33144

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הארץ

*1111 שם כתבבה :פיצ'ר\מכללה

הערה: נא להשאיר בכל מקרה ציטוטים של תומר שרת

ים יהושע

בשבוע הבא ייערך טקס חתימה חגיגי על הסכם אשר אמור, במידה רבה ועד כמה שניתן לנבא, לשנות את פניה של יפו. מדובר בהקמתו של קמפוס מכללות אשר יאכלס בשיאו 10,000 סטודנטים, ונבנה בימים אלה בשטח הידוע כ "מתחם אייזנברג" במזרח יפו. באתר המיועד עומד כבר 30 שנה שלד של בית חולים אשר בנייתו מעולם לא הושלמה, אשר מהווה מפגע סביבתי רציני. עם הריסתו ויחד עם הגעת הסטודנטים למקום יעבור האיזור כולו מהפך חברתי, כלכלי ותדמיתי, כך לפחות מאמינים ביפו, ובעיריית תל אביב.

"מתחם אייזנברג" הוא שטח של כ- 160 דונם הממוקם בין שדרות ירושלים לרחוב שלבים, במזרח יפו. בתחילת שנות ה- 70 הוחלט להקים במקום מרכז רפואי גדול במטרה לרכז את בתי החולים שהיו פזורים ביפו. לצורך העבודות התקבלה תרומתה של משפחת אייזנברג, ובמקום נבנה שלד פלדה מאסיבי בשטח של 40,000 מ"ר. אולם, לאחר הקמת השלד התברר כי אין כל צורך במרכז רפואי חדש, משום שלא הרחק משם הוקם מרכז רפואי אחר, בית החולים וולפסון, אשר החל לפעול כמרכז הרפואי האזורי. לפיכך, הופסקה הבניה, ומאז ועד היום עומד השלד כ "פיל לבן" אשר מהווה מפגע סביבתי רציני - בסביבתה של שכונת מגורים - וכמקום מפגש לנרקומנים וזונות. בעבר אף מתו שני ילדים אשר שיחקו בין כתליו. בשטח השלד ובסביבתו לא התאפשרה במשך השנים בנייה או כל פיתוח אחר של הקרקע, עקב העובדה שהתב"ע (תוכנית בניין ערים) הקיימת יועדה לבניית בית חולים, ובשל חילוקי דעות בין הגופים השותפים לגבי קידום תוכניות חלופיות.

הרעיון לייעד את השטח לשימושים אקדמים נולד לפני עשר שנים, כאשר ועדה מיוחדת אשר הורכבה מנציגי עיריית תל אביב, מינהל מקרקעי ישראל ואוניברסיטת תל אביב, החליטה למקם בשלד הנטוש מכללה בחסות האוניברסיטה. אולם, הנושא שוב לא קודם בעיקבות חילוקי דעות שונים בין המנהל והעירייה. לפני כשנתיים, לאחר כניסתו של רון חולדאי לתפקיד ראש העירייה, עלה הנושא מחדש והגורמים הרלוונטים הצליחו להביא להסדרת סטטוס הקרקע, אשר הובילה להסכם - בשיתוף משפחת אייזנברג אשר תרמה את זכויותיה במקום לטובת הנצחת שמה בקמפוס - להעברת "המכללה האקדמית של תל אביב יפו", הפועלת כיום בארבע אתרים בתל אביב תחת חסות האוניברסיטה ומעניקה תואר ראשון מוכר בארבע מסלולי לימוד, לקמפוס החדש. השלד הידוע לשמצה יפורק ויימכר, ובמקומו ייבנו מספר מבנים אשר בהן תוקמנה כיתות הלימוד. הראשון שבהם נבנה בימים אלה.

באוקטובר 2003 יעברו כ- 700 תלמידי המכללה הלומדים בבית הספר למדעי ההתנהגות לקמפוס החדש ביפו, וב 2,004 יעברו לשם עוד כ- 1,200 סטודנטים הלומדים במסלול מדעי המחשב. תוך חמש שנים אמורים לעבור ליפו 5,000 תלמידים, ותוך עשר שנים הקמפוס יעניק השכלה גבוהה ללא פחות מ- 10,000 סטודנטים. המהלך הזה נעשה במימון משות של הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, קרן ת"א לפיתוח והמכללה האקדמית עצמה. מעבר של אלפי סטודנטים ליפו, אשר עדיין מתמודדת עם בעיות פשע, סמים ומצוקה, אינו עניין של מה בכך. הקמפוס, אשר אמור להביא להיטמעות חברתית של הסטודנטים עם האוכלוסיה המקומית, ייבנה בצורה ייחודית. "במקום לא יהיו, למשל, הרבה מעונות" אומר תומר שרת, מנכ"ל המשלמה ליפו, הגוף העירוני האחראי על קידום האזור. "אני רוצה שהסטודנטים ישכרו דירות וישתלבו ביפו, בתוך הקהילה. מי שלומד באוניברסיטת ירושלים ובבאר שבע בדרך כלל בכלל לא מכיר את העיר ונע בין המעונות לחדרי הלימוד. אני לא רוצה

ליצור פה אי מבודד, להיפך. אפילו גדרות, כמו שיש בכל אוניברסיטה, לא יהיו שם".

מנכ"ל "המכללה האקדמית", מוטי כהן, מספר ש "הפילוסופיה היא קמפוס שמהווה המשך ישיר של המרקם העירוני של יפו. זה לא יהיה מגדל שן מגודר, המבנים יהיו חלק ישיר של יפו ואנשים יוכלו להסתובב שם בלי הגבלה. הספריה והאודיטוריום שיהיו שם ישרתו לא רק את התלמידים, אלא גם את תושבי האזור. אנחנו בונים קמפוס פתוח לסביבה".

תושבי יפו - יהודים וערבים כאחד - אמורים להרוויח מהמהלך הנוכחי לא פחות מהסטודנטים, ואכן, שם בהחלט קיימת ציפיה, מהולה בחשדנות מסויימת, כלפי הבאות. "אני בהחלט מברך על הקמת המכללה, אבל היא תצטרך להוכיח שהיא מתייחסת לקהל המקומי", אומר עו"ד נסים שאקר, חבר מועצת העיר מטעם הרשימה "כולנו למען יפו". "צפויים לנו מאבקים בתחום שילוב ערבים בתוך המכללה. גם בצד הסטודנטיאלי, וגם בצד העובדים והמרצים. צריך גם לשאול עד כמה וכיצד סטודנטים ערבים שירצו, יוכלו להשתלב בלימודים במקום".

שאלתו של שאקר נשמעת רלוונטית למדי לאור מסע הפרסום העכשווי של "המכללה האקדמית", אשר מתנהל תחת הססמא הבאה: "מתאים לך סף קבלה גבוה? מתאים לך ללמוד אצלינו!" עבור רבים מתושבי יפו, סף הקבלה הגבוה הוא לא תמיד בהישג יד. בעניין זה, שרת וכהן מבהירים כי "הכוונה היא בהחלט למצוא דרכים איך ליצור אפלייה מתקנת עבור תושבי האזור, יהודים וערבים, בין אם זה על ידי הנחת תשתית בבי"ס תיכוניים ובין אם זה בצורה של תגבור הלימודים בתוכנית מלווה. נכון שלא לכל סטודנט ערבי יש הזדמנות שווה להוציא ציונים גבוהים בבגרות ובמבחן הפסיכומטרי, ונצטרך למצוא מנגנון שייתן עדיפות לכלל תושבי יפו שיהיו מעוניינים להשתלב, יהודים וערבים, כמובן בלי שהחופש האקדמי ייפגע".

במסמכי "המשלמה ליפו" מוגדר פרוייקט הקמפוס כ "עוגן מרכזי ומנוף משמעותי בתהליכי הפיתוח והשיקום של יפו כולה. הסטודנטים ישכירו דירות, יישבו במסעדות ובתי קפה ויביאו תנופה חדשה ליפו". בנוסף לכך, מתוכננת במקום השקעה מסיבית בתשתיות, הפניית קווי אוטובוס למקום וטיפוח מדשאות ופינות נוי. התנופה החדשה הכה מדוברת היא אחת מהסיבות העיקריות שבגינה החליט ראש העיריה, רון חולדאי, להעמיד את הקמת הקמפוס בעדיפות העליונה לביצוע. פרופסור אדם מזור - מהטכניון בחיפה - אשר היה אחד ממתכנני תוכנית האב של תל אביב, אומר בנוגע לסיכויי הפריחה של כל אזור יפו כתוצאה מהפרוייקט, כי "אם צריך לדבר בהכללה, דבר כזה בהחלט עושה טוב, כלומר, הכנסת אוכלוסיה חזקה תורמת לסביבה. אם אוניברסיטת תל אביב, למשל, הייתה ממשיכה להתפתח במיקומה המקורי, באבו כביר, יכול להיות שכל דרום העיר היה נראה אחרת. אבל, צריך לדעת איך עושים את השילוב הזה. אסור שהניגוד בין האוכלוסיה החדשה לאוכלוסיה הישנה יהיה כה חזק עד שהאוכלוסיה הישנה תרגיש שהיא נדחקת. ניתן להדגים זאת במחירי שכר הדירה. ברור שכשאזור הופך להיות מבוקש יותר, יש ייקור בעלות הדיור. מצד שני, אסור שזה יפגע באוכלוסיה שכבר נמצאת שם זמן רב, לכן, צריך להיות מודעים אליהם ולהגן על האוכלוסיה החדשה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ