ערפאת הפך לישו ושרון לפונטיוס פילאטוס

בבואם להסביר את האיסור הישראלי על ערפאת להגיע למיסת חג המולד בבית לחם, עומדים נציגי ישראל ברחבי העולם בפני משימה בלתי אפשרית

מאת ניצן הורוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת ניצן הורוביץ

רמיזות להשוואה בין ערפאת לישו, נושא הבשורה ומגן הנרדפים; ובין שרון להורדוס (רודפו של ישו), אם לא פונטיוס פילאטוס (הנציב הרומאי שצלב את ישו), נשמעות ביומיים האחרונים מפי אנשי דת נוצרים ומפי נציגים פלשתיניים.

האיסור שהוטל על הגעתו של ערפאת לבית לחם לתפילת חג המולד מנוצל על ידי גורמים אלה לצרכי הסברה במערב, והמסר נקלט היטב. "בית לחם מחכה לערפאת, אך שרון עדיין אומר לא", בישר העיתון האיטלקי "לה רפובליקה". "עיר השלום נהפכה לעיר של שקט מפחיד. חנויותיה מוגפות, מלונותיה ריקים, ושום צליין לא נראה באופק", כך כתב ה"וואשינגטון פוסט" על בית לחם.

בבואם להסביר את האיסור, נציגי ישראל ברחבי העולם עומדים בפני "משימה בלתי אפשרית", כפי שהגדיר זאת אחד מהם. כיצד להסביר ולנמק מדוע ניסתה ישראל למנוע מנשיא הרשות הפלשתינית להשתתף במיסת חג המולד, יחד עם בני עמו הנוצרים, כפי שעשה ברציפות מאז 1995?

מאז ומתמיד מגלה ערפאת עירנות מיוחדת בכל הקשור לנצרות, שהיא הדת המקובלת ברוב ארצות המערב. הוא חותר לקבל תחת חסותו את המקומות הקדושים לנצרות, בשטחים ובירושלים, ומודע היטב לפוטנציאל ההסברתי הטמון בהשוואה שבין הפלשתינאים לבין הנוצרים הראשונים.

בשנים האחרונות - וביתר שאת מאז פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה - מדגישים גורמים פלשתיניים את מצוקת הנוצרים בארץ הקודש: הקהילה הנוצרית-פלשתינית מידלדלת, בניה עוזבים את השטחים, והמקומות הקדושים מוזנחים. "עיר הולדתו של משיחנו (נצרת, נ"ה) כבר אינה בעלת רוב נוצרי", זעק כומר אמריקאי בוועידה מיוחדת שנערכה אשתקד בוואשינגטון, מטעם "הקרן האקומנית הנוצרית של ארץ הקודש". ארה"ב, אין לשכוח, היא המדינה הנוצרית הגדולה בעולם.

באירוע זה התריע הפטריארך הלטיני של ירושלים, מישל סבאח, על מצבם הקשה של הנוצרים בארץ. "זוהי כנסיה סובלת", אמר הפטריארך. עם זאת, סבאח שיגר ביקורת גם לעבר הרשות הפלשתינית, ובדברו על יחסי נוצרים-מוסלמים, הדגיש כי המוסלמים חייבים לאפשר לנוצרים לא רק להיות "לא מוסלמים", אלא לתפקד כנוצרים מלאים ופעילים בשטחי הרשות.

על הרקע המורכב הזה נפל לידי ערפאת "נכס הסברתי בלתי צפוי", כהגדרת הדיפלומט הישראלי. "אני אגיע לבית לחם, אפילו בהליכה", אמר ערפאת, תוך רמיזה נוספת לישו, ההלך המפורסם שצעד בשבילים אלה לפני 2,000 שנה.

"זו שטות בלתי רגילה מצד ממשלת ישראל", אמר ל"הארץ" הסופר היהודי-צרפתי מארק האלטר, שפגש את ערפאת פעמים רבות. "לא משנה בכלל אם ערפאת נוהג בכנות, לא אנחנו צריכים להחליט. במלחמה היום יש שלוש זירות: בשטח, במסתור, ועל מסכי הטלוויזיה. בזמן האחרון ישראל רשמה התקדמות - ראינו שערפאת החל לעצור את אנשי החמאס, ובכך הצדיק את שרון, שתמיד טען כי ערפאת יכול לעשות זאת.

"כעת, עם סיפור בית לחם, ערפאת פי אלף יותר חזק משרון", הוסיף האלטר. "ערפאת תמיד ניצל ברגע האחרון בזכות מצלמות הטלוויזיה. הוא יצא מביירות בחסות המצלמות. כאן העניקו לו הזדמנות בלתי רגילה - תארו לכם את התמונה הבאה: ערפאת ניצב מול הטנקים הישראלים שמונעים ממנו לבוא להתפלל בבית לחם. זו תהיה תמונה חזקה, ממש כמו התמונה של הסטודנטים הסינים בטיאננמן".

דבריו של האלטר על הכשל ההסברתי הישראלי בולטים במיוחד על רקע ההישג המדיני שרשמה ישראל בשבועות האחרונים, כשגייסה את ארה"ב והאיחוד האירופי להגברת הלחץ על ערפאת במאבק בטרור, לחץ שנמשך למרות החלטת החמאס להפסיק את פיגועי ההתאבדות בתוך ישראל. וכך, כשנשאל הנונציוס (שגריר הוואתיקן) פייטרו סאמבי, לתגובת העולם הקתולי לפרשת ערפאת ובית לחם, השיב: "חופש הדת הוא זכות בסיסית".

"אנחנו סבורים שההחלטה הזו מקלקלת הרבה נקודות חיוביות שישראל הרוויחה באיחוד האירופי בשבועות האחרונים", אמר שגריר בלגיה בישראל, וילפריד גינס, בשם האיחוד האירופי. בלגיה מכהנת כנשיאה התורנית של האיחוד. השגריר הבלגי אף ציין כי ערפאת הוא המנהיג המוסלמי היחיד שמציג את ההשתתפות במיסת חג המולד כביטוי לסובלנות דתית. "זה ייראה מאוד רע אם ערפאת יהיה מנוע מהשתתפות במיסה", אמר.

"אני מקווה מכל הלב שישראל לא תעשה את השטות הזו, ותיתן לו לעבור בשלום", אמר האלטר. "תקוותי היא שברגע האחרון מישהו יסביר את זה לשרון - אני עצמי רציתי לטלפן אליו ולהגיד לו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ