאו גלילאי.

חידוש נוסף של מזצ'ו וחבריו היה הצבת האדם במרכז האמנות בניגוד לתפישה של ימי הביניים שהעמידה במרכז את האלוהות. כבר בימי חייו הקצרים של מזצ'ו נהרו יוצרים לפירנצה כדי ללמוד ממנו. באותם ימים השתנה מעמדם החברתי של האמנים ובכל תקופת הרנסנס הם זכו ליוקרה רבה. יצירות של מזצ'ו מפוזרות בעולם כולו, אבל המרכז החשוב נשאר בפירנצה ובסביבתה.

במוזיאון אופיצי שבפירנצה מוצגת בימים אלה תערוכה המוקדשת לפרספקטיווה בציור בין המאות ה-15 וה-17. מוצגים שם מחקרים תיאורטיים במדע האופטיקה, בעיקר של ברונלסקי, לרבות הרישום התלת ממדי של בית הטבילה שבפירנצה. בתערוכה מוצגים תצלום של "השילוש הקדוש", לצד יצירות מקוריות של ברונלסקי וגיברטי ורפרודוקציות מדויקות של המכשור שבו השתמשו בני התקופה לחישוביהם.

מסיבות טכניות ממוקמת התערוכה בחלקו האחורי של האופיצי. אך ראוי להתחיל את הביקור במוזיאון דווקא בתערוכה זו, מפני שהיא נותנת שיעור מאלף בהתפתחות אמנות הרנסנס ובשילוב המיוחד שהתפתח בתקופתה בין אמנות למדע. הביקור באוסף הגדול בעולם של אמנות הרנסנס האיטלקי, הכולל תמונות של מזצ'ו, דלה פרנצ'סקה, בוטיצ'לי, לאונרדו, רפאל ורבים אחרים, לובש כך משמעות מיוחדת.

כדאי להשלים את הביקור באופיצי בכנסיות שמוצגות בהן רבות מהיצירות המקוריות של מזצ'ו. במאי הקרוב יתקיים בפירנצה כנס בינלאומי שיוקדש לטכניקות המיוחדות לו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ