מתוכנית "מצדים" ועד עוטף ירושלים

מאז אמצע שנות ה-90 מדינת ישראל מתמודדת עם סוגיית מרחב התפר בשלושה תחומים: טרור, פעילות פלילית וכניסה בלתי חוקית לישראל. כדי לתת מענה לאיומים אלה גיבשו ממשלות ישראל מאז 1996 כמה תוכניות. רובן לא יושמו, או יושמו רק באופן חלקי.

* מארס 1996. ממשלת ישראל מחליטה ליצור הפרדה בין האוכלוסייה הפלשתינית ביהודה ושומרון לבין אוכלוסיית ישראל לצורך בקרה ושליטה על כלי רכב, הולכי רגל וסחורות. התוכנית כוללת הקמת מרחב הפרדה - "מרחב התפר" - שבתוכו יוקמו מעברים מוסדרים. תוכנית "מצדים" להקמת מכשול לאורך מרחב התפר שנגזרה מהחלטה זו כוללת הקמת מכשול פיסי, מניעת מעבר באזורים צפופי אוכלוסייה, סלילת דרכי פטרול ושימוש באמצעי שליטה ויירוט מתקדמים. התוכנית לא יושמה.

* ספטמבר 2000. עם התגברות פעולות הטרור בעיית מרחב התפר הפרוץ עולה שוב לסדר היום. המועצה לביטחון לאומי והמטה ללוחמה בטרור קובעים כי מרחב התפר אינו ממלא את ייעודו כחיץ אפקטיווי לבלימת הטרור.

* נובמבר 2000. ראש הממשלה אהוד ברק מאשר תוכנית להקמת מכשול נגד כלי רכב בגזרת מי עמי-לטרון והקמת כמה פלוגות מג"ב לפעילות ביטחון שוטף לאורך המכשול. העלות: 100 מיליון שקל.

* מאי 2001. משרד האוצר מקצה 15 מיליון שקל בלבד לביצוע התוכנית.

* יוני 2001. ראש הממשלה אריאל שרון מנחה את הגופים הביטחוניים המרכזיים לקיים עבודת מטה בנושא, שאותה תרכז המועצה לבטחון לאומי.

* יוני-יולי 2001. גובשה התוכנית שמטרתה: התמודדות אפקטיווית עם הטרור, קיום משטר למניעת הסתננות ממרחב התפר וטיפול בתופעת השב"חים. התוכנית נקראת "תוכנית מרחב התפר" (כולל "עוטף ירושלים").

* יולי 2001. הקבינט הביטחוני מחליט לאשר את התוכנית.