החלום המשפחתי נקטע ב"אם המושבות"

מאת אביבה לורי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת אביבה לורי

"בואי נגשים חלום ילדות", אמרה לי לביא לאחותה חן קינן לפני כשלוש שנים, "בואי נלך לחיות ביחד ונגדל את הילדים ביחד". קצת אחרי שלי (30) נישאה לבועז התחתנה חן (31) עם ליאור, ושתי המשפחות עברו לגור בשכונת "אם המושבות" בפתח תקוה, שבה מתגוררים בעיקר זוגות צעירים. זו שכונה חדשה: בתים לבנים בנויים ברחובות מעוגלים עם מרפסות וצמחייה נאה, שקט ושלווה, ילדים על אופניים ועגלות עם תינוקות. המון תינוקות יש בשכונה. מהמרפסת של משפחת לביא רואים את האופק, ומעבר לפינה גם את המרכז המסחרי השכונתי. חלום הילדות של שלוש משפחות - קינן, פלד ולביא - נגמר שלשום בערב בסיוט, באותו מרכז מסחרי.

היום בשעה ארבע, בקיבוץ שפיים, יובאו למנוחות רותי פלד ונכדתה סיני קינן, שנהרגו שלשום בפיגוע ההתאבדות במרכז המסחרי. בעלה של רותי, נתן, אומר: "אשתי השביעה אותי שהיא רוצה להיקבר בכבוד, בתוך ארון, אבל ארונות לא הולכים עם חברה קדישא. בהתחלה הם אמרו לי מטעמי דת, אחר כך שהפתחים של הבטון קטנים מדי ולא מאפשרים להכניס ארון. אז האופציה היחידה היתה לקבור אותה בקיבוץ עם רב רפורמי שיעשה טקס יהודי מסורתי. רותי היתה מבית דתי וזה היה חשוב לה".

משפחת פלד, המתגוררת היום בהרצליה, באה לאזור השרון מחיפה. רותי (56) היתה חוקרת בחברת החקירות "מודיעין אזרחי" ואחר כך מזכירה רפואית במכון מור. בעלה נתן, מהנדס מכונות ובעל בית הדפוס "קרייזי קופי" בשיכון דן בתל אביב, שירת כ-20 שנה בצבא קבע, מתוכן שלוש שנים היתה המשפחה בדטרויט מישיגן בשליחות, והשתחרר בדרגת סגן-אלוף. לבני הזוג שלושה ילדים: חן, לי ואודי (24). "אני וחן גדלנו כמו תאומות", מספר לביא. "עד גיל 13 גרנו באותו חדר, לא רצינו להיפרד".

גם את חופשת הלידה תיכננו האחיות יחד. סיני היתה בת 15 חודשים, וילדיה התאומים של לביא, הבן גל והבת ים, בני 13 חודשים. "הקשר בינינו היה מאוד הדוק", אומרת לביא, "סיני היתה בשבילי כמו בת. הרבה פעמים אני הנקתי אותה כי חן היתה עייפה ולא היה לה מספיק חלב". לדבריה, "סיני היתה ילדה מדהימה, פרח".

אחרי חופשת הלידה שבו שתי האחיות לעבודותיהן - לביא כרואת חשבון בחברת "טבע" וקינן כמתכנתת אתרים באינטרנט בחברת "רסט". אחרי העבודה הן נהגו להיפגש, עם ילדיהן, ולבלות יחד. "איך שאנחנו מגיעות הביתה מהעבודה אנחנו מתחברות עם הילדים. כל יום במקום אחר", סיפרה לביא. "יום אצלי, יום אצלה, יום בגינה, יום סיבוב במרכז המסחרי. לזה היו מצטרפים הבעלים וההורים שלנו. היינו יושבים בבית קפה, שותים קפה או אוכלים גלידה".

שלשום בערב הלכה לביא עם התאומים לרופא, לשם בדיקות לקראת נסיעה לשליחות בארה"ב מטעם מקום עבודתה. "אמא שלי באה לאחותי", היא משחזרת, "ואני אמרתי להן, 'ניפגש אחרי הרופא', ביקשתי נשיקה מבובו - ככה קראנו לסיני - ונפרדנו. כשחזרנו מהרופא הבת שלי היתה קצת נודניקית ועלינו ישר הביתה, ואז שמענו את הבום. מיד התקשרתי אליהם ולא היתה תשובה, רצתי אליהם הביתה ושלוש המכוניות - שלהם ושל אמא שלי - היו שם, והעגלה לא היתה. רצתי למרכז אבל כבר פינו את כל הפצועים ולא ידענו מה קורה.

"הייתי בטוחה שמשהו קרה להם", היא ממשיכה לתאר. "התחלנו לחפש אותם, אמרו לנו שחן וליאור פצועים בבית חולים. אחר כך אמרו שיש תינוקת ואשה לא מזוהה בבילינסון וביקשו שאני אתאר אותן. אז אמרתי שבובו לבשה גרביים בצבע צהוב וטריקו לבנה עם קשקושים כחולים. אחר כך נסענו לאבו כביר. הלכתי לראות את אמא שלי. נפרדתי ממנה, אמרתי לה שאני אוהבת אותה, שהיא האמא הכי טובה בעולם ושאני אתגעגע אליה. סיני נראתה כמו מלאך קטן ויפה. נישקתי אותה. אחר כך נסעתי לחן ואמרתי לה שהבת שלה נראתה שיגעון, אז היא אמרה 'אם אתם אוהבים אותי אז תתפללו שאני אמות הלילה, כי אני לא רוצה לחיות', אז אבא שלי אמר, 'אנחנו שונאים אותך על הדברים האלה'".

לדבריה, עד שלשום השכונה שלהם היתה בעיניה המקום הבטוח ביותר. "הרשינו לעצמנו, אני ואחותי, להסתובב בחוץ חופשי עם הילדים. 'לא שמרתי על הילדה שלי', אומרת כל הזמן אחותי. מה זה 'לא שמרה על הילדה שלה'? זה כמו שמישהו דופק לך על הדלת ואתה פותח לו והוא יורה בך. זה בדיוק אותו דבר. הם ישבו להם ליד השולחן, הזמינו קפה, ואז פתאום הופיע מישהו על אופנוע, נסע מהר כמו משוגע, ואנשים מסביב אמרו 'מה זה, הוא לא רואה שיש כאן ילדים קטנים'. ואז הוא ירד מהאופנוע, התקדם לעבר השולחן שלהם והתפוצץ, ואחותי ראתה מול עיניה איך הוא מתפוצץ".

אביה, נתן, אומר שאשתו רותי היתה עמוד התווך, מרכז המשפחה. "הדבר היחיד שמעניין אותי עכשיו", הוא אומר, "זה איך אני מוצא דרכים לנחם את הילדים שלי ונותן להם כוח. רותי היתה מוצאת את המלים הנכונות במעמד הזה, אני לא יודע מה להגיד. זאת אולי הפעם הראשונה בחיים שלי שיש לי בעיה ואין לי פתרון".

בין הפצועים: בת שנתיים במצב קשה

14 מפצועי הפיגוע שלשום בפתח תקוה מאושפזים עדיין בבתי החולים. מצבה של הפעוטה, רוני הודסמן, בת שנתיים, מוגדר קשה. מצב יתר הפצועים קל עד בינוני. אתמול התברר כי המחבל המתאבד שביצע את הפיגוע הוא ג'יהאד טיטי, בשנות העשרים לחייו, ממחנה הפליטים בלאטה. ג'יהאד הוא בן דודו של מחמוד טיטי, ממפקדי הזרוע הצבאית של הפתח במחנה הפליטים, שצה"ל התנקש בחייו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ