צה"ל לא מתחשב בהורים

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הארץ

קראתי בתדהמה ("הארץ", 7.3) על נפילתו של סגן פנחס כהן, בן ה-23, ששירת בגבעתי ונפל בקרב, ואחיו דוד משרת בו בזמן בסיירת גבעתי ולוחם ברצועה. שני אחים קרביים באותה חטיבה ובאותה גזרה? באותו זמן?

אחרי מלחמת יום כיפור יצאה הנחיה בצה"ל, ולפיה שני אחים לא ישרתו בעת ובעונה אחת באותה יחידה/חיל, ולא יילחמו באותה גזרה; כל זאת אחרי מקרים שבהם נפלו שני אחים. ללוחמים יש הורים, שהתחשבו בהם. ומה מתרחש בפועל?

שמעתי ברדיו את גלית איתם, רעייתו של תת-אלוף אפי איתם, שסיפרה, כי יש לה ארבעה בנים, שכולם משרתים כעת בצבא - אחד קצין, וכולם לוחמים קרביים. האם האמונה והמסירות שלה ושל בניה הן דוגמה, או שעל צה"ל למנוע סיכונים כאלה, כפי שעשה בעבר?

ולנושא הסרבנות, שאיני מסכימה לה, מסתבר, שעמית גל - סרבן שטחים שנידון ל-28 ימי מעצר - קיבל חנינה; רק אחרי שאמו כתבה בפנייתה, שהם בעצם משפחה שכולה!

עד היום, בני משפחות שכולות, ובמיוחד יתומי צה"ל, לא שירתו בשטחים - לא בסדיר ולא במילואים. מה קרה לצה"ל, שהוא מגייס אותם למילואים בשטחים?

דבורה נמיר

רמת גן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ