לבדם במחסום

מאת אבירמה גולן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת אבירמה גולן

בשירות המילואים האחרון שלו שמר ג', קצין בן 27, על התנחלות שא-נור. המחסומים, הוא אומר בתשובה לטענה בדבר חיוניותם, לא נועדו לשמור על האוכלוסייה בישראל מפני מחבלים, אלא להבטיח שהמתנחלים משא-נור יוכלו לעשות את דרכם בביטחון. "פתאום אני רואה, שהחב"דניקים משא-נור צבעו את המסגד שממול בצהוב ותלו עליו שלט 'יחי מלך המשיח', והמ"פ איננו, והמח"ט, שעושה חשבונות של קידום, לא רוצה להתעסק אתם, ובסוף אני, שמת מפחד מהמהומה שעוד מעט תפרוץ פה, הולך לבדי, מסתכן סתם, ומוריד את הדגל".

השבוע חתם ג' (המעדיף בכל זאת להישאר באלמוניותו) על מכתב הקצינים הקורא לחיילי מילואים לסרב לשרת בשטחים. על השאלה, מי, אם לא אנשים כמוהו וכמו חבריו, יעמוד במחסום ויעשה בדיוק את מה שהוא מתאר שעשה בסיפור על הדגל, וימנע התעללות בחפים מפשע, וישמור על צלם אנוש של צה"ל - הוא עונה: "נכון שכל עוד אני נמצא במחסום וצריך למלא פקודות אני יכול לעשות טיפה אחרת, אבל ברגע שהמחסום שם - אי אפשר עוד לעצור את הסחף".

יש משהו נוגע ללב במצוקה ובבלבול של האזרחים האלה, המדברים בכאב על מוסר וצדק. אלא שהם טועים טעות מרה. כמו נוער הנרות לפניהם (חלקם היו שם, בכיכר, לפני שש שנים), שנהפך ל"דור שלום" ושבאמצעות מופעי שירה ורגש רצה להחליף את המעשה הפוליטי במעשה תקשורתי, הם מנסים לקבוע את השיח ואת סדר היום בדרך שגויה.

במקום לספר את סיפורי המחסומים בעיתונות, ובין שירות מילואים למשנהו להשתתף בהפגנות של מחנה השלום או להצטרף לתנועה פוליטית - אפילו כקבוצת מחאה נפרדת, התובעת מהממשלה, כפי שהם מציינים במכתבם, "לבחור בינינו לבין המתנחלים" - הם בוחרים בסרבנות. וזו עלולה לא רק להיות הרסנית כלפי הצבא והחברה, אלא אפילו להכשיל אותם ואת המסר שהם מנסים להעביר.

אין זה מופרך לטעון שוב ושוב, כי עדיף שבמחסומים יעמדו אנשים כמותם, רגישים ומוסריים, שימנעו ברוחם ובגופם סכלות ורשע ואטימות לב. חשוב מזה - אם הם לא יעמדו שם עכשיו, הם גם לא יהיו אלה שיבצעו, בבוא הזמן, את התפקיד החשוב והקשה של פינוי ההתנחלויות. ומי יהיה שם אז במקומם? אם התיאור של ג' וחבריו על המ"פ והמח"ט מדויק (ויש להם תיאורים רבים כאלה) - אין ספק שהוא מעיד על פלנגיזציה של הצבא. מי שתומך במתנחלים, או מתקרנף לצורך קידום, או שהוא סתם אדיש - מפקיר את הקצינים הזוטרים ואת החיילים שבמחסום. שם, לבדם במחסום (הבידוד הזה הוא גם תולדה של אילוצים טכניים), אמורים בחורים בני עשרים ומשהו לקבל בכל שעה החלטות הרות גורל.

אלא שהקריאה לסרבנות עלולה להנציח דווקא את ההפקרה ולהחריף את ההתפוררות. בניגוד לקצינים מ-78', שלא איימו בסרבנות אלא פנו במכתב קשה לדרג הפוליטי, הבחורים הטובים שחתמו על מכתב הקצינים האחרון אומרים, שהם לא מוכנים עוד לשרת בשטחים. כלומר - איש איש לנפשו. כשהם נוטשים את המחסום הם מאשרים את הנורמה המסוכנת, שלפיה רק על החייל במחסום - לא על ראשי הצבא, הממשלה והמפלגות - מוטלת האחריות. התוצאה: העברה בלעדית של האחריות לחברה הישראלית ולצבאה לידי הימין.

לא הכיבוש ולא ההתנחלויות, שהולידו את המחסומים, הם העיקר? לא השעות שנאלצות מאות משפחות פלשתיניות לחכות במחסום, כדי ששלושה ילדים מהתנחלות אחת יגיעו לחוגים שלהם, ולא ההרחבה המסיווית של ההתנחלויות בנשימה אחת עם הטענה ש"אין עם מי לדבר" - רק החייל הבודד במחסום? עכשיו כל דוברי הממשלה והצבא יעשו השוואות היסטוריות, יוכיחו שחיילינו צדיקים נדירים, וידביקו לסרבנים תווית של שוליים מפונקים. כבר השבוע הוסט הוויכוח לרכילות מרושעת על מקום מגוריהם של ילדי השרים המחליטים ושל תומכי הסרבנות.

אין זו רק אשמת הקצינים. השמאל מעדיף עכשיו לחמם כיסאות בממשלה, או לנסח הבנות ואמנות "א-פוליטיות" עם הימין, ובינתיים מתחמק מחידוד עמדתו על גבולותיה ואופיה של ישראל. יש בשמאל המברכים בשתיקה על מכתב הסרבנות, בתקווה שממנו יצמח השינוי. כך, בחוסר אחריות, בקוצר ראות ובוויתור טרגי על הוויכוח הפוליטי, גם השמאל אשם בהפקרת החיילים לבדם במחסום.

כתבות מומלצות

תומכים בזכות להפיל ומתנגדיהם מחוץ לבית המשפט העליון בוושינגטון, היום

מה המשמעות של ביטול פסיקת "רו נגד וייד" ומדוע זה נעשה עכשיו?

ג'קי לוי

"הדביקו לי דימוי של ירושלמי. זרמתי עד שהבנתי שאנשים מאמינים בזה"

מפונים ממריופול לצד בדלנים פרו־רוסים בכפר בזימנה, בחודש שעבר. חלק מהפליטים נשלחו לסיביר

הם פונו מאזורי המלחמה לשטחי רוסיה. הבעיה: לא כולם רוצים להיות שם

תחרות "גו " רפיד באוניבסטיה הסינית הבינלאומית בפתח תקווה
ו
  


מילום :תומר אפלבאום

 
האונ'
סינים
סיני
סין
משחק
משחקים
צחרות

קפצנו לאליפות ישראל ב"גו" באוניברסיטה הסינית בפתח תקוה

לפיד ושר החוץ הטורקי, אתמול באנקרה. ראש ממשלת המעבר יצטרך להתנהל בזהירות, ובידיעה שברחבי המזרח התיכון עוקבים אחרי כל צעד

כרה"מ לפיד יעדיף להימנע מהסתבכות צבאית, אבל עשוי לפזול שמאלה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ