כביש בהריון

מאת דני רבינוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת דני רבינוביץ

בימים אלה מתנהל מו"מ בין המדינה לבעלי אדמות מג'ת ובקה אל-גרבייה על הפיצוי תמורת כ-800 דונם שיופקעו מהם לצורך סלילת כביש חוצה ישראל. ליד שני היישובים סוטה התוואי ממהלכו צפונה ומתעקל מזרחה. התושבים קוראים לקטע "כביש בהריון". מטרות כיפוף התוואי, לדעתם, היתה להימנע מהפקעת רכוש מיהודים, ובעיקר - למנוע מג'ת ומבקה אל-גרבייה להתפשט מערבה. פניותיהם לבג"ץ ולוועדה שבראשות מנכ"ל משרד התחבורה בתביעה להסטת התוואי משדותיהם נדחו. נותר רק המאבק על הפיצוי.

כל הפרשה אינה מוזכרת במפורש בדיונים על הפיצוי. כי ככה, כידוע, עובד מינהל תקין: עוסקים רק בדברים הרלוונטיים, משפטית ומינהלית. אלא שמתחת לפני השטח יש לדברים משמעות היסטורית. סיפור התוואי והפיצוי מתחבר אצל הערבים לקיפוחם המשווע בתכנון אזורי התעשייה הרווחיים לאורך הכביש, שנופלים בתחומי עיריות ומועצות יהודיות. זה מתקשר להפקעות הקרקע הגדולות של שנות ה-50 והכל מתערבל עם זיכרון הטראומה של 48'. אין פלא שהתקשורת הנוכחית בין הצדדים רצופה חוסר אמון והאשמות הדדיות.

כמו בעסקות נדל"ן רבות, גם פה יש מתווכים. בעלת העניין בכביש היא חברת דרך ארץ - תאגיד נדל"ן ענק בבעלות קבוצת אריסון (בנק הפועלים) ולב לבייב (אפריקה ישראל), שקיבל את הזיכיון לסלילת הכביש ותפעולו. לדרך ארץ, שעומדת להרוויח מהכביש הרבה כסף, חלקו כסובסידיות מוסוות מקופת המדינה, יש שליח נאמן בשטח: חברת כביש חוצה ישראל שבבעלות הממשלה, שתפקידה לרכוש ולהפקיע את הקרקע שלה זקוק הכביש. המפסידים העיקריים הם חקלאים ערבים. הם התארגנו, הקימו ועד פעולה, אספו תקציב קטן ושכרו עורכי דין. ויש כמובן תיווך פוליטי: ראשי מועצות ועיריות ערבים, מנכ"לים ושרים וראשי לשכות בירושלים, כולל משרד ראש הממשלה. בגלל הפוטנציאל הנפיץ אפילו משטרת עירון התערבה, ושני הצדדים, אגב, משבחים את תרומתה החיובית.

החקלאים הערבים מתארים דפוס פעולה קבוע של חברת כביש חוצה ישראל. לטענתם, הטיפול בכל קטע כביש מתחיל בהשהיה מכוונת של המו"מ. כשמועד מסירת השטח לחברת דרך ארץ לצורך הסלילה מתקרב, מתעוררת חברת כביש חוצה ישראל, מאיימת על בעלי הקרקע שהעבודה עומדת להתחיל בלא פיצוי ודוחקת אותם למו"מ לחוץ המסתכם בחתימה על הסכמים מעורפלים של חילופי שטחים. אחר כך, כשהקרקעות עוברות לחזקת הכביש, מתחילים החברה, מינהל מקרקעי ישראל וגורמי ממשלה אחרים המעורבים בהעברת זכויות בחלקות חלופיות, לגרור רגליים. לכן תובעים עתה החקלאים הערבים סיכום מראש המפרט כל דונם מהאדמה החלופית אחרי שנבדקו פרטי הבעלות הנוכחית בו.

חברת כביש חוצה ישראל טוענת לעומתם שהיא נמנעת מניצול החוק המאפשר לה לתפוס אדמות בכוח בתוך חודשיים מההפקעה, מנהלת משא ומתן בזמן ובתום לב, ומציעה פיצוי נדיב. הבעיה, אומרים ראשיה, היא שלקראת סיכום תמיד מופיע איש ציבור ערבי שמחבל בהסכמה בשביל כותרות.

לפני שבוע חתמו חלק מחקלאי ג'ת על הסכם לקרקע חלופית. אבל פגישה שהתקיימה אתמול בין נציגי בקה אל גרבייה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, במטרה להגיע להסכם דומה, התפוצצה. נציגי החקלאים סירבו לחתום על מסמך הכוונות העקרוני שהוגש להם ומשרד ראש הממשלה סירב לעכב את תפיסת הקרקע עד סיום העבודה המשפטית שתבהיר את פרטי האדמה החלופית המוצעת. הממסד טוען שמאגר הקרקע החלופית המוצעת גדול דיו ומאפשר הסכם, וזה אולי נכון. אבל אם קברניטי הכביש ונציגי הממשלה לא ישכילו להבין שלסיפור הזה יש גם היסטוריה, וידחקו את בני שיחם לפינה, הם מקרבים פיצוץ גדול ומיותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ