התקנות החדשות יפחיתו הפיצוי על תאונות בכביש ובעבודה

רווחה/ עורכי דין ורופאים מבקרים האופן בו עדכן הביטוח הלאומי את התקנות לקביעת דרגות נכות

מאת רותי סיני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת רותי סיני

יותר מ-90% מנפגעי תאונות דרכים סובלים מהגבלות בתנועת הצוואר כתוצאה מ"צליפת שוט", חבלה שבה נזרק הראש קדימה ולאחור במהירות בעת תאונה. כיום זכאים רבים מהם לאחוזי נכות בגובה 10%. על פי שינוי שאותו מנסה לבצע המוסד לביטוח לאומי, בעתיד יהיו אותם נפגעים זכאים רק ל-5% נכות.

להפרש של חמישה אחוזים אלה משמעויות מרחיקות לכת - ליותר מ-100 אלף נפגעי תאונות מדי שנה, לביטוח הלאומי, לחברות הביטוח, למשרדי הביטחון והבריאות. לנפגעים עצמם שווים אחוזי הנכות אלפי שקלים מהביטוח הלאומי או מחברות הביטוח; לביטוח הלאומי - המשלם כיום מענק חד-פעמי לנפגעי תאונות שהיו בדרכם לעבודה, ולכן נחשבים נפגעי תאונות עבודה - מדובר בחיסכון שנתי של מיליוני שקלים; ולחברות הביטוח החיסכון הוא של מאות מיליוני שקלים.

סעיף צליפת שוט הוא רק אחד ממאות הכלולים בספר תקנות של הביטוח הלאומי הקובע דרגות נכות. התקנות אמנם נועדו לנפגעי עבודה, אך הן משמשות כלי עזר מחייב בכל ההליכים האזרחיים בתחום הנזיקין, והן גם הבסיס לקביעת דרגות נכות לנפגעי פעולות איבה, לנכי צה"ל ואחרים.

המסמך המקורי חובר ב-1956. במשך השנים אמנם הוכנסו בו שינויים ברוח החידושים ברפואה, אך לפני כארבע שנים הוחלט כי מן הראוי לחבר מסמך מעודכן ואחיד לכל הגורמים העוסקים בקביעת דרגות נכות - בהם משרדי הביטחון והבריאות.

ואולם, הספר החדש והאופן שבו חובר מעוררים את כעסם של עורכי דין, ארגוני נכים ורופאים בכירים. "במהלך כמעט חשאי נערך הביטוח הלאומי, במסווה של מודרניזציה ועדכון, לבצע פגיעה הרסנית בזכויות הנכים", כתב בשבוע שעבר יו"ר פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, עורך הדין יראון פסטינגר, לשרי המשפטים והעבודה והרווחה.

הנפגעים העיקריים מעדכון התקנות יהיו מי שקיבלו עד כה אחוזי נכות נמוכים ובינוניים, שמהווים את הקבוצה הגדולה ביותר בקרב מקבלי קצבאות נכות עבודה. התקנות החדשות אמנם הוסיפו סעיפים חדשים המזכים באחוזי נכות, כגון בתחום הפסיכיאטריה והשתלות איברים, אך כשליש מהסעיפים שנגרעו מהגרסה החדשה הם בתחום האורתופדיה, שהוא הנפוץ ביותר בתאונות עבודה ודרכים - נפוץ פי עשרות מונים ממחלות פסיכיאטריות.

מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' יוחנן שטסמן, דוחה טענות של "נזיקיסטים" כאילו הביטוח הלאומי עשה יד אחת עם חברות הביטוח, במהלך שמטרתו העיקרית לחסוך כסף. הוא אף אומר כי אין לו כל הערכה כמה כסף, אם בכלל, ייחסך. עם זאת הוא גם אינו סבור שיש להעניק אחוזי נכות לאנשים שתפקודם תקין. לאדם שסובל מאוסטיאוארתריטיס, למשל, אפשר כיום להחליף מפרק והוא יכול לרקוד טנגו, הוא אומר.

שטסמן מביא כדוגמה נוספת את השינוי שחל בטיפול באוטם שריר הלב. בעבר זיכה מצב כזה ב-100% נכות למשך שלושה חודשים; כיום לעתים מצליחים לאתר את האוטם עוד בטרם גרם נזק כלשהו ללב ולכלי הדם, וכעבור יומיים-שלושה החולה כבר יכול לרדת מהמיטה. "אין כל סיבה לתת על כך 100% נכות", אומר שטסמן, שהוא בעצמו רופא.

שטסמן קיווה להביא את הספר החדש לאישור מועצת הביטוח הלאומי לפני חודשים אחדים, אך הדבר נודע לפורום הנזיקין, שהקים צעקה, האשים את הביטוח הלאומי בניסיון לבצע מחטף ובפעולה במחשכים, ועצר את ההצבעה. סוכם שעד תום השנה ייערך יום עיון שבו יוכלו המתנגדים להעלות את טיעוניהם, אבל האירוע טרם התקיים.

בשבוע שעבר התקיימה פגישה בין פורום הנזיקין לבין יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ דוד טל (ש"ס), בה סוכם על הקמת ועדה ציבורית של מומחים בלתי תלויים, שתבחן את השינויים המוצעים.

בנייר עמדה שצירף פסטינגר לבקשת ההתערבות שהופנתה לשרים נכתב: "מן הראוי שהרופאים העומדים מאחורי הצעת תיקון התקנות לא יהיו תלויים בשכרם במוסד לביטוח לאומי או כאלה המקבלים שכר בגין ייעוץ מקצועי מאחת מסוכנויות הביטוח הגדולות בארץ העוסקות במתן כיסוי רפואי בתחום הביטוחי".

ד"ר חיה קטן, היועצת הרפואית של הביטוח הלאומי, דוחה טענות אלה. לדבריה, היא הקפידה לא לערב רופאים מטעם הביטוח הלאומי בהליך עדכון התקנות, אלא פנתה לאיגודים הרפואיים השונים וביקשה שיציעו שינויים או יחוו דעה על אלה שהוגשו להם. היא מודה שהיו איגודים שלא הגיעו להסכמה פנימית והיו אחרים שלא שיתפו פעולה ולכן דעותיהם אינן משתקפות בתקנות החדשות.

לפחות שלוש קבוצות רופאים - איגוד האורתופדים, איגוד רופאי אף-אוזן-גרון והאיגוד הנוירולוגי - כבר הביעו התנגדות לתיקונים. "בשם האיגוד הנוירולוגי ברצוני להודיעך כי השינויים המוצעים אינם מקובלים עלינו בשום צורה ואופן. על פי בירור שעשיתי איש מהחברים הבכירים באיגוד לא נתן הסכמתו לשינויים אלה", כתב יו"ר האיגוד, פרופ' אבינועם רכס, לממונה על הוועדות הרפואיות מטעם משרד הבריאות, ד"ר זאב רוטשטיין.

"התקנות החדשות הן אבסורדיות בנושא האורתופדיה", אמר בשבוע שעבר ד"ר מנחם יצחקי מבית החולים שערי צדק, מבכירי האורתופדים בישראל, בכנס של פורום הנזיקין. "יש טעויות אבסורדיות. אנו ציפינו למהפכה מאחר שיש צורך לשנות את הישן, אך בתקנות החדשות מופיעות כל הטעויות שכלולות גם בתקנות הישנות. ההצעה החדשה מקצצת בצורה דרסטית את סעיפי הנכות האורתופדית"

האוצר: לקצץ בפיצויי נפגעי עבודה

בחיפושיו אחר סעיפים לקיצוץ תקציבי, שם האוצר את עינו גם על ענף ביטוח נפגעי עבודה. הצעת התקציב ל-2002 מורה לקצר בחצי את התקופה שבמהלכה זכאי עובד לקצבה בגין פגיעה בזמן העבודה. כיום ניתנים דמי הפגיעה, שהם 64% מהשכר הממוצע, לתקופת החלמה של עד 180 יום. האוצר מציע להגביל אותה ל-90 יום, שאחריהם יוכל העובד להגיש תביעה לקצבת נכות באמצעות הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי.

הקיצור המוצע יחסוך כ-50 מיליון שקלים בשנה, אך לא ישלול ממי שהפך לנכה, ולו באופן זמני, את זכותו לפיצוי, כותב האוצר. אלא שגובה קצבת הנכות שבה מדובר הוא כ-35% מהשכר הממוצע במשק, הרבה פחות מגובה דמי הפגיעה. הביטוח הלאומי אינו מתנגד לקיצוץ שהציע משרד האוצר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ