מאת אודי ברזילי

הדי הוויכוח המיותר בכל הנוגע לחברה השקופה עדייין לא נמוגו, בפרט ביחס להשקעת תושבים זרים באמצעותה, והנה מתברר כי מהוויכוח נהנתה חברת הבית שנותרה על כנה, או יש אומרים - שבה לתחייה.

חברת הבית היא החברה השקופה הראשונה. חברת בית עוסקת באחזקת בניינים, ורכושה הוא בניינים. הסדר חברת הבית קבוע בסעיף 64 לפקודת מס הכנסה, אשר קובע כי הכנסות חברת הבית ייחשבו, לפי בקשתה, כהכנסתם של חבריה. כך, בלשון פשוטה וללא תחכום מיותר, חי ונושם בישראל הסדר של חברה שקופה, המשקיעה בנדל"ן בעיקר בישראל.

לפי יוזמת ועדת רבינוביץ, מצטרפת בימים אלה לחברת הבית גם החברה השקופה, שקיבלה מעמד חוקי בסעיף 46 א1 לפקודת מס הכנסה. ההמלצות המקוריות היו לאפשר את קיומן של חברות שקופות במקום החברה המשפחתית וחברת הבית, שהיו אמורות לעבור מהעולם. החברה השקופה נועדה לאפשר לבעלי מניותיה לפעול באמצעות תאגיד נפרד, תוך שמירת המצב המיסויי שלהם, בדומה לפעילות באמצעות שותפות. במסגרת זו, למשל, היתה כוונה לאפשר למשקיעים זרים להשקיע בנדל"ן בישראל תוך שימוש בחברה שקופה, וכן לאפשר לישראלי בעל מניות בחברה שקופה, למכור אותן למשקיע זר.

הסדר כזה של חברה שקופה קיים במדינות אחרות לרבות בארה"ב, המעודדת השקעות של משקיעים זרים, בין השאר, בנדל"ן. והנה אצלנו היו מי שיצאו למתקפת חורמה נגד מתן אפשרות למשקיעים זרים להשתתף בחברה השקופה. סעיף 64 א1(ד) לפקודה קובע כתנאי לקיומה של חברה שקופה, שכל בעלי מניותיה יהיו יחידים תושבי ישראל. כלומר, הוגבלו לא רק תושבי חוץ, אלא גם תאגידים שאינם יכולים כיום להיות בעלי מניות בחברה שקופה. התוצאה של הגבלות אלה ושל הגבלות אחרות שהוספו, היא מניעת השקעות בישראל לרבות השקעות בנדל"ן, באמצעות חברות שקופות, וחבל.

מה יקרה אם תושב ישראל בעל מניות בחברה שקופה יבקש למכור את מניותיו לתושב זר או לחברה זרה? לפי הוראת החוק, הדבר ייחשב הפרה, שתהפוך את החברה לחברה רגילה ותגרור הוראות מורכבות באשר לפירוק החברה.

כתוצאה מהשינויים שנכללו בדבר החקיקה שאושר בכנסת לעומת ההצעה המקורית, שבה והופיעה חברת הבית. חברה זו אמנם אמורה היתה לעבור מהעולם, אך חזרה לתחייה. נציבות המס היתה ערה לכך שכאשר צומצמו הוראות החברה השקופה באופן שהוגבלה השתתפותם של זרים ושל חברות, לא היה עוד מקום לבטל את חברת הבית, כפי שהוצע תחילה על ידי ועדת רבינוביץ וכפי שבא לידי ביטוי בהצעת החוק המקורית. המקום של חברת הבית בחוק נשמר, שכן לגבי חברה כזו אין כל מגבלה על בעלי מניות זרים, ובנסיבות מסוימות גם חברות יכולות להחזיק במניותיה.

לאור היתרונות של חברת הבית, ההשקעות בנדל"ן מניב יכולות להיעשות באמצעות חברות כאלה, ולא באמצעות חברות שקופות. מכל מקום יש לבחון את שתי האפשרויות ולהשוות ביניהן בכל מקרה ומקרה. חשוב שבעלים של חברת בית קיימת ישימו לב להוראות המעבר. לפי הוראות אלה, חברת בית תיהפך באופן אוטומטי לחברה שקופה, אלא אם החברה ביקשה להמשיך ולהיחשב חברת בית. בלשון הסעיף 90 (ד)(1): "על חברת בית כמשמעותה בסעיף 64 לפקודה... יחולו הוראות אלה: (1) ... חברת הבית... תהיה חברה שקופה... ביום כניסתו לתוקף של סעיף 64 א1 לפקודה... אלא אם כן ביקשה החברה מפקיד השומה בתוך 60 ימים מהמועד האמור, שלא להיות חברה שקופה".

ומתי ייכנס לתוקף של סעיף 46 א1 לפקודה הדן בחברות שקופות? רבים סבורים כי יום זה עוד ירחק, וכי הסדר החברה השקופה יישאר נטול תוקף משפטי עוד תקופה ארוכה. זאת לאור ההוראה הקובעת כי תחילת הסעיף (כמו גם סעיפים אחרים) תהיה "ביום כניסתן לתוקף של כל התקנות על פי סעיף 46 א1 לפקודה..." לפיכך, אם תקנות אלה יושהו עוד תקופה ממושכת, כולנו נשאר לא רק עם חברת הבית, אלא גם עם החברה המשפחתית.

הכותב הוא עו"ד, ושימש חבר בוועדת רבינוביץ

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ