גדעון לוי
גדעון לוי

בבית פרטי נאה בשכונת מגורים שלווה בלב עזה המופגזת יושב בריגדיר פלשתינאי בלי בריגדות ומדבר על שלום. טייס בלי חיל אוויר, יו"ר ועדה משותפת בלי ועדה, במרכז עיר מופצצת, מורעבת, מובטלת, מפוחדת ונצורה, משרת אוסאמה אל-עלי קרוב לבית. קל"ב. משרדו בחצי קומת המרתף, מגוריו בקומה העליונה של הבית שכמה עצי פרי מוריקים בחצרו המטופחת, גדוש מסמכים וניירות הוא שולחנו, כאילו כוחות גדולים של צבא מחכים בכל רגע למוצא פיו. מפת הרצועה החצי-כבושה על קירו ומטה בידיו להצביע עליה שוב ושוב, כמנהג הקצינים. הנה כאן ההתנחלויות ושם העמדות הישראליות, כאן פלש צה"ל וכאן הרס, אלה גבולות אוסלו ואלו הפרותיהם.

דרגותיו רקומות זהב, כנפי טיס לחזהו ובמסדרון הארוך והמרופט שמוביל אל לשכתו אין איש מלבד עוזרו. שניים-שלושה חדרים ריקים ומוזנחים והעוזר שנכנס פעם להביא קולה ופעם אחרת להביא טלפון אלחוטי למפקדו. הבריגדיר עונה בעצמו על רוב השיחות. גם הג'יפ השחור עם החלונות הכהים שמוביל אותו ברחובות עזה ידע ימים יפים יותר והסירנה שלו צרודה ועמומה. אנגלית טובה וגינונים אירופיים, עיניו אפורות-תכולות, שביל בצד בשערו, משקפיו מוזהבים ומראהו כמראה קצין בריטי ששלט כאן לפני יותר מחצי מאה, מה לו ולחיי קצין פלשתיני תחת הכיבוש שמעבר למחסום.

אמו קבורה בכוויית, אביו בווינה והוא נולד ביפו. אתוס הנדודים הפלשתיני. גם שמץ אריסטוקרטיה: גיסו היה שר הדתות הירדני, חברת האוטובוסים "אל-הילאל" היתה שייכת לאביו ומשרדה היה ליד כיכר השעון ביפו. בן שלוש, ברח מיפו עם הוריו ב-48' ואליה לא שב אלא לביקור. טיס למד בפקיסטאן, טייסים פלשתינאים אימן בלוב ובאלג'יריה והוא חבר המועצה המהפכנית של הפתח והמועצה הלאומית הפלשתינית. מאז שערפאת קרא לו ב-1968, הוא בפתח.

הבריגדיר אוסאמה אל-עלי יושב במשרדו וחולם על אוסלו. הוא היו"ר הפלשתיני של הוועדה הביטחונית המשותפת עם ישראל שלא מתכנסת ולא משותפת, אחראי על יחידות התיאום והקישור עם צה"ל שלא מתאם ולא מתקשר. אבל כשהשליח האמריקאי אנתוני זיני בא לאזור, בריגדיר אל-עלי הוא שהציג לפניו את המפות הפלשתיניות, וכשהנשיא ז'אק שיראק בא, קידם אל-עלי את פניו במדים כחולים של חיל אוויר שלא היה ולא נברא. הנה התמונות למזכרת על הקיר, ערפאת באמצע, בין הנשיא הצרפתי לבריגדיר. אבל התמונה הכי בולטת מאחורי כורסת הבריגדיר, ליד תמונת ערפאת, היא תמונת הילד עם האבן. במקום שבו היו אמורות להיות תמונות של מסוקים ומטוסי קרב, טייסות וכנפות, לפחות על פי החזון של המנהיג הלאומי שקרא לטייס אל-עלי עוד ב-68' וביקש ממנו להקים לו חיל אוויר פלשתיני, תלויה עכשיו תמונת הילד וקלע אבן בידו. זה אולי הסיפור כולו - רוגטקה בלשכת הבריגדיר הטייס.

ספר הסכמי אוסלו, מסמך האתמול, מתנוסס בראש ערימת הניירות, מרופט מרוב שימוש ובו סימונים והערות לרוב, אין דף בלי מארקר, אין עמוד בלי הערת שוליים, נראה כמו לקוח מעולם אחר. המפה שעל הקיר היא "מפת השפה המשותפת" בשלוש שפות, גם זה שריד לעולם נעלם. פני השטח שונים היום מפני המפה הזאת שכל היתרי אוסלו ואיסוריהם מסומנים בה בצבעים שונים שדהו מזמן. אל-עלי הוא אולי אחרון אדוקי אוסלו, יותר אולי מיוסי ביילין ומרון פונדק, והוא מבקש לדקדק בהסכמים ולמלאם עד תום, בקלה כחמורה, בזמן שבחוץ, לא הרחק מביתו-מפקדתו, נופלים הטילים ומתפוצצים הטנקים. אהוד ברק, הוא אומר, רק רצה להרוס את הסכמי אוסלו ועל כך לא יסלח לו.

"אני לא יכול לשמוע את ברק שאומר שהוא 'נתן ונתן' לפלשתינאים. מה זה ה'נתינות' של ברק בקמפ דייוויד? אנחנו לא באנו לכאן בתור מתנה. אנחנו לא רוצים לשמוע עוד את המלה 'נותנים'. מדובר בהסכמים שצריך לכבדם, הסכמים שנותנים לכולם. הפוליטיקאים שלנו שוגים כשהם מנהלים כך משא ומתן. בכל ההבנות של טנט ומיטשל וגם בהסכמי אוסלו יש נקודה אחת טיפשית. אם אתה רוצה לצייר פיל תצייר פיל, אבל תזכור שבלי הזנב זה לא פיל. בכל ההסכמים עם ישראל חסר הזנב - מנגנון היישום והאכיפה.

"המצב לא סימטרי - אין אסירים ישראלים אצלנו, אין מחסומים פלשתיניים אצלכם, אין התנחלויות פלשתיניות אצלכם. לכן חובת היישום מוטלת בראש ובראשונה עליכם. לכן ישראל אשמה במצב שנוצר. אוסלו נוסחה בידי ישראלים ונחתמה בידי ישראלים. אסור היה לדלג על שלב הביניים כי שם נוצר הבסיס. היישום היה צריך לבוא לפני המשך המשא ומתן. תראה כמה אנחנו טיפשים - טיפשים מספיק כדי לא להבחין בין יישום לבין משא ומתן. הנקודות שסוכמו מעולם לא היו צריכות להיות נידונות שוב, אלא רק מיושמות.

"באנו לכאן בלי נשק. באנו רק עם קלצ'ניקובים ואקדחים. אנחנו לא טיפשים לבוא ככה סתם לא חמושים. אנחנו האמנו שהאמריקאים והאירופאים יעצרו את הטנקים הישראלים מלהפר את הסכמי אוסלו. והם לא עשו זאת ולא כיבדו את חתימותיהם על ההסכמים. הם צריכים להציל אותי כי באתי לא חמוש. בג'ונגל לחמנו באריה, אבל בכלוב אי אפשר ללחום לא חמושים באריה.

"אני מכבד קצין כמו האלוף שלמה ינאי. הוא איש מחונך והוא תמיד היה בא ואומר: נכון, יש הפרות, בוא נדון בהן. אבל יום טוב סמיה היה בא ואומר: כן, יש הפרות וכך אני רוצה שיהיה. הוא לובי, בדיוק כמו קדאפי. מנטליות של קדאפי והוא דומה לקדאפי. אגיד לך משהו על הגנרלים שלכם. כשנחתמו ההסכמים לסיום מלחמת העולם השנייה, קצינים זרקו את הכומתות שלהם השמימה מרוב שמחה. ראית בקולנוע איך הם שמחו. והגנרלים שלכם לא שמחים עם שלום. אתה יודע למה? כי חייהם לא בסכנה. הם מכובדים, נחשבים, נערצים, משתכרים היטב, מסתובבים כמו טווסים כי הם לוחמים, אבל בעצם הם לא מסתכנים. אם הם היו בסכנה הם היו מתחננים להפסקת אש. הם יושבים מוגנים בטנקים. אם היו לנו אר-פי-ג'י הם כבר היו מתחננים להפסקת אש.

"תמיד כשישבנו לדון עם הקצינים הישראלים הייתי מוציא את הספר של אוסלו והם היו קופצים מיד: לא, לא. לכם יש טנקים ולי יש רק הספר הזה. הם היו משתגעים כל פעם כשאמרתי אוסלו. הנה המפה הזאת שעל הקיר. היא לא מפה שלי. היא חתומה בידי כל העולם. ותראה מה קרה מאז שהמפה נחתמה. הם התחילו בארז. על גבעה הם הקימו מאחז צבאי. זה לא מסומן במפה כשטח ורוד שבו מותר להם. הם אמרו: 'זה צורכי הביטחון שלנו'. וזה התחיל עם חמישה חיילים והיום זה בסיס. כך גם עם העמדה שהם הקימו על כביש מספר ארבע שחוצה את הרצועה בלב ריכוזי אוכלוסייה. קודם הם הציבו ארבעה חיילים, אחר כך שמונה, אחר כך עשרה, עד שזה נהיה 'צומת נצרים', שבשנה שעברה נהרגו בו יותר מ-100 עוברי אורח ונפצעו יותר מ-1,000. והמחנה הצבאי הלא-חוקי הזה עומד על קרקע פרטית בלב אזור A בריבונות פלשתינית. ומסביב הם הרסו הכל. שאלתי אותם למה, והם אמרו: 'זה הצורך שלנו'. לי אין כוח לעצור בעדם.

"הם התחילו בכך בזמן השלום של רבין והמשיכו בזמן נתניהו. אבל הכי גרוע היה בתקופת ברק. גם תקופת שרון טובה מתקופת ברק. ברק בנה יותר התנחלויות, הפקיע יותר אדמות והקים יותר עמדות צבא ברצועה מכל אחד אחר. בתקופתו התחילו הטנקים להיכנס לשטח A. שרון רק ממשיך את ברק. נתניהו מעולם לא שלח טנקים. ברק התחיל איתם. שרון ממשיך בפעולה המתגלגלת. ומי התחיל עם האפאצ'י? לא שרון. לא נתניהו. ברק. ומי התחיל עם הריסות הבתים? ברק. הוא לא נסוג מעולם מסנטימטר אחד. נתניהו נסוג קצת, ברק בכלל לא. בעזה הוא אפילו בנה התנחלות חדשה והגדיל את שטח שאר ההתנחלויות. ברק רצה להרוס את אוסלו. קמפ דייוויד היה המשחק הגדול שלו.

"כתבתי פעם שאני מעדיף את נתניהו על ברק. אמרתי זאת לפני שברק נבחר. מפלגת העבודה הורגת בנו והורסת אותנו ומקבלת פרס נובל. הליכוד הורג בנו והורס וכל העולם מתנגד. ברק איש השלום? ברק הממזר. הוא לא ביצע את הפעימה השלישית, אמר שהוא רוצה להגיע להסכם קבע ואנחנו בטיפשותנו נכנסנו למלכודת. זאת היתה מלכודת טיפשית ומכוערת. היינו צריכים להגיד לו: לא רוצים ירושלים, לא רוצים התנחלויות, לא רוצים מדינה עכשיו, אנחנו רק רוצים ליישם את מה שהוסכם, בלי משא ומתן. ברק לקח אותנו לקמפ דייוויד ודיבר אתנו על ירושלים בזמן שהכיבוש בעזה נמשך. איך אפשר לדבר על מיליון דולר כשאלף עוד לא שולמו? ברק אמר שייתן הכל? היינו צריכים להגיד לו: לא רוצים כלום, רק את הפעימה השלישית. האינתיפאדה לא מפירה שום הסכם - הפרת ההסכמים היא שהביאה את האינתיפאדה.

"תמיד אמרתי שהם מכינים מלחמה. עוד לפני שפרצה האינתיפאדה הם בנו עוד ועוד ביצורים ברצועה והכניסו עוד ועוד צבא וטנקים. Bloody hell, אמרתי, הם משתלטים על שטח A. כפר דרום, שהיתה התנחלות באמצע עזה, נהפכה בזמן ברק למבצר צבאי. הם הכינו הכל בזמן ברק. עכשיו אנחנו מאבדים שם הרבה אנשים שעוברים ונורים שם בטעות. זה הכביש היחיד שלנו לאורך הרצועה ויותר מ-25 מכונות ירייה מכוונות לראשי הנוסעים בו. המכוניות עוברות לפעמים חמישה מטר ממכונת היריה. אנשים שגרים שם ישנים עם זרקורים על בתיהם ומכונות ירייה על חדרי השינה שלהם. הם חיים תחת טרור יומם ולילה.

"הנה כאן, ליד הגבול בתוך שטח ישראל, היה אסור לישראל להזיז טנק ממקום למקום בלי תיאום אתנו. זה כתוב, אדוני, באוסלו. והם הכניסו טנקים וזה כיבוש מחדש. אנחנו חיכינו להערכות מחדש של שטחי C ובמקום זה קיבלנו כיבוש מחדש. פעם הישראלים בנו גדר בניגוד להסכם. פגשתי אנשים בכל העולם ומעולם לא שמעתי הסברים כאלה כמו ההסברים שנותנים לנו הקצינים הישראלים. הם מדברים אלינו כמו שמדברים אל ילדים קטנים. כמו שלפעמים בנך ישאל אותך משהו ואתה תענה לו כמו שעונים לילד קטן. דורון נווה (מפקד אוגדת עזה לשעבר, ג"ל) אמר לי שאת הגדר הם בנו כדי למנוע גניבות מההתנחלות. אמרתי לו: אל תיתן לי תשובות טפשיות כאלה. להפקיע 10,000 דונם להתנחלות ולהקים גדר במיליון דולר זה כדי למנוע גניבות? גניבות של מה? של צינורות השקיה? מה כבר יש להם שם? ביקשתי מנווה: אל תדבר אלי כמו אל ילד קטן. אל תיקח שני קילומטר, תבנה גדר ותגיד שזה לגניבות. תהיה אמיץ מספיק להגיד: אנחנו רוצים את האדמה הזאת ואנחנו לוקחים אותה.

"אתה רואה את הנקודה הזאת, בקצה הצפוני של גוש קטיף? הם שמו שם עמדה ואחר כך הקימו התנחלות חדשה, הכל בזמן ברק. הם בנו בית כנסת חדש בכפר דרום, התנחלות של 10 משפחות עם בית כנסת של תל אביב. גם זה היה בזמן ברק. אני מכבד בתי כנסת. בכל התנחלות הם בנו בית כנסת. נווה דקלים גדלה, אבל הם בנו בכפר דרום המבודדת והקטנה. היה להם בית כנסת עם גג רעפים אדום, אבל הם הקימו את בית הכנסת הכי גדול דווקא שם. המתנחלים חשבו בטיפשותם שאם הם יקימו בית כנסת גדול עשוי שיש, איש לא יבקש מהם לעזוב. שזה יהיה המסמר שאתה תוקע ואיש לא יכול אחר כך לעקור. 20 שנה היה להם בית כנסת כמו לכל התנחלות אחרת, בית כנסת שאפשר לפרקו ולהעבירו ואז הם בנו בית כנסת משיש. לך ותבקר, סר. זה אומר שהאזור יישאר לנצח בידי ישראל כי יש בית כנסת משיש? זה ניצול דת למטרות פוליטיות ולא שום דבר אחר.

"החיילים הם עבדים של ההתנחלויות. אמרתי פעם לקצינים: למה אתם מנהלים אתי משא ומתן? תקראו לשלמה או למתנחל אחר, אתו נוכל לסכם. אתם הרי מפחדים להרגיז את המתנחלים. הגנרלים רוצים לספק את המתנחלים ולהשביע את רצונם. אם הקצינים יחליטו לא לבנות גדר, המתנחלים יתלוננו והקצינים ינזפו בידי הממונים עליהם. רק רבין עצר בעדם - אני זוכר שהמתנחלים ניסו פעם להכניס שני קרוואנים ורבין עצר בעדם. הם עמדו שבוע במחסום כיסופים והוא לא נתן להם להיכנס. עקבתי אחרי זה. אבל רבין גם עשה את השגיאה הגדולה כשאמר שאין תאריכים קדושים. ברגע שאתה מדלג על תאריכים, אתה מתחיל להרוס את ההסכם. אני לא רוצה לפגוע בזכרו, אבל הוא שגה. בכל מנוע של מכונית יש תזמון של כל מצת. אם התזמון לא יהיה מכוון, המנוע לא יעבוד. הריסת לוח הזמנים הרסה את ההסכם. הנה אפילו עושה אוסלו לא רצה ליישמו. ואפילו פרס לא רוצה כבר ליישם את אוסלו. ואפילו ביילין, הכי טוב עכשיו, לא רוצה ליישמו. לא צריך טנט, לא צריך מיטשל, רק תיישמו את אוסלו. אמרתי זאת לזיני.

"אני מכיר את עמדת האמריקאים ובכל זאת לי מספיק שהם יהיו השופטים. אנחנו יודעים כמה הם תומכים בעמדת ישראל - ודווקא ישראל מסרבת שהם ישפטו בינינו. אתה רואה כמה אנחנו טובים. למה ישראל מתנגדת לפיקוח אמריקאי? בת הברית הכי גדולה שלכם. לא ביקשתי שמצרים, סורים או ירדנים יפקחו. אני מציע את בת בריתכם היחידה, חוץ ממיקרונזיה. כאשר כל כך הרבה פעמים ארה"ב מרימה ידה לבדה, יחד עם מיקרונזיה, לטובת ישראל, מה היא חושבת לעצמה? שכל העולם טועה? האמריקנים טטרים. ברברים. אני אומר זאת להם. ציוויליזציה לא הולכת בלי צדק. אמרתי לשגריר קרצר שאנחנו חיות נרדפות, שאנחנו מבקשים שתגנו עלינו. אני טרור, אני אשם, אבל בואו ותראו. אנחנו זקוקים להגנה. אולי מחר יעלו 100 טנקים על עזה - ומי יגן עלינו? בואו תמנעו. יש אש ויש מאגר דלק, בואו ותמנעו שהאש תגיע לדלק. כל העולם רצה לשלוח כוח פיקוח בינלאומי ורק ארה"ב ומיקרונזיה הצביעו נגד. מישהו יכול להסביר את זה?

"אני נגד כל סוג ירי על ישראל. שרון נמצא בחדר הביטחון ועלינו להעביר אותו לחדר המדיני. המאבק שלנו הוא מאבק מדיני. אין לנו סיכוי במאבק צבאי. אין מלחמה בין קלצ'ניקוב לטנק. מעולם לא ראית טנקים בין בתים. אין דבר כזה כיום בשום מקום בעולם, רק אצלנו. לבודפשט נכנסו טנקים סובייטיים, אבל הטנקים שלכם גדולים יותר ואצלנו הבתים קטנים יותר, ועלינו גם יורים האפאצ'ים. אנחנו טרור: אם תחנוק אותי, אני אצרח. אם תרפה, אני אפסיק לצרוח. אבל העולם אומר: אתה תפסיק לצרוח והוא ימשיך לחנוק אותך.

"כל עמדות המשטרה שלנו נהרסו. הם אפילו העליבו אותנו כששלחו בולדוזרים לעלות על העמדות ולהרוס אותן כמו לולי עופות. ואחר כך הם רוצים שחיילינו ירדפו אחרי טרוריסטים ויעצרו אותם. זה בלתי אפשרי. למה האמריקאים טיפשים ומכוערים כל כך לבקש מערפאת שיילחם בטרור? יש לנו מחסור בדלק, מחסור במזון, מחסור בכסף, אני עובד מתחת לאדמה, אז איך אנחנו יכולים למחוץ טרוריסטים בזמן שהישראלים מוחצים אותנו? הישראלים נכנסים עכשיו לכל מקום ועוצרים אנשים, אז בזמן כזה אנחנו יכולים גם לעצור? ערפאת לא יכול לעשות דבר, לא מהבחינה המעשית ולא מהבחינה המוסרית. בזמן שהישראלים מפשיטים אנשים פה, אני יכול לעצור אותם? הניחו להם ואנחנו נטפל. אם ערפאת יבקש לעצור אנשים אצלנו, אני אגיד לו: לפני שאתה עוצר אותם, אתה חייב לדאוג להגנתם. אתה חייב לדאוג לפרנסתם. ערפאת לא יכול להבטיח עכשיו לאף פלשתיני לא ביטחון, לא פרנסה. במצב כזה הוא יכול לעצור מישהו? במצב כזה הוא רק יכול להנהיג אותנו.

"אנחנו מכבדים אותו למרות מצבו - אין איש בעולם שהיינו מכבדים ככה במצבו, כשהוא לא יכול לעשות כלום למעננו. אתה לא יכול לנהל את חיי בנך, אם אתה לא מספק את צרכיו הבסיסיים. ערפאת לא מסוגל והפלשתינאים אוהבים אותו כל כך שגם במצב הזה הם מכבדים אותו. כל הדיון על החלפת ערפאת - לך לעזאזל, שרון. אני כועס שאנשינו דנים בכך בכלל. זה לא נושא לדיון בכלל. גם להגיד לזה לא, זאת שגיאה של הפוליטיקאים שלנו. ערפאת הוא לא מנהיג נבחר. הוא מנהיג היסטורי. היינו אפסים והוא הנהיג אותנו. אני מתבייש לבחור בערפאת, אני מתבייש שהעמידו אותו בכלל לבחירה. אני מכיר אותו מאז 68'. ישנתי אתו. הוא לא קיבל את כוחו בירושה מאביו או באמצעות טנקים. הוא מנהיג שלא ניתן לדיון והממזרים האלה דנים בעתידו.

"לנו אין נשק, אבל אנחנו מתקיימים. אתם לא תתקיימו בלי אמריקה. בלי כוח גרעיני ובלי אמריקה אין לכם קיום. לכם עדיף לחיות בלי חרב תחת הכרית ובלי מופז. אתם השתגעתם עם המחסומים. זה מביש איך אתם מכניסים עכשיו את ישראל מאחורי ביצורים. מביש. איפה בעולם עוד יש חומות כאלה? אתם חיים בתוך החומות והגדרות. למה? כי אנחנו טרור. עזבו אותי, הורידו את המגף מראשי ותראו כמה טוב אני. היטלר לא היה משוגע. כשהיה לו כוח, הוא השתגע. אתה לא אוהבים כשמדברים על היטלר. כולם בגרמניה השתגעו בגלל הכוח. עכשיו ישראל משתגעת בגלל שיש לה כוח. אם לא היו להיטלר טנקים הוא לא היה כובש את פולין וצרפת. ועכשיו לכם יש טנקים ואתם חושבים כמו היטלר. ומה נשאר מהיטלר? כלום. הלך עם הרוח. אף מדינה לא מתקיימת רק על טנקים. זאת השאלה לקוראים: כמה זמן תחיו על טנקים? הרי יום אחד יהיה לנו נשק גרעיני. ומה יהיה אז? אני הייתי בנתניה, בתל אביב. בנתניה היו כאלה שנתנו לי גלידה בחינם כשאמרתי שאני פלשתינאי. הערכתי את זה. אז תעזוב אותנו בשלום, סר. תן לי את חלקי, קח את חלקך ונחיה יחד.

"אבל אחרי שפך הדם הזה, אני כבר לא יודע".

כתבות מומלצות

רוטגר האוור ודריל האנה ב"בלייד ראנר"

40 שנה לסרט המוזר, שהיה גם הצלחה מסחררת וגם כישלון מהדהד

מחאה מחוץ לבית המשפט העליון בארה"ב, שלשום. גם למי שמסתכלים על ארה"ב מבחוץ, זוהי התפתחות קשה לעיכול

גם במדינה שמזוהה עם חירות, השמרנים יכולים להשיב את הגלגל לאחור

ג'ונתן, צב אלדברה שלפי ההערכות גילו בין 160 ל-190 שנה. איבד את חוש הריח וחוש הראייה

כולם חייבים להזדקן? אצל הצבים האלה, ייתכן שהתשובה היא לא

מחאת הדיור מול הכנסת. הממשלה הנוכחית לא פעלה בנחישות להורדת מחירי הדירות

מי אשם ביוקר המחיה? אלה הנושאים החמים בבחירות הקרובות

איור משנות ה— 50 .
משהו מסתורי
מתרחש במהלך טיסה
שגרתית

זה ספר שהוא בעצם סדרת נטפליקס. לא שרדתי מעבר לפרק הראשון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ