ירושלים, יש לנו בעיה

מאת מומי דהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת מומי דהן

יוסטון, יש לנו בעיה. זו היתה קריאת המצוקה המצמררת של ג'יימס לובל, מפקד אפולו 13, בעקבות הפגיעה במערכת הכוח וההגייה של ספינת החלל שנשלחה לירח בשנות ה-70. ירושלים, יש לנו בעיה. הבעיה היא שיעור אבטלה גבוה מדי. המובטלים אינם הבעיה. מערכת ההגייה היא שנפגעה.

שיעור האבטלה מתקרב ל-11% מכוח העבודה והוא עלול להיות גבוה יותר בשנה הבאה. רק לפני חמש שנים הוא עמד על פחות מ-7%. מאז הישראלים לא נהפכו לעצלנים. המובטלים גם לא התרבו בגלל הפגנת נדיבות גדולה בתשלום דמי האבטלה. להיפך, תנאי הזכאות הוחמרו, שיעור דמי האבטלה קוצץ ומספר ימי הזכאות הופחת. לעומת זאת איפשרה הממשלה הצפה של שוק העבודה בעובדים זרים מארצות מתפתחות שדוחקים את רגליהם של ישראלים בעלי השכלה נמוכה.

בשנים האחרונות, בכל פעם שעלה שיעור האבטלה בחרה הממשלה לטפל בדמי האבטלה במקום בפתרון בעיית האבטלה. ב-1999 הוחלט להפחית את דמי האבטלה. נקבע כי בחמשת החודשים הראשונים הם לא יעלו על השכר הממוצע במשק. בחודש השישי נקבעה לדמי האבטלה תקרה בגובה של שני שלישים מהשכר הממוצע. בשנת 2000 הופחת מספר הימים שתמורתם זכאי מובטל לקבל דמי אבטלה. בשנת 2002 החליטה הממשלה שמובטל יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה רק אם עבד במשך 12 חודשים לפני שנהפך למובטל, במקום חצי שנה כפי שהיה עד כה. עוד החליטה הממשלה להפחית לחלק מן המובטלים את מספר ימי הזכאות לדמי אבטלה, מ-14 שבועות לשבעה.

לאחר שהפגיעה החוזרת ונשנית בביטוח אבטלה לא סייעה לצמצם את שיעור האבטלה, הגיע ראש הממשלה למסקנה כי הפתרון מצוי בהטלת כמה חודשי עבודות שירות על המובטלים. להלן כמה עובדות על המובטלים לפני שהם נשלחים ללא משפט לעבודות שירות.

מחקר של אסתר טולידנו ממינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי, מראה כי רוב המובטלים בישראל אינם מקבלים דמי אבטלה. חלקם אינם עומדים בקריטריונים שנקבעו, שהם מחמירים יותר מאשר ברוב מדינות המערב. חלקם כנראה מתביישים להגיע לשירות התעסוקה לתבוע דמי אבטלה כדי שלא לחשוף את כישלונם למצוא עבודה ראויה. אבל למעשה הכישלון אינו של אותם ישראלים שמתקשים למצוא עבודה בתנאי המשק הנוכחיים. משרד האוצר ובנק ישראל הם אלה שצריכים לבדוק את הכישלון ביצירת מקומות עבודה מספיקים.

רוב המובטלים בישראל (מתוך אלו שקיבלו דמי אבטלה) אינם מנצלים את מלוא התקופה שבה הם זכאים לדמי אבטלה. עובדה זו מערערת את הטענה כאילו דמי האבטלה הניתנים לפרק זמן מוגבל הם הסיבה העיקרית לכך שישראלים מעדיפים חיי בטלה. רוב המובטלים מקבלים דמי אבטלה לשבועות ספורים ושמחים להימלט ממתחם שירות התעסוקה מיד לאחר שמצאו עבודה.

רוב המובטלים בישראל (מתוך אלה שקיבלו דמי אבטלה) עבדו חמש שנים או יותר לפני שנהפכו למובטלים. אין אלה בטלנים המעדיפים לחם חסד על פני פרנסה שמקורה בעבודה. ישראלים אלה עבדו שנים רבות ורכשו בכספם ביטוח אבטלה שיגן עליהם בעת מצוקה. אבל הממשלה אומרת להם שהם מבוטחים בתנאי שלא יהיו מובטלים.

רוב המובטלים בישראל הם בעלי השכלה נמוכה. מערכת החינוך לא ציידה אותם בכישורים שהולמים את סביבת העבודה המודרנית ונגזר עליהם להידחק לשוליים של שוק העבודה. חלקם מתנדנדים מעבודה לאבטלה ומאבטלה לעבודה. המקום היחיד שבו הם מופיעים בראש התור הוא רשימות מפוטרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ