מופז רצה מבצע רחב, בן אליעזר הסתייג; האופציה המדינית דחתה הפעולה

הפעולה בעזה / תוכנית המבצע ברצועה הפכה כבר שלשום למעמסה, שהדרג המדיני מבקש להיפטר ממנה

מאת עמוס הראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת עמוס הראל

אילו התרחשו הדברים על פי התוכנית המקורית, היו כוחות צה"ל נמצאים הבוקר בלב מחנות הפליטים שבצפון רצועת עזה. אבל הרעיון של מבצע צבאי נרחב ברצועה, שנולד ביום רביעי בבוקר כתגובה ישראלית לרצח 15 האזרחים בפיגוע ההתאבדות בראשון לציון, כבר הפך שלשום למעמסה, שהדרג המדיני רק מחפש את התירוץ המתאים להיפטר ממנה. התוצאה: הפעולה מעוכבת עד להודעה חדשה. ובכל זאת, גם את ההדלפות בעניין זה רצוי לראות במידה בריאה של ספקנות. בהחלט ייתכן שצה"ל ייצא בקרוב למבצע בהיקף קטן יותר ברצועה, הפעם בלא הצהרות מראש.

הפיגוע בראשון לציון תפס את ראש הממשלה, אריאל שרון, בסוף פגישתו עם הנשיא ג'ורג' בוש, בבית הלבן. בעוד שרון נערך לקיצור החלק השני של ביקורו וחזרה מהירה הביתה, החלו במערכת הביטחון ההכנות לתגובה צבאית. הרצועה הוצבה על הכוונת, על רקע ההערכות (שבינתיים אינן מבוססות במודיעין מוצק) כי המחבל המתאבד הגיע, או לפחות נשלח, מעזה (ראו מסגרת). פלישה לרצועה נשקלה כבר בשבוע הראשון של מבצע "חומת מגן" בתחילת אפריל, ובכירים בצה"ל אף רמזו עליה בכמה הזדמנויות. רמזים מסתייגים מארה"ב, וחשש ישראלי מהרחבת החזית, הביאו אז להקפאת הרעיון. בינתיים, עידכן הצבא את תוכניותיו, בדגש על האזורים הבעייתים ביותר מבחינתו ברצועה: מחנות הפליטים בצפון הרצועה וכמה שכונות בעיר עזה, מעוזי חמאס ואזור הגבול עם מצרים (ציר "פילדלפי"), מוקד הברחות הנשק.

לישיבה עם שר הביטחון, בנימין בן אליעזר, ביום רביעי בבוקר, הביאו ראשי הצבא תוכנית שאפתנית במיוחד. כמו לכל אורך העימות עם הפלשתינאים, נקט הרמטכ"ל שאול מופז קו לוחמני במיוחד. בן אליעזר נחרד. "מופז רצה 'בליץ'", תיאר שלשום גורם ביטחוני בכיר, "כמעט כיבוש מלא של הרצועה". לפלישה הגדולה, ולצדה הצעה לגיוס מילואים נרחב, צירף הרמטכ"ל "בונוס": מעצר וגירוש המנהיג הרוחני של חמאס, שייח אחמד יאסין. שר הביטחון, שממילא חושד בקשר בין צעדי הרמטכ"ל ל-9 ביולי (מועד פרישתו מצה"ל ותחילתה המשוערת של קריירה פוליטית חדשה), הגיב בהסתייגות. בן אליעזר העדיף את מה שכינה "מודל טול-כרם" - פעילות כמו זו שמבצע שם צה"ל בשבועיים האחרונים - כניסות חוזרות ונשנות, לפרקי זמן קצובים, תוך מעצר מבוקשים על בסיס מודיעין. השר ביקש "עקיצה קצרה, בלי הסתבכות".

בן אליעזר מודע לכך שהישגיה של פעולה כזו יהיו, מטבעם, קטנים יותר, אך הזהיר: "ג'באליה גרועה בהרבה ממחנה הפליטים ג'נין". הוא גם התנגד לגירוש יאסין.

ההתרעות על פיגועי התאבדות שיוזמות התארגנויות הטרור ברמאללה ורשת חמאס בשומרון הדאיגו אותו יותר. לבסוף הושגה פשרה: צה"ל הציג לשרון, ואחר כך לקבינט, הצעה מקוצצת: כניסה לרצועה וגיוס מילואים, שניהם מוגבלים בזמן ובהיקף בהשוואה לתוכנית המקורית.

בטרם שובו של שרון, נועד שר הביטחון לפגישה עם שר החוץ, שמעון פרס, והציג לו את עיקרי התוכנית, במטרה לנטרל התנגדות אפשרית של פרס. כשנחת שרון, ביום רביעי בערב, כונסה בדרמטיות התייעצות עם שר הביטחון וצמרת צה"ל בבסיס חיל האוויר, ליד נתב"ג. הציפיות כבר נבנו, עוד לפני כינוס הקבינט, לקראת חצות. במקביל, החל צה"ל בזימון כמה אלפי אנשי מילואים באמצעות צווי 8.

בתהליך המורכב (והמעט מגושם) טמונות כמה בעיות: משך ההתארגנות ארוך יחסית, כוונות צה"ל ברורות למדי, ויתרון ההפתעה אובד. גיוס המילואים בעייתי כשלעצמו. הקריאה בצווי 8 יוצרת ציפייה למהלך רחב, ומעכבת את ההכנות ביומיים לפחות של הצטיידות, אימון בסיסי והגעה לגזרה המתוכננת. אבל צה"ל, לתפישתו, לא יכול היה להישען רק על כוחות סדירים. מכיוון שהיקף כה גדול של יחידות מושקע כיום באבטחת התנחלויות מבודדות ברצועה, נדרשה אזעקת מילואים כדי להחליפן, ולשחרר אותן למשימה ההתקפית.

ביום חמישי, בעוד שאנשי המילואים התייצבו בימ"חים וההכנות למבצע נשלמו, החלו הספקות להתעורר. כמה קצינים בכירים, בשיחות בינם לבין עצמם ועם עיתונאים, הביעו חשש כבד מתוצאות המבצע. חלקם הזהירו ממרחץ דמים. אחרים העירו שלראשונה בעימות הנוכחי, יוצא צה"ל לפעולה כשאין מאחוריו קונסנזוס ציבורי. נראה גם שהפיגוע הלילי בראשון לציון, אחרי כמה שבועות של שקט יחסי, לא יצר בדעת הקהל את אותה מועקה מחייבת תגובה שחולל רצף הפיגועים הנורא של חודש מארס. בד בבד, הגיעו דיווחי מודיעין על "היעלמותם" מהשטח של בכירי החמאס. למבוקשים היה די ברמזים הישראלים כדי להחליט לרדת למחתרת. מי שהאזין בתשומת לב לדברי קצין בכיר במפגש עם כתבים ביום חמישי בערב, יכול היה לזהות, בעיקר, את הכנת הנימוקים לביטול המבצע.

ככל שעבר הזמן, פחת התיאבון לפעולה בצמרת המדינית. בליל חמישי כבר שקל שר הביטחון להקפיא את המבצע. ספקותיו של בן אליעזר, מאבחן מנוסה של רחשי לב הבוחרים, התחזקו כשקרא ביום שישי על קצינים המשווים את הפעולה המתוכננת ברצועה לפסיעה מעבר לקו 40 הקילומטרים (גבול הקונסנזוס) במלחמת לבנון.

בשישי בצהריים, שב שר הביטחון וכינס את צמרת צה"ל. לרמטכ"ל היו נימוקים רבים בזכות הפעולה: "חממת הטרור" של הארגונים האיסלאמיים ברצועה, שלא נפגעה כלל ב"חומת מגן"; אחריות החמאס לפיגועים; מעמדו המשתפר של סלאח שחאדה, יד ימינו של השייח יאסין; הקשר המתהדק בין החמאס בעזה לרשתות הטרור בגדה.

ואולם בן אליעזר, הפעם בעצה אחת עם שרון, החליט אחרת, למורת רוחו של הרמטכ"ל. הפיגוע בבאר שבע לא שינה את דעתו. המחבלים, התברר עד מהרה, באו מאזור חברון, לא מהרצועה. אך הנימוקים לעיכוב היו בעיקר מדיניים. אחרי הנסיגה מבית לחם ומה"מוקטעה" ברמאללה משתפר מעמדה של ישראל בעולם. יאסר ערפאת נחלש מרגע שהוסר מעליו המצור, וארה"ב מודעת עתה יותר מתמיד ל"אופיו האמיתי". לראשונה, מתעוררים ספקות של ממש בצד הפלשתיני באשר לדרכו של היו"ר. גם העיתוי אינו מתאים: זה אמור היה להיות שבוע מדיני, לא צבאי. למחרת, שבת, התכנסה בשארם א-שייח ועידת פסגה מצומצמת של מנהיגים ערבים, וראש הסי-איי-אי ג'ורג' טנט אמור להגיע לישראל השבוע. ייתכן שנוצר כאן חלון הזדמנויות צר לקידום מחדש של הערוץ המדיני, ודי היה בכך כדי שארה"ב תרמוז לישראל על הסתייגותה ממבצע נרחב ברצועה. שר הביטחון, בשיקוליו, גם היה מודע לספקות בתוך צה"ל באשר לתועלת מהפעולה.

לציבור שווק נימוק אחר לעיכוב הפעולה. הטיעון הרשמי, בתיאום בין לשכות שרון ובן אליעזר: התקשורת אשמה. בלשכת שר הביטחון הביעו תמיהה על הצנזורה הצבאית, שאיפשרה לעיתונות להציג במפורט את יעדי הפעולה בטרם יצאה לדרך, והסבירו כי חשיפת הפרטים מסכנת את הכוחות. ראש הממשלה קרא שוב לתקשורת לגלות אחריות, ומקורביו הדליפו כי הוא זועם על ההדלפות מצה"ל.

הליברליות שבה התייחסה הפעם הצנזורה לכתבות בטרם המבצע אכן הפתיעה גם את הכותבים עצמם, אך עיקר ההדלפות באו דווקא מהקבינט. שר החוץ, שעודכן כאמור מראש, הגדיל לעשות, כשביום חמישי אישר בהופעה פומבית שצפויה פעולה ברצועה, והסביר כי "החלטנו על טיפול פונקציונאלי ולא טריטוריאלי, (על) פגיעה בריכוזים שמהם יוצאים המתאבדים או הקינים שבהם נוצרות התארגנויות". גם השר (והגנרל לשעבר) אפי איתם תרם את תרומתו, בשרטוט תרחישים צבאיים בתקשורת. בן אליעזר, שהפעם הקפיד על שפתיים חתומות, זעם. ובכל זאת, מהטיעון שלו ושל שרון נודפת היתממות. סלאח שחאדה לא נזקק לעיתונות, או לשמעון פרס, כדי לדעת שצה"ל בעקבותיו. נראה שהשיקולים האמיתיים להקפאה היו ההתפתחויות המדיניות ואובדן ההפתעה עקב הזמן הרב שחלף מהפיגוע.

בוטל הגיוס של כמה יחידות מילואים

ההחלטה לעכב הפעולה התקבלה באנחת רווחה בקרב חלק ממפקדי המילואים. שלשום בצהריים, כבר קיבלו כמה מהיחידות שגויסו בצווי 8 הודעות ביטול. אך צה"ל לא יוכל לחזור על התרגיל הזה לנצח. הקלות שבה הוצאו הצווים הפעם, מבטאת חוסר הבנה למצב אנשי המילואים (אחד המח"טים ביקש להאריך את הצו, "כדי שהחיילים יסדרו את הימ"חים בינתיים").

חמור יותר הוא ההיבט ההרתעתי. ישראל, ציינו במטכ"ל, לא יכולה להרשות לעצמה להצטייר כמי שמאיימת פעם אחר פעם, אך לא מממשת אזהרותיה. על רקע דברים אלה, אפשר לשער שהמבצע בעזה טרם נגנז. מתכונת שונה ומצומצמת יותר בהחלט עשויה לצאת לדרך בקרוב. בקרב המוחות שמנהל צה"ל מול הפלשתינאים, התקשורת צריכה לקחת בחשבון שגם בהדלפות על הקפאת הפעולה יש אלמנט של הטעיה ולוחמה פסיכולוגית.

כך הוחלט על הפעולה ברצועה ועל דחייתה

יום שלישי בלילה 15 הרוגים בפיגוע התאבדות בראשון לציון

יום רביעי בבוקר בהתייעצות אצל שר הביטחון, בנימין בן אליעזר, מציג הרמטכ"ל שאול מופז תוכנית לפעולה נרחבת. שר הביטחון מחליט על מבצע מצומצם יותר

יום רביעי אחר הצהריים בן אליעזר מתדרך את שר החוץ שמעון פרס על פרטי הפעולה

יום רביעי בלילה ראש הממשלה אריאל שרון חוזר מארה"ב, מכנס את צמרת צה"ל ומביא את הפעולה לאישור הקבינט. צווי 8 ראשונים נשלחים לגיוס מילואים

יום חמישי חיילי מילואים ראשונים מתייצבים. ביקורת גוברת בצה"ל על הפעולה. פרס לעיתונאים: "פעולה פונקציונלית ולא פעולה טריטוריאלית"

יום חמישי בלילה בן אליעזר שוקל לבטל הפעולה

יום שישי בצהריים שר הביטחון לצבא: הפעולה מעוכבת עד להודעה חדשה יום שישי בערב שרון ובן אליעזר טוענים שהדלפת מידע לתקשורת הקשתה על היציאה למבצע

כתבות מומלצות

קנדי כורע ברך מול בית המשפט העליון בוושינגטון, באפריל

העליון בארה"ב: עובדים בבתי ספר רשאים להתפלל במקום עבודתם

אדולף אייכמן. "פנינים" מתועבים

חשבתי שכבר שמעתי הכל. ההקלטות של אייכמן טלטלו אותי

הפגנת מחאה נגד פסיקת העליון, מול בית הנבחרים של יוטה

למה מתכוון בית המשפט העליון בארה"ב כשהוא מדבר על "ניטרליות"

"שבב של אהבה 2". נקודת מבט מקורקעת במציאות

העונה הראשונה היתה מצוינת. השנייה משונה ומהנה לא פחות

גדי סוקניק, חדשות ערוץ 2

המרוויח הגדול ביותר מההתבטאות של גדי סוקניק הוא סוקניק עצמו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ