השפלה זורעת שנאה

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הארץ

סמוך לבואו של השליח האמריקאי אנתוני זיני לישראל, ועל רקע פיגועי טרור קשים ורבי נפגעים, משלים צה"ל פעולות צבאיות רחבות בתוך מחנות הפליטים ובערים בגדה וברצועת עזה. שלשום פשטו הכוחות על רמאללה ועל מחנה הפליטים ג'בליה ברצועת עזה. יום קודם השתלטו על קלקיליה ועל מחנה הפליטים דהיישה ולפני כן פעלו בטול כרם, בשכם ובג'נין. כ-160 פלשתינאים נהרגו, רבים מהם בנסיבות שנויות במחלוקת. במהלך הפשיטות רוכזו הגברים תושבי המחנות, עיניהם כוסו, ידיהם נקשרו והם עברו זיהוי וחקירה שבסופה שוחררו. כ-2,000 איש נחקרו, ורק מקצתם נשארו במעצר כחשודים בקשר לארגוני הטרור.

זו הפעולה הצבאית הישראלית הרחבה ביותר מאז פרוץ האירועים בספטמבר 2000. היא הניבה כמה הישגים במישור הטקטי - חשיפת מצבורי נשק וסדנאות לייצור רקטות, והעשרת הידע המודיעיני של צה"ל והשב"כ - אך נראה כי תכליתה העיקרית היא להבהיר לפלשתינאים כי מחנות הפליטים לא יהיו מחוץ לתחום במאמץ לפגוע בתשתית הטרור.

אי אפשר להתעלם מאופיה של הפעולה, אשר חורג באופן מהותי מן המדיניות המוצהרת עד כה ועל פיה מבדילים בין אלה העוסקים בטרור, שמפניהם יש להתגונן, לבין האוכלוסייה הרחבה, שעמה לא ביקשה ישראל עימות כלשהו. הפעם גרמה פעולת צה"ל סבל והשפלה מכוונת לציבור פלשתיני רחב. אי אפשר לפרש זאת אלא בדרך אחת: ממשלת ישראל, באמצעות צה"ל, מבקשת להשתמש בהשפלה כבאמצעי לחץ או ענישה. אין להבין אחרת את המעמדים המצולמים שבהם מאות אזרחים מרוכזים, כפותים ומכוסי עיניים, בדרכם לחקירה.

הרמטכ"ל שאול מופז איחר מאוד בהסתייגותו מסימון העצירים בכתב על ידיהם. מפקד כוחות צה"ל בגדה, תת אלוף גרשון יצחק, אמר אתמול שכפיתת עצירים וכיסוי עיניהם לוקים בחוסר רגישות. ההסתייגות המאוחרת של הפיקוד העליון מן הפעולה מעוררת תמיהה. האם לא הנחו המפקדים את החיילים מראש כיצד לנהוג באזרחים? מדאיג לגלות שהרמטכ"ל ומפקד הכוחות לא היו מודעים מלכתחילה למשמעות העמוקה של החיכוך הרחב עם האוכלוסייה.

נראה כי רעיון ההשפלה מחלחל לשטח מן הממשלה. אריאל שרון ביקש להשפיל את יו"ר הרשות יאסר ערפאת בכליאתו ברמאללה. עוזרו אורי שני התבטא שלשום ברוח זו כאשר אמר על יו"ר הרשות: "נתנו לו רק לעבור מכלוב לכלוב". אין להתפלא איפוא כשקצינים וחיילים פועלים ברוח המפקד העליון ועוזריו.

פעולות הפוגעות באוכלוסייה רחבה והכרוכות בהשפלה של אזרחים מחבלות בסיכויים, המועטים ממילא, להביא להפסקת אש, ובסופו של דבר להסדר ולפיוס. עם בואו של השליח האמריקאי, הממשלה חייבת לנהוג בשיקול דעת ובריסון. במקום ללבות אש ולזרוע שנאה, עליה להגביר את המאמצים להשיג רגיעה ולשוב לערוץ המדיני.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ