השקעות נגד הזרם

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הארץ

חברות ענק רב לאומיות כדוגמת חברת התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון וחברת הביוטכנולוגיה ג'נזיים, ששווי השוק של כל אחת מהן נאמד במיליארדי דולרים, החליטו להיכנס לראשונה להשקעות מקיפות וארוכות טווח בישראל, דווקא בעיצומם של המשברים הביטחוני והכלכלי מהקשים שידעה המדינה. גם קרן הון הסיכון הגדולה בעולם להשקעות בביוטכנולוגיה, MPM, החליטה להשקיע בישראל.

החברות חברו לקבוצות משקיעים ישראליות, חברת טבע וקבוצת האחים עופר, ומתמודדים - כל קונסורטיום בנפרד - במכרז החממות הביוטכנולוגיות שיזם המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר, כרמל ורניה. לצידן מתמודדות במכרז קבוצות נוספות הכוללות משקיעים בינלאומיים: קבוצת רד ביוסיינס, שיזמו האחים זיסאפל והרכב שותפיה עדיין לא פורסם, וקבוצת ביו דיסקברי שיזם מקס הרצברג, אשר כוללת בעיקר משקיעים פיננסיים בינלאומיים.

ורניה הבהיר למתעניינים את החשיבות שהוא מייחס לצירוף השותף הבינלאומי לצורך זכייה במכרז. זאת לאחר שרוב הנוגעים לעניין אמרו כי תנאי כמעט הכרחי לקידום תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל הוא הכנסת חברה רב לאומית לתעשייה. זו תביא עמה הון, ידע והכשרה מקצועית, שתיצור בהדרגה שדרה של מנהלים צעירים עליהם יוכלו להתבסס חברות חדשות שיקומו. היגיון דומה עמד גם בבסיס מודל "יוזמה" הממשלתית מ-92', במסגרתה הוקמו 10 קרנות משותפות למדינה ולמשקיעים זרים ומקומיים, שהניבו תעשיית הון סיכון שגייסה עד היום כ-10 מיליארד דולר.

בנוסף ציינו המומחים את הצורך לרכז השקעות בסכומים של 150-100 מיליון דולר על פני כמה שנים, כתנאי למימוש הפוטנציאל המחקרי הישראלי בתחום, והפיכתו לחברות ביוטכנולוגיה. המומחים אמנם התכוונו להשקעה ממשלתית, אך לפי הצעות המתמודדים נראה כי רוב הסכום יגיע מהסקטור הפרטי. המתמודדים התחייבו להשקעות של 100-35 מיליון דולר על פני 10-6 שנים בהתאמה.יוצא איפוא, שמכרז החממות הביוטכנולוגיות עשוי לספק לענף את שנדרש עבורו: הכנסת משקיעים בינלאומיים מהתחום, ומימון הדרוש להזנקתו. כך יהיה לשחקן חשוב בזירה הבינלאומית - בדומה למעמד שרכש ההיי-טק הישראלי בשנות ה-90.

חלק מהסכמי השותפות עם החברות הזרות נחתמו בשבועיים האחרונים, כשהממשלה הבהירה שהמדינה במלחמה, וכשגלי הטרור היכו בעוצמה. חלק מהיזמים הישראלים אמרו כי שותפיהם הזרים כלל לא העלו לדיון אפשרות של נסיגה מתוכנית ההשקעה, הכוללת מחויבות לפעילות שתימשך שש שנים לפחות. נראה כי כאשר קיים פוטנציאל מחקרי עצום כמו בענף הביוטכנולוגיה, ניתן לדחוק לקרן זוית אפילו את הסיכונים הנובעים מהמצב הביטחוני.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ