חוק הקיסרות ונפלאות הדפדפן

מאת יובל דרור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת יובל דרור

בשנתיים האחרונות רבו התביעות העוסקות בפעילות, לכאורה לא חוקית, שנעשתה באינטרנט. פלוני הוציא דיבתו של אלמוני בפורום מקוון, אלמוני הזמין את פלוני להמר דרך אתר האינטרנט שלו וכולם ביחד הורידו תוכנות פיראטיות מאתר שהקים אדם שלישי. משפנו התובעים לספר החוקים הישראלי כדי לאתר בו את החוק שיגן על זכויותיהם, גילו כי זה אינו מכיר באינטרנט וכי החוקים הרלוונטיים לתביעותיהם נכתבו במקרה הטוב בשנות ה-60, ובמקרה הרע מופיעים בהם משפטים דוגמת "קיסרות הוד מלכותו" - סימן מבשר רעות בכל הנוגע לעדכניות החוק.

הגלובליות של האינטרנט מעמידה לפני עולם המשפט, שרגיל לסימני קריאה, אין-ספור סימני שאלה. כיצד תתמודד מערכת משפט אירופית, ששורשיה נעוצים באמצע המאה ה-19, עם מצב שבו אדם עובר עבירה פלילית (על פי החוק הצרפתי) באמצעות חיבור אינטרנט (שמספקת חברה אמריקאית), המתבטאת בצילום ובאחסון תמונות עירום של קטינים (שמוצאם מתאילנד) על שרת אינטרנט (שממוקם בכוויית) ובמכירתן לגולש אחר

(אזרח ארגנטינה)? נראה שהגלובליות של האינטרנט שולחת את מומחי המשפט הבינלאומי חזרה לספסל הלימודים ומחייבת אותם להיערך מחדש.

אלא שלא רק המשפט הבינלאומי משתנה דרך אמנות, תקנות, תיקונים וחוקים. גם ספרי החוקים של המדינות עצמן דורשים רענון. בהקשר זה מפתיע לגלות שדווקא מדינת ישראל, על שני מיליוני הגולשים שבה, מדינה הניזונה במידה לא מבוטלת מתעשיית ההיי-טק ורואה את עצמה עמק הסיליקון השני של העולם, לא מצאה לנכון לבדוק את ספר החוקים שלה ולבדוק מה דורש התאמה ומה תובע שינוי.

דוגמה אחת מרבות היא סוגיית זכויות היוצרים. האינטרנט וטכנולוגיות דיגיטליות מאפשרות לשכפל עותקים זהים של יצירה (ספר, שיר, סרט) ולהפיצם בכל העולם. גם בישראל נפגעים אמנים, סופרים ויוצרים מהפיראטיות שבאינטרנט, אלא שבבואם לחפש תרופה משפטית הם מגלים שחוק זכויות היוצרים הישראלי נכתב בשנת 1911 ובו נקבע בחלק א', שכותרתו "זכות יוצרים בקיסרות", כי "תהה זכות היוצרים קיימת במקרים דלקמן בכל חלקי מושבות הוד מלכותו". בעוד שהמלכה אליזבת ודאי מתמוגגת, החוק רחוק מלתת מענה לסוגיות העולות 90 שנה לאחר שנחתם - בחותמת שעווה מן הסתם.

לשון הרע היא עוד סוגיה מטרידה. האינטרנט היא בימה פתוחה לכל דורש ומספקת שמיכה חמימה של אנונימיות. אך אנונימיות זו כמעט שמזמינה הוצאות דיבה. בבואם לתבוע את דיבתם, מנסים התובעים לבסס את הטענה שגם למפעילי האתרים, בהיותם אמצעי תקשורת, אחריות על הנכתב בפורומים המקוונים שהם מפעילים, בדומה לאחריות המונחת על כתפי המו"לים של עיתונים. אלא שחוק לשון הרע נכתב ב-1965 ובסעיף 11 לחוק נקבע כי "אמצעי תקשורת" הוא "עיתון כמשמעו בפקודת העיתונות... וכן שידורי רדיו וטלוויזיה הניתנים לציבור". פקודת העיתונות התקבלה ב-1933. התובע ימצא שבפקודה נכתב שעיתון הוא דבר דפוס שנוצר במכבש הדפוס. אתר אינטרנט, לצערו של התובע, אינו נכבש בשום מקום. לכל היותר מוקלד.

החוק העוסק בהימורים בישראל קובע שרק מי שקיבל רישיון מהמדינה, זכאי להפעיל מפעלי הימורים. החוק אינו מתייחס למציאות שבה כל אדם יכול להמר בלחיצת עכבר דרך מאות אתרי אינטרנט. האם המהמר המקוון עובר על החוק, או שמא מישהו צריך לחשוב מחדש על החוק? ומה בנוגע לפורנוגרפיה - הכנסת חקקה לאחרונה חוק האוסר על הכבלים להציע לצופים ערוצי פורנוגרפיה בטלוויזיה. אלא שאותם כבלים, באמצעות אותה התשתית, מעבירים אין-סוף אתרי פורנוגרפיה לכל גולש.

אין בזאת קריאה להגביל את חופש הביטוי באינטרנט, שכן הדבר האחרון שהגולשים זקוקים לו הוא רגלו הגסה של המחוקק הישראלי שילמד לפתע פתאום את נפלאות הדפדפן. במקום זאת, נדרשת פעולה כירורגית עדינה. גורם בכיר במשרד המשפטים אמר לאחרונה כי המשרד ער לסוגיות המשפטיות הרבות שמעלה האינטרנט, סוגיות שלא הובאו בחשבון בעת אישור חוקים רבים, ובעודו פועל לנסח תיקונים מתאימים, הוא "מהלך על ביצים" בכל הקשור לניסוח חוקים חדשים העוסקים באינטרנט. טוב שכך.

כעת מוזמן המחוקק לקרוא היטב את הנסחים המעודכנים שיציג לפניו משרד המשפטים בחודשים הקרובים, לבדוק אם חירויות הגולשים נשמרות ולהצעיד את ספר החוקים הישראלי אל המאה ה-21. אם יעשה זאת, הוא יוכל לסייע לשופטים, שאת מצוקתם ההולכת וגוברת לנוכח אוזלת ידם של חברי הכנסת היטיב לנסח שופט בית המשפט העליון מישאל חשין בפסק דין מ-30 בינואר 2001: "כלי המשפט התולים על קיר חדר המלאכה שלנו... נתקשה לעתים למצוא בהם כלי המתאים לעידן הטכנולוגי החדיש. והקושי יתגבר וילך עם הזמן".

כתבות מומלצות

בילי אייליש וטיילור סוויפט. חולקות תדהמה עם הקהל

"שבית המשפט יילך להז***": הכוכבים מוחים על ביטול הזכות להפלות

מצעד מחאה של תומכי הליכוד ונתניהו בכיכר הבימה בתל אביב, בינואר

במידה רבה, זהו סיפור כישלונו של השמאל הישראלי כולו

נבחרת הנוער של ישראל חוגגת. תהיה בחצי הגמר היורו, ובמונדיאל בשנה הבאה

נבחרת הנוער בכדורגל עלתה לחצי גמר היורו, ולראשונה גם למונדיאל

צילום: אמיל סלמן

האם ייתכן שמגע עם האדמה משפר את המערכת החיסונית?

משה טוב עם אשתו רות וילדיהם. הסיפור הוסתר במשך שנים

מתחת לאף של פינושה, השגריר הישראלי הציל מאות צ'יליאנים ממוות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ