אברהם טל

ב"טוטו מדד" החודשי, שבו משתתפים עשרות תאגידים וארגונים ציבוריים, התחזיות לעליית מדד יולי נעו בין 0% לבין 1% - עובדה המעידה לא רק על הקושי שבחיקוי עבודתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אלא גם על גודל האי-ודאות במשק. התחזית השכיחה היתה 0.4%-0.3%, והסטייה של המדד בפועל החלט משמעותית.

אבל בחוכמה שאחרי מעשה אין להתפלא על כך. בחודש שעבר פעלו כמה גורמים שגררו את המדד כלפי מעלה באופן בלתי נמנע. למעלה ממחצית ההתייקרויות מוסברת בהחלטות ישירות של הממשלה ושל גופים ומוסדות ציבוריים. בשל החלטות כאלה הועלו המחירים של מוצרים ושירותים חיוניים, כחשמל ומים, שמחיריהם אינם מושפעים מהביקושים (כלומר המחירים אינם יורדים גם כשהביקושים מצטמצמים בגלל היוקר או ירידת ההכנסות). ההצטברות של גורמים כאלה התבטאה במיוחד במחירי אחזקת הדירות, המושפעים ממחירי חשמל, מים, גז ביתי ונפט. סעיף זה לבדו תרם 0.4% למדד.

ייסוף השקל הביא להורדת מחירי הדיור (וגרע 0.2% מהמדד) אבל בתחומים אחרים, שבהם עלו המחירים בחודשים קודמים עקב הפיחות, הספקים לא מיהרו כנראה להוריד את המחירים בהשפעת הייסוף. הירידה בכוח הקנייה של הציבור תיאלץ אותם לעשות זאת בחודשים הבאים.

אף על פי שהדעה הרווחת היא שהמשק נמצא ב"אינפלציה", למעשה הוא מושפע בעיקר משינויים שחלו בשער החליפין של הדולר ומהתייקרויות בחו"ל. אינפלציה היא תופעה מוניטרית, תהליך של עליית מחירים הנובע מהתרחבות הביקושים. אך המשק הישראלי סובל משינויים שאינם קשורים בהכרח לביקוש למוצרים. כאשר השינויים משנים כיוון (פיחות הדולר והוזלות הדלק, למשל), המחירים יירדו - בוודאי כאשר במקביל יש ירידה בכוח הקנייה של הציבור.

זו הסיבה שבחודשים הבאים הכלכלנים צופים מדדים נמוכים, ואחדים אף שליליים, כך שההתייקרות הכוללת השנה לא תהיה גבוהה בהרבה משבעת האחוזים שהצטברו עד כה. חיזוק לכך יש גם בציפיות האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים, הנגזרות משוק ההון, הנמוכות מ-3%.

בכל זה אין נחמה למאות אלפי שכירים וגימלאים, ששכרם נשחק מאז תחילת השנה עקב ההתייקרויות, ושהנטל עליהם הוכבד עוד עקב קיצוץ הגימלאות לסוגיהן ו"גזירות" אחרות. הנתונים שפורסמו שלשום בידי הלשכה המרכזית לסטיסטטיקה מאשרים את מה שהם חשים על בשרם - חלה ירידה משמעותית ברמת החיים. זה המחיר שהמשק משלם בעד שלוש מכות שניחתו עליו: התפוגגות בועת ההיי-טק (שניפחה את רמת החיים בשנים קודמות על בסיס רעוע), המצב הביטחוני והמיתון בעולם.

האם יש אור בקצה המנהרה? הנתונים שפירסמה הלמ"ס מראים שיש האטה במיתון, ובקטעים חשובים אחדים יש סממני התאוששות (בהשקעות וביצוא). אינדיקציות של איגוד מנהלי הרכש מצביעות על מגמת התאוששות במשק ביולי, וכלכלני ה"אקונומיסט" מתעקשים לטעון שהצמיחה במשק הישראלי תתחדש ב-2003 ותגיע ל-2.3%. כלכלני האוצר מסתפקים ב-1%.

אברהם טל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ