מאת סטיוון ארלנגר

ניו יורק טיימס

ברלין. גרנוט רוטהוף, העוסק במכירת ירקות ופירות זה 25 שנה, סיפר שהתותים שלו לא התייקרו בהרבה השנה, אבל אולריך קנפאידה אינה קונה את דבריו, וגם לא את התותים. "הכול התייקר, לא משנה אם זה גבינה, עגבניות או פירות", התעקשה. "לא, לא, אנשים סתם מדברים", אמר רוטהוף בתגובה. "אולי", הגיבה קנפאידה, "אבל הייתי רק רוצה לדעת מה אקבל תמורת 20 היורו שבכיסי".

יורו אחד שווה כשני מארקים גרמנים ישנים, המטבע האהוב של הגרמנים, שראו בו את אחד ההישגים הנאים ביותר ממלחמת העולם השנייה. ואולם, מאז פינה המארק את מקומו לטובת היורו, ב-1 בינואר השנה, משוכנעים הגרמנים שהכול התייקר. הם אף המציאו כינוי הולם ליורו, בחיבור למילה "יקר" (teuro :(teuer. בשביל הגרמנים, הנוהגים במידה רבה של זהירות בכספם, הפך הדבר למעין פסיכוזה המונית, הניזונה גם ממערכה שמנהל העיתון הפופולרי "בילד", שעורך בדיקה של מחירים מופקעים.

כריסטוף פון מארשל, כותב מאמרי המערכת ביומון "טאגסשפיגל", אומר כי הגרמנים אימצו אמנם את היורו, אבל עם צניחתו המהירה אל מתחת לקו הדולר, החלו לחוש מבוכה מסוימת. אף שהיורו מתקרב שוב לערכו של הדולר, מיוחסת עלייתו להיחלשות הדולר, יותר מאשר להתחזקות היורו, והגרמנים אינם מאושרים מכך. מארשל סבור כי הדבר נובע מאופיים של הגרמנים. "תושבי המדינה אוהבים מציאות, ומרביתם משווים כל הזמן מחירים", הוא אומר.

ונסה בלודורן, בת 24, העובדת במשרד עורכי דין, מתבטאת באופן בוטה יותר. "הגרמנים אוהבים את פנקס החסכונות שלהם. הם נהנים לעיין בהם ולמנות את כספם", היא אומרת. גם היא מרגישה שהחיים נעשו יקרים מאז נכנס היורו לשוק, בעיקר הפירות, הירקות, דברי המאפה והביגוד.

בקבוק בירה, שמחירו היה חמישה מארקים, עולה עתה שלושה יורו, השווים לששה מארקים, היא אומרת. ופיצה קטנה, שעלתה שבעה מרקים, עולה עתה חמישה יורו. מורת הרוח כה גדולה, שבסקר דעת קהל שנערך באחרונה בידי הנציבות האירופית, אמרו 50% מהנשאלים בגרמניה כי הם רוצים להשיב את השימוש במארק, ו-75% מהם אמרו שהם משוכנעים כי במעבר ליורו עוגלו המחירים כלפי מעלה. כתב העת "סופר אילו", היוצא במזרח גרמניה, דיווח כי בסקר שנערך במזרח המדינה, ענו 94% מהנשאלים שהמחירים עלו מאז אומץ היורו. "העם לא היה כה מאוחד מימיו", טען העיתון.

אינגריד ארנסט, בימאית תיאטרון, מעוצבנת מהחישובים שעליה לעשות כשהיא משאירה תשר. "זה בלגאן שלם", היא אומרת. "נדמה לך שאתה צריך להשאיר שני יורו, אבל זה לא נראה די, אז אתה משאיר שלושה, ואז אתה קולט שבעצם השארת ששה מארקים". ולטענה שהאינפלציה בעצם ירדה, היא עונה: "זה לא קשור כלל לאינפלציה, הכול נעשה פשוט יקר יותר"!

בניסיון להתמודד עם הזעם הציבורי, קראה השרה הפדרלית להגנה על הצרכן, רנאטה קונאסט, לכנס "פסגה אנטי teuro", אך שר האוצר, האנס אייכל ושר הכלכלה, ורנר מולר, סירבו לתת לכך יד, אם כי מולר עודד את הצרכנים להחרים את העסקים המפקיעים מחירים. ברשת הדואר האלקטרוני הופצה קריאה לצרכנים לשבות כליל מקניות ליום אחד. ואולם, נראה שבעלי היוזמה שוגים באשליות; הגרמנים אינם מתכוונים להפסיק לערוך קניות, אפילו לא ליום אחד.

80% מהמסעדות עיגלו מחירים מעלה

הסטטיסטיקות הממשלתיות מלמדות שהאינפלציה דווקא ירדה, בהשוואה לשנה הקודמת. מנתוני הלשכה הפדרלית לסטטיסטיקה עולה שבשנה שהסתיימה באפריל 2002 נרשמה עליית מחירים של 1.6%, לעומת עלייה של 2.9% מאפריל 2000 עד אפריל 2001.

עם זאת, מבדיקות שנערכו עולה, כי 80% מהמסעדות ובתי הקפה אכן עיגלו את מחיריהם כלפי מעלה עם כניסת היורו לשוק, וכי בהשוואה לשנה שעברה, מצרכים אחדים התייקרו באורח ניכר, כמו הלחמניות, ב-7.3%, והחלב, ב-11.8%. היינץ-פיטר הנאפל, מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מודה אמנם שגם מחירי הפירות והירקות עלו, אך הוא מייחס את העלייה דווקא לחורף הקשה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ