מאת בועז לוי

תעשיית הקרנות בתל אביב נערכת למצב החדש. הריבית הנוכחית של בנק ישראל היא 3.8%, ובתעשיית הקרנות משנסים מותניים כדי שניתן יהיה לספק לציבור את דרישותיו החדשות - כמה שיותר מהר - ובוודאי בהשוואה למתחרים. בתעשיית הקרנות מעריכים כי הציבור לא יסתפק מעתה בתשואה נמוכה של כ-3% בפיקדונות השקליים, אלא יחפש אפיקי השקעה אלטרנטיוויים. הקרנות הסולידיות (כהגדרתן) גייסו ב-2001 כ-10 מיליארד שקל, שהופנו בעיקר לאפיקי ההשקעה השקליים בריבית קבועה (אג"ח מסוג שחר) הנסחרים בבורסה, והסבו למשקיעים תשואה של כ-15%-10%. כעת נשאלת השאלה אם תם זמנן.

מתחילת 2001 נהנו המשקיעים בקרנות הנאמנות השקליות והצמודות-מדד מירידה בתשואות. התשואה באיגרות החוב השקליות בריבית קבועה לתקופות פדיון ארוכות ירדה לכ-6%. התשואה באיגרות החוב הצמודות מדד הארוכות נקבעה שלשום על 4%. הירידה בתשואות האפיקים הצמודים הסבה למשקיעים רווחי הון, לעתים של כ-20% (בסדרות שלתקופות פדיון ארוכות).

הירידה החדה בתשואות נבעה בעיקר מתהליך הורדת הריבית ההדרגתי שנקט בנק ישראל בשנה האחרונה, כחלק מניסיון היחלצות המשק הישראלי ממיתון. ואולם ההורדה החדה של הריבית מעמידה עתה בספק את המשך התהליך, והמשמעות היא כנראה סוף עידן רווחי ההון באפיקים השקליים.

צעד חמור וחד פעמי כמו זה שבו נקט הנגיד קליין, הפחית את כדאיות ההשקעה באפיקים השקליים בעלי ריבית קבועה. המשקיעים הביעו כבר אתמול את חששותיהם מעצירת התהליך והובילו את איגרות החוב מסוג שחר לירידה של כ-0.5%, תוך שהתשואה באפיקים השקליים הארוכים עולה ל-6.3% ובאפיקים הקצרים (לשנה) לכ-4.2% (גבוהה ב-0.4% מריבית בנק ישראל).

האלטרנטיווה לאפיק השקלי המשלם ריבית קבועה היא הגילון. הגילון היא איגרת חוב בעלת ריבית משתנה, והכדאיות שבהשקעה בה גדלה כאשר קיים חשש לעלייה בשיעורי הריבית. ההערכות בשוק הן כי ספק אם פני הריבית מופנים מעתה לירידה. להערכת המשקיעים, כשלכך מצטרף גם הפיחות בשקל (אתמול פוחת בכ-1%) העלול להגביר את החששות מאינפלציה - נגיד בנק ישראל אפילו לא יהסס להעלות את הריבית. מה גם שבשוק ההון ממתינים עדיין להחלטת הממשלה בעניין התקציב, ההתפתחויות הפוליטיות סביבה ותגובת קליין, שהצהיר בפומבי כי אם הקיצוץ לא יאושר במלואו בממשלה ובכנסת הוא ישקול מחדש את הורדת הריבית.

ענף קרנות הנאמנות ותיק וערוך לכל שינוי בטעמי הציבור. הקרנות המנייתיות אמנם גייסו שלשום כמה עשרות מיליוני שקלים. ואולם נהירה לשוק המניות כאלטרנטיווה לריבית השקלית הנמוכה לא התרחשה. איפקס קרנות נאמנות מיהרה להשיק אתמול קרנות נאמנות שישמשו כהגדרתה פתרון סולידי ואלטרנטיווה לירידה בריביות. מלבד קרן המתמחה בהשקעה במניות ת"א 25, השיקה אתמול החברה גם קרן המשקיעה בין 75% ל-150% מנכסיה ביורו, באמצעות ההשקעה באיגרות חוב הנקובות במטבע האיחוד האירופי, וקרן המשקיעה באיגרות חוב בינלאומיות - גם זו כבר קיימת כיום בשוק, בכמה גרסאות. הגיוסים הבינוניים באפיק זה עד כה אינם מעידים על התלהבות גדולה מצד הציבור (התעניינות באפיקי השקעה אלה מביעים בעיקר גופים מוסדיים).

עם זאת, מנכ"ל איפקס קרנות נאמנות, ויקטור שמריך, מעריך כי הקרנות החדשות משמשות כיום אלטרנטיווה טובה לאפיקים השקליים, שספק אם יספקו עוד רווחי הון למשקיעים. שמריך מעריך כי הסטת חלק מנכסי הציבור לשווקים בחו"ל, שחלקם מציעים ריביות גבוהות לתקופות ארוכות, עדיפה כיום גם על התשואות באפיקים השקליים הארוכים. הסטה, מסביר שמריך, עתידה לחול גם באפיקים הדולריים, אם כי להערכתו הריביות הנמוכות המוצעות גם באפיקים אלה (גם לעומת אפיקים השקליים) עשויות לערער במעט את ההתלהבות.

מקור אחר בשוק קרנות הנאמנות מעריך כי התשואות באיגרות החוב השקליות הארוכות (6.3%-6.2%) עדיין אטרקטיוויות לעומת תשואות באפיקים הדולריים. ביומיים האחרונים הסתכמו הגיוסים בקרנות הדולריות בכ-300 מיליון שקל, וגם מחדרי עסקות מט"ח בבנקים נמסר שעדיין אין התעניינות גדולה.

הערכה היא שגם קרנות הנאמנות המשקיעות בנכסים הנסחרים מעבר לים ייתקלו בקשיי גיוס, בעיקר עקב המודעות הנמוכה של הציבור לאפיקים אלה. מנכ"ל איגוד קרנות נאמנות, אליעזר לופטנר, מעריך כי התאמת סל מוצריהם של החברות המנהלות קרנות נאמנות בכל רגע נתון לצורכי הלקוח, תסייע להם גם הפעם בניתוב הכספים.

גם לופטנר מדגיש את הנטייה החדשה של קרנות הנאמנות המשקיעות באיגרות חוב בינלאומיות כאפיק השקעה אלטרנטיווי. עם זאת, הוא מציין כי מכשיר זה מתאים בעיקר לאותם גופים מוסדיים דוגמת חברות הביטוח וקופות הגמל, בעיקר לאחר שבוטלה המגבלה להשקיע עד 5% מסך היקף הנכסים, בנכסים בחו"ל. הגופים המוסדיים יכולים לבצע את ההשקעה בחו"ל באמצעות רכישה ישירה של נכסים.

ואולם גם הסטת כספים לקרנות נאמנות ישראליות המשקיעות החו"ל או כאלה המוצעות על ידי גופים בינלאומיים אפשרית, והם כנראה הלקוח העיקרי באפיק זה. "התשואות הנמוכות באפיקים השקליים עשויה להוביל להמשך ההסטה לאיגרות חוב זרות דוגמת זו של ג'נרל אלקטריק או קוקה קולה - שדירוגן אינו יורד מזה של ממשלת ישראל" אומר לופטנר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ