מיסוי מכיוון לא צפוי

גיא רולניק
גיא רולניק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גיא רולניק
גיא רולניק

בנק ישראל, כך התבשרנו אתמול, עתיד לדרוש מהבנקים להודיע ללקוחות על כל עמלה שהם גובים מהם.

כל הכבוד לפיקוח על הבנקים על יוזמתו האמיצה, אבל באותה הזדמנות שהבנק המרכזי מרענן את ההוראות בעניין העמלות - כדאי אולי שיבקש מעצמו, כמו גם מהבנקים, להודיע לנו על עוד כמה דברים:

1. מדוע החליטו בנק לאומי ובעקבותיו בנק הפועלים להעלות את העמלות ב-7%-5% בשבועות האחרונים? האם זה משקף את הפריחה במשק? את הגידול בביקוש לפעולות בנקאיות? האם זהו צעד מתבקש נוכח קפיצה פלאית הצפויה ברמת השירות ללקוחות?

או שמא העלאת העמלות על ידי הבנקים בתקופת מיתון כה עמוק היא ביטוי מוחץ של המבנה הדואופולי של מערכת הבנקאות בישראל, המאפשר לבנקים להעלות את העמלות ללא חשש מבריחת לקוחות. שכן כשמדובר במשקי בית, רואים הבנקים מולם בשירותים רבים עקומת ביקוש כמעט קשיחה לחלוטין. וכאשר עקומת הביקוש קשיחה - כל העלאת מחיר מגדילה מיד את הרווח של הבנק.

2. מדוע הבנקים החליטו דווקא עכשיו להקפיץ את העמלות בשיעור כה חד? האם זה משקף קפיצה בעלויות שלהם? האם זה אומר שעד היום הם סיפקו לנו שירותים בעמלות נמוכות במיוחד?

או שמא הבנקים החליטו להעלות את העמלות לאחר שספגו הפסדי ענק ממתן הלוואות של מיליארדי דולרים למשתלטים ממונפים, אילי הון רעבים וקונצרנים נלהבים?

האם ייתכן שהבנקים מעלים את העמלות למשקי הבית כי אלו הלקוחות היחידים שמהם הם מרוויחים הרבה כסף לאורך זמן? האם ייתכן שהפעילות מול הלקוחות העסקיים, שאחריהם הבנקים רצו כאחוזי אמוק בשנים האחרונות, הסתיימה ברוב המקרים בתשואה עלובה על ההון?

3. האם בנק ישראל מאפשר לבנקים להקפיץ את העמלות כמעט ככל העולה על רוחם כי הוא מאמין בשוק חופשי ודוגל באי התערבות במערכת הבנקאות? האם זה חלק מתפישה שהבנקים צריכים לנהל את עסקיהם בדרך שנראית להם?

או שמא שתיקתו של הבנק המרכזי משקפת את השיתוק והפחד שאוחז בבנק ישראל נוכח הפשלה שלו בקריסת הבנק למסחר, והחשש כי בנקים אחרים ייקלעו לקשיים?

האם ייתכן שבבנק המרכזי מרוצים מזה שהבנקים מעלים עמלות כי הבנק המרכזי חדל באחרונה להתעניין במבנה התחרותי של מערכת הבנקאות, והוא ממוקד אך ורק בניסיון שלו לשפר את האיתנות הפיננסית של הבנקים?

4. מדוע שיפור רווחיות הבנקים באמצעות העלאת העמלות של משקי הבית היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם היציבות הפיננסית של הבנקים? האם בנק ישראל לא היה צריך להתערב בזמן אמיתי בהילולת האשראי למגזר העסקי של מערכת הבנקאות - שבאה לידי ביטויה המשעשע ביותר בעסקה שבה משפחת דנקנר רכשה לפני 5 שנים את גרעין השליטה בבנק הפועלים יחד עם קבוצת אריסון בהלוואת ענק מבנק לאומי, מבלי להביא שקל אחד מהבית?

5. האם הרגולציה בשוק הבנקאות שאחרי נפילת הבנק למסחר עתידה להעתיק בשנה הקרובה את המודל שהתפתח בשנים האחרונות בשוק התקשורת? קודם נותנים לשחקנים הגדולים להסתבך בהלוואות ענק ולעבור להפסדים כבדים, כי "זה שוק חופשי". ואולם לאחר שהם הסתבכו בחובות, מגיע השלב שבו הרגולטור מתחיל לבוא לקראת המנויים, הלקוחות והצופים כי השחקנים הגדולים הרי נקלעו להפסדים - ורגולטורים צריכים להיות "גמישים" בשעה קשה זאת.

6. האם העלאת המחירים בכל הענפים שבהם יש מבנה קרטליסטי או דואופוליסטי היא לא מעין "מיסוי" בדלת האחורית של משקי הבית? כשם שהמדינה מעלה כיום מסים כדי לממן את ניפוח ההוצאות שלה בימי הגאות - כך המונופולים והקרטלים "הפרטיים" הגדולים במשק מטילים עלינו כיום מסים כדי לממן את כל המחדלים הניהוליים שלהם משנות הגאות העליזות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ