יחס החוב הממשלתי בתוצר גדל ב-5 נקודות האחוז ב-2001

מאת מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת מוטי בסוק

יחס החוב הממשלתי בתוצר עלה ב-5 נקודות האחוז בשנה שעברה, מ-91% ב-2000 ל-96% ב-2001; במדינות המפותחות בעולם, מדינות OECD, עומד יחס זה על 73% - כך עולה מנתונים שפירסמה אתמול המחלקה המוניטרית בבנק ישראל.

מאז תוכנית הייצוב במשק ב-85', היה יחס החוב הממשלתי בתוצר במגמת ירידה. בשנים האחרונות ירד היחס לראשונה מתחת לגבול ה-100%, מ-106% ב-95' ל-91% ב-2000. ב-2001 התהפכה המגמה, לאחר שהחוב הממשלתי הכולל (פנימי וחיצוני) עלה ב-5.9% ריאלית והסתכם בסוף השנה ב-447 מיליארד שקל. העלייה ביחס החוב לתוצר נרשמה במחצית השנייה של 2001, בעיקר בשל גיוסי ההון הגדולים של הממשלה, בשל החריגה הגדולה בגירעון הממשלתי ובשל הגידול הנמוך בתוצר הנומינלי.

בבנק ישראל מדגישים כי יחס החוב בתוצר הוא אחד המדדים החשובים לבחינת יציבותו של משק בעיני משקיעים זרים. ככל שיחס זה יורד, נחשב המשק ליציב יותר. על פי כללי אמנת מאסטריכט, מדינות יכולות להצטרף לאיחוד האירופי רק אם יחס זה אינו עולה על 60%, או שקיים במשק שלהן תוואי ירידה ברור של החוב החיצוני לקראת שיעור זה. לדעת בנק ישראל, העלייה החדה ביחס החוב לתוצר ב-2001 בישראל, יש בה כדי לפגוע באמינות המשק בעיני משקיעים מקומיים וזרים. הדבר עלול להתבטא בדירוג האשראי של ישראל, ובעקבותיו ביציבות הפיננסית במשק. החוב הממשלתי הגדול גורר תשלומי ריבית גבוהים. המשקל של תשלומי הריבית של הממשלה ביחס לתוצר היה 5.8% ב-2001, כ-27 מיליארד שקל - הרבה יותר מהמקובל במדינות OECD, שבהן היה היחס 2.4% (בארה"ב 2.3%, בגרמניה 2.6%, ביפאן 1.3% ובצרפת 2.9%). בשנים 98-'95' היה שיעור תשלומי הריבית בישראל גבוה מ-10% תוצר.

שיעור תשלומי הריבית של מדינה מושפע משיעור האינפלציה, היקף הגירעון התקציבי ודירוג האשראי הבינלאומי שלה. לפיכך, להורדת האיפלציה ושיעור הגירעון חשיבות רבה בכל הקשור להקטנת נטל הריבית על המשק. בישראל למעלה ממחצית החוב, 54%, צמוד למדד.

ב-2001 היוו תשלומי הריבית 15% מההוצאה הממשלתית על פי ההגדרה הבינלאומית. בטווח המיידי מהווים תשלומי הריבית חלק קשיח בתקציב הממשלה, ומצמצמים את יכולתה להקדיש מקורות לצרכים חשובים אחרים. 73% מהחוב הכולל של ישראל הוא פנימי והיתר חיצוני. מ-95' לא חל שינוי מהותי ביחס זה. 54% מהחוב הכולל צמוד למדד, 31% צמוד למט"ח ו-15% אינו צמוד. החוב הלא צמוד היה 11% מהחוב הכולל ב-2000 ו-7% ב-99-'96'. הגידול במשקל החוב הלא צמוד אטי, על אף שכ-90% מגיוס ההון המקומי הסחיר ב-80% ,2000 ב-2001 וכמחצית מהגיוס בשנים 99-'95' היה לא צמוד.

במחלקה המוניטרית בבנק ישראל מציינים כי במדינות שהאינפלציה בהן נמוכה, כמו של בישראל, רובו הגדול של החוב הפנימי אינו צמוד ונושא ריבית קבועה. זהו גם סוג החוב הנסחר ביותר בשווקים הבינלאומיים. לדעת המחלקה, עם ההתבססות של שיעורי אינפלציה נמוכים בישראל, טבעי שחלקו של החוב הלא צמוד יגדל על חשבון החלק הצמוד. גידול כזה, יעודד משקיעים זרים, המכירים סוג חוב זה, להשקיע בשוק האג"ח בישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ