תיקון הטעות בנצרת

מאת משה ארנס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת משה ארנס

אחת האמרות המוכרות של אבא אבן טוענת, שממשלות מקבלות את ההחלטה הנכונה רק אחרי שמיצו את כל יתר האפשרויות. תיאור זה בוודאי הולם את דרך טיפולן של ממשלות ישראל בניסיונות של התנועה האיסלאמית להקים מסגד מול כנסיית הבשורה בנצרת. ממשלת נתניהו מינתה ועדה בראשות שר התיירות אז, משה קצב, לבחינת הסוגיה. לאחר דיונים ממושכים החליטה הוועדה, שהתנועה האיסלאמית, ארגון פונדמנטליסטי הידוע בכך שהוא מטיף לאיבה כלפי ישראל, תורשה לבנות מסגד על קרקע שבבעלות המדינה, מול הכנסייה.

גם ממשלת ברק מינתה ועדה לבדוק את הנושא, בראשות השר לביטחון פנים אז, שלמה בן עמי. גם היא הגיעה למסקנה דומה.

עכשיו הגיע תורה של ממשלת שרון. ועדה בראשות שר השיכון, נתן שרנסקי, בוחנת שוב את הסוגיה. יש לקוות, שהפעם היא תקבל את ההחלטה הנכונה, למרות האיומים וההפגנות שמארגנת התנועה האיסלאמית.

הכול החל כאשר עיריית נצרת, במסגרת ההכנות לביקור האפיפיור, תיכננה להפוך את הכיכר הריקה שמול כנסיית הבשורה לרחבת התכנסות לצליינים. התנועה האיסלאמית, שלא רצתה להחמיץ הזדמנות לחרחר ריב, הכריזה לפתע על קברו של שיהאב א-דין, אתר פולחן מוזנח זה שנים בשולי הרחבה, כעל מקום קדוש ביותר, שבדיוק שם ראוי להקים מסגד שיתנשא מעל כנסיית הבשורה. כדי להדגיש את טענתם פלשו חברי התנועה לאזור שמול הכנסייה והקימו בו אוהל ענקי. החלטת בית המשפט העליון, שלפיה האזור אינו שייך לוואקף אלא למדינה, לא ריפתה את ידיהם. הם הודיעו על תוכניתם לבנות את המסגד ואיימו על כל מי שיעז לעמוד בדרכם.

איך קרה, ששתי ממשלות קיבלו, בנושא כה חשוב, החלטה שגויה, שעוררה גל של מחאות בקרב נוצרים בעולם? הממשלה התיימרה להיות גורם מתווך במחלוקת בין נוצרים למוסלמים. זאת ועוד, שיקולים פוליטיים מילאו תפקיד מרכזי, מן הסתם, בקבלת ההחלטה. מאחר שמספר הבוחרים המוסלמים בישראל גדול ממספר הבוחרים הנוצרים, מדוע לא להיעתר לתביעת המוסלמים? אם הפוליטיקאים בשתי הוועדות ציפו להגדלת שיעורי ההצבעה למפלגותיהם בקרב הבוחרים המוסלמים - הרי שהתאכזבו מרה, והציפייה מעידה על העדר הבנה של הזירה הפוליטית הערבית.

הממשלה אינה גורם מתווך, אלא מופקדת על אכיפת החוק ועל נקיטת אמצעים נגד מי שמפר אותו. במקרה זה הפרה התנועה האיסלאמית את החוק בעקביות. אנשיה השתלטו על קרקע שאינה שייכת להם, החלו בפעולות בנייה בלי רשיון, איימו באלימות על כל מי שהתנגד לתוכניותיהם לבנות את המסגד.

אבל הפן החוקי אינו הפן היחיד של הסוגיה. יש גם פן מוסרי. כנסיית הבשורה היא אחד האתרים הקדושים ביותר לנצרות. הקמת מסגד גדול מולה היא מעשה התרסה בוטה ומכוון נגד הקהילה הנוצרית בנצרת ונגד העולם הנוצרי. על ממשלת ישראל מוטלת האחריות הכבדה לשמור על המקומות הקדושים לאיסלאם, לנצרות וליהדות. מתן רשות לתנועה האיסלאמית להקים מסגד מול כנסיית הבשורה בנצרת הוא מעילה בתפקיד הזה.

עתה, כשיש סימנים לכך שממשלת שרון מתכוונת לאכוף את החוק, חושפת התנועה האיסלאמית את פרצופה האמיתי. באמצעות הפגנות המוניות מול כנסיית הבשורה ואיומים באלימות מקווים אנשיה להרתיע את הממשלה. מנהיגי הפלג הדרומי, המכונה "מתון" צועדים שלובי זרוע עם מנהיגי הפלג הצפוני ה"קיצוני", מניפים דגלים איסלאמיים וקוראים סיסמאות נגד הממשלה. התנועה, המהווה חממה להסתה נגד ישראל, מאמינה שמצאה מניע "מקודש", שסביבו תוכל ללכד את חסידיה. יש לקוות, שהדבר לא יפחיד את הממשלה. הפעם עליה לקבל את ההחלטה הנכונה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ