מה מתבשל פה

מאז הסרת הפיקוח עלו מחירי הגז למגזר הביתי, השירות לא השתפר וגם נחסמה כניסתם של שחקנים חדשים לשוק. בבדיקה שעשה "הארץ" עם "המרכז למחקרים צרכניים", דחו שלוש החברות הגדולות בתירוצים תמוהים ניסיונות של לקוחות מבני ברק לעבור אליהן מאחת החברות המתחרות. כתבה ראשונה בסדרה

מאת רונית הראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת רונית הראל

הסעיף התקציבי של צריכת הגז הביתית היה בעבר מרכיב זניח יחסית בסל המשפחתי. אולם בעשור האחרון, בעידודן הפעיל של חברות הגז, גדל במידה ניכרת חלקה של אספקת הגז באמצעות מערכות גז מרכזיות, שעלות התקנתן - בצירוף דמי השימוש הקבועים - גבוהים לאין שיעור מאלו שהיו נהוגים בשיטת הבלונים הישנה. מההכנסות הענף, 1.2-1 מיליארד שקלים בשנה, נהנות מספר חברות מצומצם שפעילותן מלווה בתלונות צרכניות רבות וחשד להתארגנות קרטלית למניעת תחרות פתוחה בענף.

עד כדי כך נמנעת התחרות, שצרכנים המבקשים להחליף ספקית גז נתקלים בקשיים גם מצד נותנת השירות החדשה שבחרו. עיקר התלונות מתמקדות בקושי הזה, אבל תלונות רבות מופנות גם על גבייה של תשלום בעבור בדיקה בטיחותית תקופתית שאמורה להינתן חינם, על לחצים של החברות על הצרכנים לעבור לצוברים מרכזיים, על גביית דמי שימוש קבועים, ובכלל על העלות הגבוהה של המערכות המרכזיות לעומת התשלום תמורת גז בבלונים.

בבדיקה שעשה "הארץ", בשיתוף "המרכז למחקרים צרכניים" בהנהלת דוד עידן, נבדקה נכונות החברות להעביר את הצרכנים לחברה חלופית. בשמונה מתוך עשר פניות עשו נציגי החברות הכל כדי לא לקבל לשורותיהן צרכנים חדשים. הסוקרים פנו, בשם ועדי בניינים בבני ברק המקבלים אספקת גז מרכזית, לחברות סופרגז, אמישראגז ופזגז, וביקשו להחליף ספק. ארבעה ניסיונות למעבר מחברת פזגז וסופרגז אל חברת אמישראגז נתקלו בתשובת אמישראגז כי "מנהל הסוכנות אינו נמצא, ומשום כך אי אפשר לבצע התקנות חדשות בשבועיים הקרובים". שתי פניות לחברת פזגז נענו בתשובה כי יחזרו אל הפונים, אך לא עשו זאת. ארבע פניות אל חברת סופרגז בבקשה לעבור אליה מהחברות אמישראגז ופזגז נענו בתשובת סופרגז כי "מחיר קוב גז בחברתנו הוא 21.4 שקלים" - אף על פי שהחברה גובה רק כ-9 שקלים לקוב גז בבניין סמוך.

באותו בניין סמוך ניסו לאחרונה הדיירים לעבור לחברת מרכז הגז, חברה קטנה המציעה שירותי גז במחיר של 9.3 שקלים. עם פנייתם לסופרגז, בכוונה להתנתק משירותיה, הציעה החברה הצעה אטרקטיווית: 9 שקלים לקוב. במקרים אחרים הוצעו גם התקנה חינם, או החזרת כסף רטרואקטיווית לשנה שלמה.

אין בנתונים אלו להצביע על פעילות לא חוקית כלשהי, אבל הם מעלים ספק בנוגע לנכונותן של החברות לנהל תחרות ראויה או לאפשר לחברות הקטנות דריסת רגל בתחום. הרשות להגבלים עסקיים נדרשה לעניין, ולאחרונה הסתיימה חקירה רחבת היקף של חוקרי הרשות בקשר לחשד לתיאום בין חברות הגז באזורים השונים בארץ. לדברי דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים, חוקרי הרשות המליצו להעמיד לדין את התאגידים ומנהליהם הבכירים, וכעת הנושא ממתין להחלטת היועץ המשפטי של הרשות.

המציאות הקיימת כיום, של העדר תחרות בענף הגז, עומדת בניגוד לעקרונותיה של הרפורמה שהונהגה על ידי משרד האנרגיה והתשתית באמצע שנות ה-90. עד ראשית אותו עשור, ענף הגז בישראל היה נתון להסדרה ולפיקוח של משרד האנרגיה והתשתית, כיום משרד התשתיות. במסגרת הרפורמה הכוללת במשק הדלק, יזם המשרד רפורמה בענף הגז שפתחה את השוק לתחרות. ואולם, בעוד בתעשייה ובחקלאות התפתחה תחרות מחירים שהביאה להוזלות עד כדי מחצית, הרי שבמגזר הפרטי התמונה היתה שונה: בתום תקופה ראשונה של ירידת מחירים העלו החברות את המחיר בשיעורים ניכרים. בעקבות זאת שב וחידש משרד האנרגיה את הפיקוח והביא להקפאת מחירים. ב-1995 שוב הוסר הפיקוח על המחירים.

מבקר המדינה שבדק את הנושא (בדו"ח לשנת 2000), קבע כי מאז הסרת הפיקוח על המחיר לצרכן היתה עלייה חדה מאוד ברווחיות החברות בשיווק גז למגזר הביתי, אבל לא היה שיפור מקביל בשירות לצרכנים. גם הציפייה שהרפורמה תעודד כניסה של שחקנים חדשים לשוק, שיהיו גורם משמעותי ותחרותי בענף, לא התממשה. השוק נשלט על ידי שלוש החברות הגדולות: פזגז, סופרגז ואמישראגז, החולשות יחד על כ-75% מהשוק. לחברת דורגז, הפועלת בנתח שוק של כ-10%-5%, בלעדיות באספקת גז לרשות הפלשתינית. נתח השוק של יתר החברות שהוקמו לאחר תחילת הרפורמה מגיע לכ-10% בלבד.

הניסיון המשמעותי ביותר לחדור לתחום היה של חברת בלוגז, חברה עם גב כלכלי שהיתה יכולה להיות תמריץ לחברות הגדולות להפחית מחירים ולשפר שירות. מקימיה היו קבוצת סוכנים עצמאיים של חברת פזגז שפרשו מעסקיהם עם החברה, והודיעו על הקמתה של חברה חדשה שמחיריה נמוכים מאלו של החברה האם. בלוגז יצאה במסע פרסום רחב היקף והחלה בתהליך של רכישת לקוחות, אולם נעצרה על ידי בית המשפט העליון, שקיבל את טענות פזגז ואסר על החברה החדשה להציג את עצמה לפני צרכני הגז כספק גז מורשה.

מנכ"ל משרד התשתיות, יאיר מעיין, אומר בתגובה כי הוא מצפה מהרשות להגבלים עסקיים לפעול באופן משפטי כדי למנוע את התופעה של קרטל, לכאורה. "המחירים בשוק", מודה מעיין, "מראים שאין תחרות אמיתית בענף. בנוסף, אין ספק שהחברות עורמות קשיים על צרכנים שמבקשים להתנתק, והצרכנים צריכים ללמוד לעמוד על שלהם. בימים אלו אנחנו יוזמים תיקונים בחקיקה, ובהם קביעה שהצוברים שייכים לדיירים והם אינם רכוש החברה. המשמעות היא שהדיירים יוכלו להעביר את אספקת הגז מחברה לחברה ביתר קלות ומהירות".

אשר לחשדות על התארגנות קרטלית, אומר יצחק מוצ'ניק, סמנכ"ל אמישראגז, כי הנושא נמצא בחקירה והוא אינו רשאי להתייחס לכך. לדבריו, אמישראגז תקיים כל החלטה שתתקבל. על הקושי בהחלפת ספקים טוען מוצ'ניק כי אמישראגז אינה עורמת קשיים כלל ועיקר. "אני יכול להציג מקרים רבים שבהם חברות אחרות העבירו אליהן לקוחות שלנו, ולהיפך".

דוברת פזגז, יעל דניאלי, ועו"ד החברה, דרור סברנסקי, מוסרים בתגובה כי "אין קרטל, ופזגז איננה שותפה לקרטל. חקירת הרשות בעניין זה נעשתה בעיקרה לפני כארבע שנים, עסקה בתקופה מוקדמת יותר, ועד עתה לא הולידה כל כתב אישום". בעניין החלפת הספקים טוענים בפזגז כי על פי הנתונים העומדים לרשותם, נראה כי המדגם שהוצג בכתבה אינו מייצג: "יש מעבר שוטף של צרכנים מחברת פזגז ואליה, בעיקר בשוק המכלים המיטלטלים. מנתוני סוכנות פזגז תל אביב, החולשת על אזור בני ברק, מתברר כי מדובר בהיקף של עשרות רבות של לקוחות שהצטרפו או שעזבו את פזגז במחצית השנה האחרונה, הן בגז המרכזי והן במכלים מיטלטלים. מלבד זאת, יש מעבר אינטנסיווי של צרכנים מסחריים בין חברות הגז". הדוברים מציינים כי פזגז שמחה לשרת כל מי שפונה אליה, ומבצעת לשם כך באופן תדיר נוהלי החלפת ספק גז כמתחייב מהדין.

מחברת סופרגז לא התקבלה תגובה, למרות פניות חוזרות ונשנות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ