ההחלטה אינה נשענת על העדר ראיות

זאב סגל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
זאב סגל

החלטת היועץ המשפטי לממשלה מאתמול שלא להאשים את אריה דרעי בפרשת בראון איננה נשענת על העדר ראיות מספיקות למה שמוגדר כ"חשד לעסקה פוליטית למינוי יועץ משפטי שיהא להנחת דעתו של נאשם במשפט פלילי". כהודעת היועץ, הוא ופרקליטת המדינה "ראו בחומרה, אז כהיום" חשד זה. עם זאת אין לראות בהודעה שפורסמה קביעה בדבר קיום "ראיות מספיקות" לאישום, כנדרש לפי החוק, וסיכוי סביר להרשעה באישום של הפרת אמונים, עליו הוגש כתב אישום.

ההחלטה שלא להאשים נשענת על היות פרשת בר-און נמצאת ב"זיקה" לפרשיות שבגינן הורשע דרעי בקבלת שוחד, בקבלת דבר במרמה ובהפרת אמונים ולמה שקרוי "התיק הציבורי" המתנהל עתה. כהודעת היועץ, המניעים שבגינם היה מעוניין דרעי במינוי יועץ משפטי המקובל עליו "קשורים" לתיקים האחרים. הרשעת דרעי והיותו נידון ב"תיק הציבורי" הם שהניעו את היועץ שלא לנהל נגדו תיק נוסף. טעמים כאלה לאי אישום נכללים, מבחינת החוק הפלילי, בסמכות היועץ שלא להאשים בגין מה שמכונה העדר "עניין לציבור". מונח עמום זה יכול גם להכיל נימוקים כמו אלה של היועץ בהחלטה זו, וזאת להבדיל מהטעם ה"קלאסי" של העדר "ראיות מספיקות".

החלטת היועץ שלא להאשים את דרעי בפרשת היא סבירה והתבקשה זה מכבר. הודעת היועץ מאפריל 97' שלא להאשים איש בפרשה זו, להוציא החלטה "לשקול" את האשמת דרעי נראתה תמוהה על פניה, חרף הבהרת היועץ שהכל תלוי בטיב הראיות הספציפיות כנגד מי מהמעורבים. על פניה נראתה א-סמיטריה בהאשמת דרעי בלבד, כשהכל יוצאים "נקיים".

החלטת היועץ המשפטי ופרקליטת המדינה מ-97' שלא להאשים בהפרת אמונים את ראש הממשלה אז, בנימין נתניהו, ואת שר המשפטים אז, צחי הנגבי, חרף הצהרתם כי "צללים מרחפים על שלטון החוק", נתונה לביקורת. בג"צ לא התערב בהחלטה, הואיל ולא ראה בה אי סבירות קיצונית. עם זאת הבהיר פסק הדין, של השופטים אליעזר גולדברג ותאודור אור, כי ניתן היה להגיע גם להחלטה שונה. השופט גולדברג אמר שדי היה לאישום ב"הפרת אמונים" כי ראש הממשלה היה מודע לרצונו של נאשם בפלילים במינוי יועץ משפטי לממשלה, ושלא היה צורך במודעותו לקנוניה בדבר "בראון-חברון", כפי שסברו היועץ המשפטי ופרקליטת המדינה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ