חוף מבטחים

רנו לגונה היא המכונית היחידה שקיבלה את הציון המרבי במבחני הריסוק של EuroNCAP. במבחן השוואתי עם המתחרה הישירה, סיטרואן C5, מתגלות שתיהן כנוחות ומאובזרות למופת. איכות הגימור, לעומת זאת, אינה מושלמת

מאת יואב קווה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת יואב קווה

נכנסתי למכונית הבטוחה ביותר בעולם וטרקתי את הדלת. השתרר שקט. הדי הצפירות, הצווחות, חריקות הבלמים ויללות האמבולנסים נשארו בחוץ. ישבתי על כורסת העור מוקף בסבך של קורות פלדה ובשמונה כריות אוויר - הכריות האלה, שמפוזרות לרוחב ולאורך כל המכונית, ישנות שינה עמוקה. ההתעוררות תמיד פתאומית - התנגשות, פיצוץ פירוטכני אחרי כמה אלפיות שנייה, ואז התנפחות. הכריות בולמות את פגיעת הגוף האנושי במכונית ומתרוקנות מיד אחר כך.

בנתיבי איילון דרום האצתי למהירות המרבית המותרת ולא התפתיתי לעקוף מימין. האם דרגת הבטיחות של המכונית עלולה להשפיע על סגנון הנהיגה? בוודאי, כשנוהגים בטנדרים בריונים ובג'יפים מגודלים. קשה לדמיין, לעומת זאת, לקוח של רנו לגונה חותך נתיבים בפראות ולא שומר מרחק. הלגונה, להבדיל ממכונית 4x4, נראית ומרגישה כמו מכונית סטנדרטית. היא לא גבוהה או גדולה יותר. מנגנוני הבטיחות המתוחכמים שלה, ביניהם כריות האוויר, נסתרים מהעין. מי שלא יודע שזאת המכונית היחידה שקיבלה ציון של חמישה כוכבים במבחני הריסוק של EuroNCAP (ציון משוקלל של 97%) גם לא ינחש. ממילא מקובל לחשוב שאלופת הבטיחות היא עדיין וולבו (וולבו S80, אגב, קיבלה ארבעה כוכבים וציון משוקלל של 85%).

הדור הראשון של רנו לגונה, שהחליף את רנו 21, הוצג ב-1993. בישראל נחלה המכונית כישלון צורב. המכונית נמכרה בשנים 1998-1994 בקצב של כ-25 יחידות בשנה בלבד. אגב, הלקוחות הנאמנים ביותר היו כנראה יבואני רנו עצמם, בני משפחת קרסו. רחבת החניה שלהם על גג הבניין ברחוב ריב"ל בתל אביב תמיד היתה מלאה לגונות.

הדור השני של המכונית הוצג בתערוכת פאריס בספטמבר 2000. לקהל האירופי הוצעו כמה גרסאות עם מנועים שונים: החל בנפח של 1.6 ליטרים וכלה ב-3.0 ליטרים. למרבה צערו של היבואן הישראלי, לא הושקה גרסת 2.0 ליטרים עם תיבת הילוכים אוטומטית - המפרט הכמעט יחיד שעשוי להצליח כאן בקטגוריית המכוניות המשפחתיות הגדולות/מכוניות מנהלים.

יבוא המכונית לישראל נדחה. לבסוף החליט היבואן לפרוץ דווקא עם הגרסה היקרה ביותר של המכונית - מנוע V6 בנפח 3.0 ליטרים, שהוצעה כבר מההשקה בפאריס עם תיבת הילוכים אוטומטית. המכונית עולה 190 אלף שקל ולכן תימכר רק בכמה עשרות יחידות. היבואן מקווה לגזור כאן קופון אחר, תדמיתי. הגרסה היקרה אמורה להעניק מיצוב יוקרתי למותג "לגונה", שעשוי לקדם את שיווק גרסת 2.0 הליטרים שעתידה להגיע במאי (תחילת שנת הדגם 2003).

המתחרה הישירה של הלגונה 3.0 ליטרים - והמתמודדת מולה במבחן ההשוואתי שביצענו - היא גרסת הדגל של סיטרואן C5, שגם היא עולה 190 אלף שקל ומצוידת במנוע זהה. השאלה הראשונה, כמובן, היא מי מהן מלכת צרפת. השאלה השנייה היא, האם עדיף לרכוש גרסת יוקרה של מכונית משפחתית גדולה או אולי גרסה בסיסית, פחות חזקה ומאובזרת, של דגם בעל מיצוב יוקרתי יותר. וולבו 2.4) S60 ליטרים), אאודי 2.4) A4 ליטרים) וב-מ-וו 2.0) 318 ליטרים), למשל, נמכרות במחיר זהה לזה של הצרפתיות. אאודי A6 עם מנוע 1.8 ליטר טורבו עולה 12 אלף שקל יותר.

כבר בפתח המבחן מתברר שללגונה ול-3.0 C5 ליטרים אין מתחרות בתחום האבזור והשכלולים. נתחיל בלגונה. זאת המכונית המשפחתית הראשונה בעולם שמצוידת בכרטיס חכם במקום במפתח (כרטיס כזה הופיע עד לאחרונה רק במכוניות פאר כמו מרצדס S-Class). הכרטיס הוא בגודל של כרטיס אשראי מעובה. כשמתקרבים למכונית יש ללחוץ עליו והדלתות נפתחות. עד כאן אין הבדל לעומת שלט-רחוק שגרתי. הצעד הבא הוא להכניס את הכרטיס לחריץ שנמצא במרכז לוח השעונים. ההתנעה עצמה מתבצעת בלחיצת כפתור, שממוקם ליד ההגה - בדומה להתנעת אופנוע, נגמ"ש צבאי ולהבדיל - מכונית ספורט כמו הונדה S2000. עד כאן זה לא יותר מגימיק. אלא שהלגונה נמכרת עם כרטיס נוסף, שמכיל משדר זעיר. ברגע שמתקרבים למכונית, היא מזהה את הכרטיס ופותחת את הדלתות אוטומטית. ולהיפך, ברגע שמתרחקים ממנה היא ננעלת. למרבה האכזבה, מכונית המבחן היתה מצוידת רק בכרטיס הפשוט.

שתי המכוניות מצוידות בבקרת אקלים, כיוון מושבים חשמלי, ריפודי עור, חלון גג חשמלי, חיישני גשם ואורות, בקרת שיוט ("קרוז קונטרול"), בקרת יציבות אלקטרונית, מחשב דרך, חישוקי סגסוגת קלה ("מגנזיום"), מערכת רדיו-דיסק מקורית עם שליטה מההגה, ועוד.

בלגונה יש שני שכלולים נוספים, בעלי משמעות בטיחותית. הראשון הוא מחוון לחץ אוויר בצמיגים, שמתריע כשיורד הלחץ באחד הצמיגים. זה פטנט נפלא, שצריך לקוות שיותקן בדגמים משפחתיים נוספים. השני הוא מגביל מהירות. בנהיגה בשטח עירוני, למשל, אפשר לקבוע שהמהירות המרבית תהיה 50 קמ"ש. מחשב המכונית ימנע נסיעה במהירות גבוהה יותר (אלא אם כן לוחצים ממושכות את דוושת הדלק לרצפת המכונית ובכך מאותתים למחשב שיש סכנה בטיחותית שמצריכה כוח תאוצה או התחמקות מהירה).

C5 מציעה פטנט שימושי משלה - רדאר עזר לחניה. הוא מתחיל לפעול בשילוב להילוך אחורי ומתריע מפני פגיעה במכשולים (בזמן השילוב להילוך אחורי גם המראה הימנית משנה זווית, כדי לאפשר תצפית נוחה יותר לכיוון המדרכה).

בכבישים בין-עירוניים מציעות שתי המכוניות נוחות נסיעה יוצאת מן הכלל. הנוחות הזאת עולה בכמה דרגות על מתחרות כמו פולקסווגן פאסאט, אאודי A4 ועוד. בפעם הבאה שמנכ"ל מע"צ ייצא לסיור עם השר הממונה, טוב יעשה אם יצטייד באחת מהמכוניות האלה - הן פשוט מוחקות את רוב השיבושים והמהמורות בכביש. דווקא בעיר, ולמרות המערכת ההידרופניאומטית, מפגינה ה-C5 נוקשות מסוימת לעומת הלגונה.

המנוע שמותקן בשתי המכוניות (210 כ"ס) חזק ובשרני, ואפילו תיבות ההילוכים האוטומטיות המתוחכמות שיש בהן לא מצליחות לסרס את הביצועים (ללגונה יש תיבה עדיפה מתוצרת חברת אייסין היפאנית). כצפוי, שתי המכוניות מספקות תאוצה דומה. כך גם צריכת הדלק שנמדדה - 7 ק"מ לליטר.

נקודת דמיון נוספת בין המכוניות קצת פחות מלבבת: איכות הגימור. מתברר שתווית מחיר גבוהה אינה ערובה לאיכות ותכנון הנדסי מושלמים. בלגונה, למשל, הפנסים האחוריים לא ממוקמים בדיוק באותו קו. גוני הצבע של משטחי הגוף אינם זהים לחלוטין. הדוושות (תאוצה ובלם) קרובות מדי. תפעול המצב הידני של תיבת ההילוכים ("טיפטרוניק") עצי ומסורבל. בנסיעה מהירה (יותר מ-100 קמ"ש) נשמעים רעשי רוח מוגזמים. ב-C5 אפשר לאתר מתכת חשופה בין הדלת לקורה הימנית. פתיחת הדלתות מסורבלת ולא נעימה. מתג הפתיחה של חלון הגג החשמלי הוא זול ולא נוח לשימוש.

הבדלים משמעותיים נמצאו בתחום התנהגות הכביש, לטובת ה-C5. למרות תחושת הריחוף הסיטרואנית ולמרות הגה מנותק מעט בתחושה, מציעה ה-C5 התנהגות כביש מגובשת, מאוזנת ואפילו מהנה. הלגונה, לעומת זאת, מפגינה עצבנות מיותרת בסיבובים חדים ונקלעת בקלות למצב של החלקת זנב (היגוי יתר). במקרה שלה, מערכת בקרת היציבות האלקטרונית (ESP) היא חיונית.

ל-C5 יש יתרון גם במרחב הפנים מאחור. המושב האחורי מעניק די והותר מרווח לרגליים ולראש. תקרת הלגונה, לעומת זאת, תשפשף את פדחתו של כל נוסע שמתנשא לגובה של יותר מ-180 ס"מ. שתי המכוניות מצוידות בדלת חמישית (תצורת הצ'בק) ומציעות תא מטען מרווח (עם יתרון ל-C5).

למרות הכל, הלגונה עשויה להיחשב למכונית נחשקת יותר בזכות העיצוב. אם ה-C5 נראית כמו לווייתן שנפלט אל החוף, אז הלגונה היא דולפין חטוב. העיצוב שלה, שנשאב ממכונית הקונצפט 1995) Initiale), הוא דינמי, מקורי ומושך (למרות חיפוי הפלסטיק המכוער מעל השבכה בחזית).

ההשוואה בין המכוניות מסתיימת בתיקו. לכל מכונית יש יתרונות וחסרונות. מה שבטוח, מי שלא כרוך אחרי מותגי יוקרה כמו אאודי, וולבו או ב-מ-וו, ורוצה בתמורה לקצת פחות מ-200 אלף שקל לקבל יותר מנוע, נוחות ואבזור, ימצא באחת מן השתיים את מבוקשו.

רנו לגונה (3.0 ליטרים)

תצורה: הצ'בק, חמש דלתות

מידות: אורך 457 ס"מ, רוחב 177 ס"מ, גובה 143 ס"מ, בסיס גלגלים 275 ס"מ, נפח תא מטען 430 ליטרים, משקל עצמי 1,470 ק"ג, צמיגים 205/55R16

הנעה ותמסורת: קדמית, אוטומטית (5 הילוכים, "טיפטרוניק")

מנוע: בנזין, שש בוכנות, 24 שסתומים, 2,946 סמ"ק, הספק מרבי 210 כ"ס ב-6,000 סל"ד, מומנט מרבי 29 קג"מ ב-3,750 סל"ד

ביצועים: מהירות מרבית 235 קמ"ש (נתוני יצרן), תאוצה 100-0 קמ"ש ב-8.1 ש' (נתוני יצרן), צריכת דלק 7.0 ק"מ לליטר (נתוני מבחן)

בטיחות: שמונה כריות אוויר, EBA ,ABS (סייען בלימה), ESP (בקרת יציבות אלקטרונית), ציון של 5 כוכבים במבחן ריסוק של EuroNCAP

מחיר: 190 אלף שקל

סיטרואן 3.0) C5 ליטרים)

תצורה: הצ'בק, חמש דלתות

מידות: אורך 462 ס"מ, רוחב 177 ס"מ, גובה 147.6 ס"מ, בסיס גלגלים 275 ס"מ, נפח תא מטען 456 ליטרים, משקל עצמי 1,315 ק"ג, צמיגים 215/55R16

הנעה ותמסורת: קדמית, אוטומטית (4 הילוכים, "טיפטרוניק")

מנוע: בנזין, שש בוכנות, 24 שסתומים, 2,946 סמ"ק, הספק מרבי 210 כ"ס ב-6,000 סל"ד, מומנט מרבי 29 קג"מ ב-3,750 סל"ד

ביצועים: מהירות מרבית 232 קמ"ש (נתוני יצרן), תאוצה 100-0 קמ"ש ב-9.7 ש' (נתוני יצרן), צריכת דלק 6.8 ק"מ לליטר (נתוני מבחן)

בטיחות: שש כריות אוויר, EBA ,ABS (סייען בלימה), ESP (בקרת יציבות אלקטרונית), ציון של 4 כוכבים במבחן ריסוק של EuroNCAP

מחיר: 190 אלף שקל90 אלף שקל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ